ידעתם שסוכר זה חומר חיטוי?

רוב הזמן נח

Well-known member
ידעתם שסוכר זה חומר חיטוי?

תמיד ידעתי שמלח מחטא. אבל לשים מלח על שריטה או חתך מדמם זה שורף.

אז גם סוכר מחטא. לשים סוכר על שריטה או חתך גם מחטא את המקום וגם עוזר להפחית בהרבה את הדימום.
 

רוב הזמן נח

Well-known member
יש מעט מאוד חומרים בעברית על הסוכר כחומר חיטוי לפצעים

גם באנגלית מקבלים המון דברים אחרים (שגם נכונים) שמחפשים חומר על הנושא, כמו על הנזקים שבסוכר שבמזון וסוכרת סוג 2.
&nbsp
אבל הינה משהו מעניין שמצאתי על הסוכר כחומר שמרפא פצעים
https://www.youtube.com/watch?v=_omPG7pUAQw
&nbsp
&nbsp

 

רוב הזמן נח

Well-known member
מה הדבר שמתברר יותר ויותר שהכי משפיע על הבריאות?

מאמר מכלכליסט
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3560740,00.html
מומלץ לקרוא בעיון היטב היטב ולהפנים.

אגב, אני לא מעורה בתחום, אבל יש לי הרגשה שיש גורמים ברפואה שרואים בתחום הזה משהו נחות ואולי אפילו שרלטני ומונעים מהחולים שלהם קבלת טיפול מתאים שכזה או אפילו ידע בנושא.

נראה לי שבעתיד ימצאו שזה פותר עוד המון בעיות רפואיות.
 

uzi2

Active member
ההרגשה שלך לדעתי לא נכונה.

הכתבה די מדויקת, למעט טעות אחת שמצאתי, (ראו בהמשך) אבל הנושא הרבה יותר סבוך.
קראתי לא מזמן ספר של Ed Yong, בשם I contain multitude, שמתאר את התפתחות המחקר בשנים האחרונות על החיידקים שבגופנו, ובעקבות הספר נברתי גם בחומרים אחרים שהיו באינטרנט.
אין ספק שההשפעה של החיידקים עלינו היא עצומה, ובהרבה מובנים.
יחד עם זאת, האופן שבו מתפתח המיקרוביום (העולם החיידקי) שונה מאוד מאדם לאדם, וחיידק שיכול לתרום בסביבה אחת יכול להזיק בסביבה אחרת. יחסי הגומלין בין החיידקים השונים משפיעים אף הם, ואפילו המרכיבים בחלב האם שנקראים HMOs משפיעים ומתכנתים את החיידקים באופן שמשפיע על האופן שבו החיידקים מלמדים את מערכת החיסון שלנו לזהות את ה- "טובים" וה- "רעים".
כמו תמיד, ככל שלומדים יותר ככה מבינים כמה לא מבינים, אבל זה אחד התחומים הנחקרים ביותר כיום, ויש יסוד לאופטימיות.
בכל מקרה, אחרי כמה פרקים שבהם אד יונג מהלל את חשיבות החיידקים בסימביוזה איתנו, לבריאותנו, יש פרק שבו הוא מסביר מדוע גישה פשטנית של כדורי פרוביוטיקה עשויה שלא להשפיע. החיידקים עצמם טובים, אבל הם בד"כ לא נקלטים בגוף, וכל גוף מגיב לחיידקים באופן שונה.
דרך אגב, השם bifido הוא שם של משפחה גדולה של חיידקים שלפי Ed Yong דווקא החשוב שבהם בגיל הינקות הוא ה- Bifido Infantis (חיידק שונה מה- Bifido Longum). הוא נעשה כנראה פחות חשוב בגילאים יותר מאוחרים.

הטעות היחידה שאני מצאתי בכתה, זה שהכתב כתב:
"המדע המודרני יודע להרוג חיידקים, אבל החלפת אוכלוסיות חיידקים בתוך גוף האדם היא משהו שעוד לא נוסה". זה לא נכון. יש טיפול רפואי של החדרת צואה של אדם בריא לאחר ניקוי מצואה מקורית, וע"י זה להביא להחלפת חיידקי המעיים של החולה באלו של הבריא. ההשפעה חיובית מאוד לפעמים, ולפעמים דווקא לא צפוייה. בכל מקרה זה טיפול שלפעמים עושים, בייחוד במקרים מסוימים של מחלות מסוימות בהן הוא הוכח כיעיל יחסית.
ראה "השתלת צואה" בוויקיפדיה או באתרים אחרים.

