ידידותיות לאדם מובנה בחתולים?

אני רגיל לרתיעה וחשדנות מצד רוב חתולי הרחוב, וגם לא מעט מביתיים. זה טיבעי. מה להם ולי?
יצא לי להגיע במקרה לשתי פינות האכלה, שכנראה מפרנסות להקות "קבועות". מן הסתם של חתולי רחוב. להפתעתי, רוב החתולים התנפלו עלי בחיבה - דרישה אגרסיבית וגרגרנית לליטופים וגירודים, כאילו אני בעליהם האהוב והאובד. כשניסיתי ללכת רצו אחרי, נדחפו לי בין הרגליים. "אל תעזוב אותנו". כמו ילדים בבית יתומים שמתחננים לאימוץ. עלה לי בדמעות להתנתק מהם.

אני לא מבין את ההתנהגות הזו. למה הם שונים מהחתולים האחרים? למה בכלל הם מתנהגים ככה? האם זה סוג של נסיון הצטרפות ללהקה חדשה (אימוץ)?
 

Yukita

Active member
מנהל
אלו פינות האכלה - מקומות בהם המגע של החתולים עם בני האדם הוא חיובי, אבל גם מאוד קצוב בזמן. יתכן שבכך טמון ההסבר.
 

אלישבע777

Well-known member
חתולים הם חיות חובבות מגע וליטופים באופן טבעי. במקומות שבהם הם זוכים ליחס חיובי ולליטופים מילדות הם נשארים כאלה ומתקרבים לאנשים. אנשים שונאי חתולים, כנראה לא מגיעים אליהם והם חושבים שכל האנשים ידידותיים. אבל כנראה שיש בכך גם גורם גנטי. החתול הקודם שלי מיש מיש, היה חתול שבאופן יוצא דופן אהב כל אחד והתקרצץ על כל אחד ביללות ובנגיעות כפה, בדרישה מופגנת לליטופים. אני לא לימדתי אותו זאת. כשאימצתי אותו בגיל 8 שבועות הוא היה די אומלל מהפרידה מאימו ומאחיו. לא ידעתי שהוא יהיה כזה נודניק באהבתו לאנשים... כל שאר חתולים שגידלתי היו רגילים, כולל החתול הנוכחי -הם תחילה חשדנים או אדישים ואחר כך מתקרבים. וכך בעצם זה צריך להיות, לעולם לא יוכל אף חתול - לבטוח בכל אדם!!
 

אלישבע777

Well-known member
ועוד סיפור דומה לזה של יוביוב... לפני שנים רבות, לא מצאתי פנסיון לחתול (לרגל נסיעה לחו"ל) והחלטתי לבדוק קט סיטר שמטפלת בחתולים בביתה. הגעתי לביתה ושם... הקיפו אותי 40 חתולים אחד יותר יפה מהשני, שקטים לגמרי לא יודעים את נפשם מרוב שמחה! וכל אחד ביקש ליטופים! הם לא עזבו אותי לרגע, התחככו , ליקקו, נגעו וקפצו על כל השולחן כדי להתקרב אלי והיו שקפצו לי עלי ממש... בחיים לא ראיתי דבר כזה!!! הבחורה הזאת, התמסרה להצלת חתולים והם היו כל עולמה. היא גידלה אותם בדירת שיכון קטנה של שלושה חדרים לבד וסבלה נידוי מהשכנים הרעים בגלל זה. . למרות שהחתולים קיבלו אותי בשמחה מופגנת ביותר, לא יכולתי לתת לבני יחידי המפונק אבל גם בלתי צפוי, לחיות שבועיים בחברת ארבעים חתולים... בסוף מצאתי שבן השכנים מוכן להגיע ולטפל בחתול שלי וזה היה כמובן עדיף.
 
למעלה