"ידעתי שזה יקרה"
אמר החתול ושוב נעלם. אני רוצה לספר לכם על ידיעה שגורמת לדברים להיעלם. בואו נסתכל על אותו אדם היפותטי שקיבל תוצאות של בדיקת HIV וגילה שהוא נושא איידס. עולמו, סביר להניח, חרב עליו. הוא התחיל ללכת לרופאים ולבקש עצה שניה ושלישית, חזר להתפלל לכמה ימים, נכנס לדיכאון איום ונורא ואז עשה בדיקות חוזרות. בבדיקות החוזרות התברר שבעצם היתה טעות ואין לו איידס. בן אדם כזה, קיבל את החיים שלו בחזרה ורוב הסיכויים שהאירוע הזה ישנה את כל מהלך חייו מעתה ואילך. אבל לא כל מועקה ודאגה הן כל כך פשוטות. לפעמים אנחנו מעדיפים לחיות את המועקה, לחיות בחצי כל הזמן, רק לא לוותר על המועקה שלנו. מצבי ביניים כאלו, איך אפשר לפתור אותם ? אם ההחלטה בסופו של דבר תהיה "לשנות לכיוון צפון" חצי בנו ישמח וחצי יתעצב. ואם ההחלטה תהיה "לשנות לכיוון דרום" החצי השני ישמח והראשון יתעצב. מה עושים במצב כזה ? "ידעתי שזה יקרה" אמר החתול ושוב נעלם. מה דעתכם ? מכירים את זה ?
אמר החתול ושוב נעלם. אני רוצה לספר לכם על ידיעה שגורמת לדברים להיעלם. בואו נסתכל על אותו אדם היפותטי שקיבל תוצאות של בדיקת HIV וגילה שהוא נושא איידס. עולמו, סביר להניח, חרב עליו. הוא התחיל ללכת לרופאים ולבקש עצה שניה ושלישית, חזר להתפלל לכמה ימים, נכנס לדיכאון איום ונורא ואז עשה בדיקות חוזרות. בבדיקות החוזרות התברר שבעצם היתה טעות ואין לו איידס. בן אדם כזה, קיבל את החיים שלו בחזרה ורוב הסיכויים שהאירוע הזה ישנה את כל מהלך חייו מעתה ואילך. אבל לא כל מועקה ודאגה הן כל כך פשוטות. לפעמים אנחנו מעדיפים לחיות את המועקה, לחיות בחצי כל הזמן, רק לא לוותר על המועקה שלנו. מצבי ביניים כאלו, איך אפשר לפתור אותם ? אם ההחלטה בסופו של דבר תהיה "לשנות לכיוון צפון" חצי בנו ישמח וחצי יתעצב. ואם ההחלטה תהיה "לשנות לכיוון דרום" החצי השני ישמח והראשון יתעצב. מה עושים במצב כזה ? "ידעתי שזה יקרה" אמר החתול ושוב נעלם. מה דעתכם ? מכירים את זה ?