אין ספק שזה נושא מרתק, ובעל פוטנציאל. אבל זה עוד לא שלב שבו מבינים עד הסוף כיצד לפתור בעיות. זה נושא שממש רק בשנים האחרונות נמצא בפריצת דרך מחקרית, ועדיין תופעות לוואי של סוגים שונים של טיפולים שקשורים חיידקים עדיין נבחנים ונלמדים. הדברים אינם פשוטים. צפה שינויים בשנים הקרובות.
 

pynokyo

New member
הבוקר שמעתי מפי רופא(לא זוכרת את שמו) שבבדיקות שנעשו לאחרונה

גילו שחשיפה לחיידקי צוואר הרחם בזמן לידה רגילה מונעת מהיילוד לחלות בכל מיני מחלות.
כאשר הלידה מתבצעת בניתוח קיסרי בסביבה סטרילית, היילוד לא נחשף לאותם חיידקים והוא עלול לפתח מחלות שונות.
לאחרונה החליטו לאסוף את מצבור חיידקי הרחם כאשר ידוע שהיולדת הולכת לעבור ניתוח קיסרי - ומיד כשמוציאים את התינוק לאחר הניתוח מורחים אותו בחיידקי צוואר הרחם שנאספו כדי לאפשר לגופו להתגונן מפני מחלות שונות.
אחת הבעיות הרפואיות שנבדקו בעקבות לידה בניתוח קיסרי היתה אוטיזם - גילו שיותר ילדים שנולדו בניתוח קיסרי נוטים להימצא על הספקטרום האוטיסטי - פחות מילדים שנולדים בלידה טבעית.
 

רוב הזמן נח

Well-known member
זה נכון

תפקיד החיידקים על הבריאות עולה בהרבה על מה שחשבו בעבר.
&nbsp
חלק נכבד של המדע והמדענים עסק בשנים האחרונות במיפוי הגנים האנושיים. ויש עכשיו קצת אכזבה שהמיפוי הזה לא תרם כלום ממה שחשבו. במיוחד שעכשיו מגלים שמה שבאמת תורם לבריאות מגיע מתחום שנחשב נחות וחסר חשיבות בעבר.
&nbsp
&nbsp
 

רוב הזמן נח

Well-known member
הבעיה ברפואה שאפשר להמציא ריפוי למחלה

ואפשר להמציא טיפול למחלה

מה ההבדל?
שבאחד אחרי טיפול או סידרת טיפולים האדם בריא ואין יותר מחלה.
ובשני האדם ישאר בריא רק אם ימשיך לקחת את הטיפול לכל חיו.

וכידוע יש שחיתות מרובה במערכות האלה ואם זה תלוי בהם אז הם יפעלו בדרך השניה.

למשל ממה שקראתי, יש סיפור על אחד עם הפרעות כפייתיות שטופל כפי שמקובל, שזה טיפול למעשה לכל החיים (בדומה לשאר ההפרעות הפסיכיאטריות/ ניורולוגיות)

ואז יום אחד בגלל בעיה אחרת קיבל אנטיביוטיקה. ואחרי הטיפול ההפרעה הכפייתית שלו נעלמה.

זאת דוגמה מצויינת לדרך טיפול שגורמת לריפוי לעומת דרך טיפול שעוזרת כל עוד ממשיכים לקחת את הטיפול.

כמה מקרים דומים אחרים כאלה יש שלא מאובחנים נכון?
 

pynokyo

New member
הניתוח הצליח, אבל החולה מת


רפואה זה מדע לא מדוייק.
הזכרת לי שכשהייתי בחורה צעירה רופא הנשים נתן לי כדורים למניעת היריון, כשבאתי אליו לאחר זמן מה ואמרתי לו שהכדורים גומרים לי לתחושת דיכאון, הוא מיד רשם לי כדורים נגד דיכאון
.
כמובן שלא נטלתי לא את אלה ולא את אלה.
אני באופן אישי נמנעת עד כמה שאפשר לקחת תרופות - אלא במקרי קיצון בלבד.
יש דרכים טבעיות להתגבר על חלק גדול מהמיחושים והמחלות - חלקן חולפות מעצמן ללא שום התערבות רפואית או כימית.
.
לנושא המחקר בתחומי הביו-כימיה השונים - הכל קשור להכל.
אי אפשר להפריד איבר מסויים משאר הגוף, זאת הבעיה ברפואה המערבית שאדם צריך ללכת לרופא בתחום איבר מסויים כאשר אף רופא לא בודק את כל המכלול.
.
ובשורה התחתונה של נזדקק להם לרופאים - ושנהיה בריאים.
&nbsp
 

uzi2

Active member
רפואה זה לא מדע מדויק.

א. מרבית התובנות הסתברותיות, וכל אדם קצת שונה.
ב. יש שחיתות, אבל לדעתי,רבים מגזימים לחלוטין בעוצמתה. תופעת הפוקוס שכהנמן הזהיר ממנה.
ג. לא חושב שנכון לקרוא לזה שחיתות, אבל חברות התרופות לא ישקיעו במחקר שלא מביא להם רווחים. אם יש להם תרופה כרונית אין להם תמריץ לפתח תרופה מרפאת. הרבה מחקרים שבשלב הראשוני שלהם התוצאות נראות מאוד אופטימיות, בשלבים מתקדמים יותר חברות תרופות לא מעוניינות להשקיע בזה.
ד. רופא צריך להציע פתרון הטוב ביותר על סמך נסיונו והגיונו גם כאשר אין פתרון רפואי מובטח.
ה. אי אפשר לבצע את כל הבדיקות לכל האפשרויות השונות בכל פעם שמישהו בא לרופא ומתלונן על כאבי בטן. יש פשוט יותר מדי אפשרויות. לכן רופאים הרבה פעמים ננעלים על התופעות הנפוצות.
ו. יש הבדלים מאוד גדולים באיכות בין רופאים שונים. בדברים רציניים, מאוד חשוב לשמוע כמה דעות מכמה רופאים טובים.
ז. רק מי שלא עושה לא טועה. רופאים עובדים תחת תנאי לחץ עבודה מאוד גבוהים.
 

uzi2

Active member
מסכים חלקית....

