יד אכזרית

[שירה כמים 1959]

יד אכזרית ניתקה את כלב הים ממכשירו
המים נמלאו מכיתות של עננים
מצד אחד של השוק מישהו צרח
"היא עייפה,
היא עייפה",
מישהו האזין.
הוא עמד בצד וצפה
כשדוכני השוק נבלעים במים
והמכוניות והרצפה
הכול בהצפה
מכיתות העננים שלא יבואו אל הפה
שלא יבואו אל השמיים
בשמיים שלי גר אלוהים עם זקן לבן ורב חסד
בדמיים שלי הירח מאזין לילדים עצובים
אל תקחו את זה ממני -
לא את השמיים
לא את הירח
לא את העננים
המתפזרים ומתפזרים
מעל השמש הרודה בהם
מעל הגשם המביא

 

[שירה כמים 1959]

כי נפשי איננה כעפר
כי נפשי כאוקיינוס סוער. מאוד.
מאוד סוער הוא האוקיינוס.

 

[שירה כמים 1959]

כמעט שרצחוני נפש
שם במרפסת בית הוריי
כמעט שרצחוני
ואני רצחתי
צוואר אל צוואר נעצנו סכינים
החיים הלכו והכבידו
החיים הלכו ותפחו
החיים הכבידו מרורים

 

[שירה כמים 1959]

חבר לא היית
נחתת ורבת
רבת עם כל העולם מלבדי
איתי לרגע הבלחת, כמעט הצטדקת, כמעט התנצלת,
הגשם עבר וניקה כמעט כל פינה
בעיר המכוערת הזאת
מלבדך
שהיית יפה
ועכשיו אתה שטוח
כמו קרש דק, כמו דיקט
עכשיו אתה כמעט שלרגע
רואה עוד דבר מלבדך
אתה כמעט חוזר להיות אתה
כשהמבט מופנה החוצה, אלי,
ולרגע, כמעט שרואה.

 

[שירה כמים 1959]

עלי לעבור ממצב של הישרדות למצב של חיים.
עלי לבלות בנעימים.
בנעימים.

 

[שירה כמים 1959]

כמה פעמים חשבת
שתוכלי להשתטות
ולהפריח מים מהבאר? הרי הגשם
לא מסרב לרדת כאן ונטיפים של קרח,
מי היה מאמין שאת כל כך שושנה
וכל כך אין חוחים מי היה מאמין

ועל פני הדשא את פוסעת לאיטך
כף רגל אחת באויר בעוד האחרת מחפשת
מפלט באדמה שתחת הדשא אצבעות רגלייך נלפתות
על העשבים הקרים והלחות אוחזת בם

 

[קרנף לבן 1]

כמה פעמים חשבת
שתוכלי להשתטות
ולהפריח מים מהבאר? הרי הגשם
לא מסרב לרדת כאן ונטיפים של קרח,
מי היה מאמין שאת כל כך שושנה
וכל כך אין חוחים מי היה מאמין

ועל פני הדשא את פוסעת לאיטך
כף רגל אחת באויר בעוד האחרת מחפשת
מפלט באדמה שתחת הדשא אצבעות רגלייך נלפתות
על העשבים הקרים והלחות אוחזת בם

שיר נפלא

 

[שירה כמים 1959]

תודה רבה קרנף

 

[שירה כמים 1959]

אל תתביישי
אל תתכתשי
אל תשברי את הערב
אל תתייצבי
אל תתעצבי
אל תזרקי את החרב
אולי תשתמשי בה מחר
אולי השמש שעבר
יגיד תודות ושאלות ישאל
הגשם שיורד
הגשם שלא יורד
השמש והירח והכוכבים והחתול שלך -
הכול נופל לך לתחתונים
הכול הכול בחוסר אונים