ידע והכרעה ערכית

ידע והכרעה ערכית

אין מובן להכרעה ערכית אלא בכוונה. הכרעה ערכית לעבוד את ה' אינה ההכרעה לקשור את הקוביות על הראש והזרוע למרות שקשירה זו מתייבת מהכרעה זו. יש אנשים שהערך שלהם הוא שמירה על המסורת / על העם / כל הצלחה שהיא שהם מאמינים שאותו זקן היושב בשמיים ומושך בחוטים יסייעם בה באם יקשרו את הקוביות השחורות על הראש והזרוע, והם קושרים את הקוביות. לא ייתכן שיכריע האדם לעבוד את ה' בלא שיהיה ה' בדעתו. והוא מכריע לעבוד את ה' כי ה' הוא האלוהים.
בדומה לכך הכרעה ערכית לאסוף קניין אינה הפעולה שמרוויחה את הכסף, יש אדם שהכריע לעבוד את ה' ועושה את אותה הפעולה, אלא הכוונה. לא ייתכן שיכריע האדם להקדיש את חייו לממון אם אינו יודע צורת מטבע. והוא מכריע להקדיש את חייו לכסף בגלל שחתיכת מתכת זו היא כסף.
וכן בשאר הערכים. אינם אלא כוונה. ואין כוונה אלא בדעת האדם. והאדם מכריע לעובדם בגלל מה שהם בדעתו.
האם העובדה שאנשים אחרים יודעים ואינם מכריעים כמוני סותרת את זה שאני אישית הכרעתי מה שהכרעתי אך ורק בגלל שעניין מסוים בדעתי ואותו עניין כמות שהוא בדעתי הוא זה שגרם לי לרצותו?
ייתכן שבדיקה במוחי תיידע את הבודק בהחלטתי לקשור תפילין על ידי וראשי עוד קודם שאדע שהחלטתי לקשור. אך האם תוכל בדיקה כלשהי לצפות מראש את אותו המהפך התודעתי נטו של קבלת עול מלכות שמיים שנבעה כתוצאה ישירה מהכרת טרנסצנדנטיות האל?
 
אדם ההולך לרופא שיניים

הולך בגלל שכואבות לו השיניים וזה קורה רק בדעתו.
יאמר לו אדם: לא! עוד לפני שהחלטת ללכת לרופא ועוד לפני שהרגשת את הכאב כבר ידענו מראש שאחרי מה שקרה לך בשן אתה תלך לרופא! וגם מה שקרה בשן ידענו מראש אחרי שאכלת מה שאכלת ולא צחצחת שיניים!
אותו אדם צווח ואומר: אבל בתודעתי אני הולך בגלל שכואב לי!
על זה עונים לו: אנחנו לא יכולים להפריך את זה אבל אנחנו בהחלט יכולים לאשפז אותך.
בתודעת כל אדם כוונתו במעשיו היא סיבת מעשיו. אני מניח תפילין בגלל שזו עבודת ה'. ואני עובד את ה' כי צריך לעבוד את ה'!
החלוקה בין שתי רשויות ההכרה הכרחית כאן!
 

iricky

New member
טעות!

אדם אינו הולך לרופא שיניים כי כואבת לו השן, אלא על מנת להפסיק את הכאב, והוא סבור שרופא השיניים עשוי להועיל לו בזה. ראיה לדבר, שיש מי שכואבת לו השן והולך למכשף השבט שיסיר ממנו את הרוח הרעה שהיא לסברתו גורמת לכאב. ויש מי שנותר עם הכאב כי אין ידו משגת לבקר אצל הרופא או אצל מכשף השבט.
וזה העיקרון בכל מםעשי האדם. אדם אינו עושה דבר בגלל משהו אלא רק לשם משהו, הנקבע על פי רצונו. גם אתה אינך עובד את השם כי צריך לעבוד את השם -עבודת השם אינה צורך מצורכי האדם - אלא משום שאתה רוצה לעבוד את השם, לשמה או של לשמה. וכן אין עבודת השם מתקיימת משום שהשם הוא האלוהים, אלא משום שאתה רוצה לעבוד את האלוהים, ולפי הכרתך אלוהים הוא השם.
מכאן ברור שאין עבודת אלהים ללא תודעת אלוהים, אבל תיתכן תודעת אלוהים ללא עבודתו (מכיר את בוראו ומתכוון למרוד בו).
וכל מה שמספרים מדענים או פסאודו-מדענים שהם מסוגלים לצפות מראש את כוונתו של אדם לעשות דבר מן הדברים הם סיפורי אגדות, ואכמ"ל.
 
כן, היא תוכל

מכיוון שיש הנחת יסוד פסיכואבולוציונית שמספר עיקרי אמונה מוטעים נשתרשו בחשיבה במרוצת הדורות מכיוון שהם מקיימים את החיים.
ומולן, קיימת גם האמת, שהיא סותרת את החיים.
כמה אמת יכולים החיים לשאת, אם כן? התשובה משתנה מאדם לאדם, ולכן גם הקביעה שערכים הם לא רציונלים אינה תקפה בהכרח לכל בני האדם.
באופן פרדוקסלי, היחס כלפי האל הטרנסצנדנטי הפנים את הפרספקטיבה של החיים כלפי האמת.
כלומר- היראה מפני האמת וכוחה להרוס את הטעויות מקיימות החיים היא זו שהונחלה דווקא לנפש המאמינה באותה "יראת השם" שהיא ראשית חוכמה.
הפרדוקס הזה, שמתוך החלטה נטולת תודעה לגמרי (כלומר הכרעה) כמו אמונה באל, יתפתח יחס שבו נמצאים זרעי תודעת הניגוד בין הטעויות מקיימות החיים לבין האמת, הוא פרדוקס מכוון והוא מזכיר את דברי הרמב"ם על הכרת המשל כמשל אשר משתנה בין ההמון לאנשי המעלה.
ניתן לדמות את איש המעלה כמי שבידיו לעצב את האמונה בשביל המאמין כך שתתמוך במידת האמת המקסימלית ועם זאת לא תפגום בחיים. לכל סוג מאמין- אמונה לפי מידותיו.
 
למעלה