למיפוי הגנטי יש תרומה חשובה. יש מחלות שיש להן קורלציה גנטית חזקה, וההתפתחות העצומה שיש באפיגנטיקה, וההבנה של ההשפעה שלה על מחלות, ויש כיום פיתוחים של וירוסים מהונדסים גנטית, שעשויים בעתיד לשתול גנים או בבני אדם עוד בשלב שבו התאים לא התרבו.

אבל בהחלט, יש בשנים האחרונות הבנה הולכת וגדלה לחשיבות החיידקים, ולהשפעה העצומה שלהם עלינו. כפי שכתבתי קודם, עדיין יש הרבה דברים שם שאנחו לא מבינים, אבל היקפי המחקר כיום עצומים.
לחיידקים ולוירוסים יש יתרון גדול עלינו מבחינה אבולוציונית, שכן קצב האבולוציה אצלם גבוה בהרבה מאשר אצל בעלי חיים גדולים. לכן היכולת שלהם להתאים את עצמם לסביבה (דרך מוטציות וברירה טבעית) מאוד גבוהה. בניגוד לבני אדם שיכולים להעביר את המידע הגנטי שלהם רק לצאצאים, חיידקים מעבירים מידע גנטי גם באופן רוחבי מחיידק לשכנו. אמנם לא בקצב גבוה, אבל מספיק כדי שבמקום בו יש מאות מליארדי חיידקים התופעה תתרחש בקצב שאפשר לראותו לפעמים במעבדה. אצל בעלי חיים הסקאלה של האבולוציה הרבה יותר איטית.
במובן הזה אנחנו מסוגלים להתאים את עצמנו לסביבות שמשתנות מהר, בזכות העובדה שהחיידקים שלנו עושים את זה עבורנו.
 

uzi2

Active member
זה אכן נכון.

החיידקים הראשונים שמגיעים לתינוק הם החיידקים שיתכנתו את מערכת החיסון שלו. אלו בד"כ מגיעים במעבר דרך הוואג'ינה. כל עוד התינוק ברחם, כמעט ואין בו חיידקים. מערכת הדם סטרילית. ביציאה הוא נחשף לחיידקים שבוואג'ינה, והם אלו שתורמים הכי הרבה לתכנות מערכת החיסון שלו. אלו שנולדו בניתוח קיסרי יש סבירות גבוהה יותר שיחלו במחלות אוטו-אימוניות.
המריחה של החיידקים שנלקחו מהוואג'ינה של האם, היא רעיון שהומצא בארץ ונרשם עליו פטנט (או אולי פרוויז'ונל בלבד בשלב זה).
צריך אבל להזהיר שמדובר בתובנה שהיא יחסית חדשה.

לגבי האוטיזם ההבדל כנראה קיים אך הוא אינו דרסטי. (ולדעתי התכוונת לכתוב משהו כמו "יותר מאשר" במקום "פחות מ...").
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא, כי זה לא נכון. חיידקים אוהבים סוכר, זה מזון נהדר

ולכן ממש לא מומלץ להשתמש בו כחומר מחטא (כי הוא לא).

אפשר להשתמש בו כחומר משמר – "הכנת ריבה מהווה שיטה לשימור מזון, מכיוון שהסוכר מונע את רקבון הפירות. הסיבה לכך היא העובדה שחיידקים שונים, הפועלים לפירוק וקלקול מזון, אינם מסוגלים לשרוד בסביבה בה יותר מ-35% סוכר. ריבה תהווה אמצעי שימור אך ורק אם סך כל סוכרי הפרי הקיימים, בתוספת הסוכר שעורבב בתהליך הבישול, תעמוד על כ- 35% ממשקל הריבה כולה, והריבה תהיה הומוגנית - אחרת תיתכן התפתחות של מושבות חיידקים באזורים דלי סוכר בתוך הריבה."
https://he.wikipedia.org/wiki/ריבה#...A6.D7.A2.D7.99_.D7.A9.D7.99.D7.9E.D7.95.D7.A8

אבל כל זה לא אומר שכדאי לזרות סוכר על פצע... ממש לא. לטיפול בפצעים / חתכים /כוויות / דלקות וכו' משתמשים בתכשירים רפואיים ולא במזון (אלא אם נמצאים בתנאי שטח ללא תכשירים וחייבים לאלתר. וגם אז לא הייתי זורה סוכר על פצע...).
 
למעלה