FireDragon
New member
יד ביד.
הולכים יד ביד ברחובות תל-אביב. הולכים צמוד, מנקים לכלוכים דמיוניים זה מדש הבגד של זה. מתחבקים. מחייכים לעבר המבטים המלוכסנים המופנים לעברנו. אנשים מביטים בנו באימה- אנחנו מחייכים. אנשים מביטים בנו בזעם- אנחנו מחייכים. אנשים מביטים בנו בהתפעלות- ואנחנו? אנחנו מחייכים. למה אנשים כל כך שונאים אותנו? למה יש להם בעיה עם שני אנשים מאוהבים? הולכים יד ביד, ברחובות תל-אביב. הולכים יד ביד ברחובות תל-אביב. אני מרוכז בו. הוא מרוכז בי. לשנינו נמאס להסתיר את אהבתנו. לשנינו נמאס לשקר. אני רוצה לקום ולצעוק- ´אני אוהב אותך´. אני רוצה- אבל לא יכול. למה? כי לאנשים יש בעיה עם שני אנשים שרק רוצים לאהוב. הולכים יד ביד ברחובות תל-אביב. הולכים יד ביד ברחובות תל-אביב. מחייכים אחד לעבר השני. יד חזקה תופסת בערופו, יד אחרת בעורפי. שני אנשים...מאוהבים...נזרקים אל סמטא ברחובות תל-אביב. שני אנשים...מאוהבים...חוטפים מכות בסמטא ברחובות תל-אביב. שני אנשים...מאוהבים...מאבדים הכרה אי שם ברחובות תל-אביב. נוסעים יד ביד לבית חולים בתל-אביב. אני מחזיק בידו- הוא מחזיק בידי. פצעי המדממים לא מפריעים, הוא כל מה שחשוב. מגיעים יד ביד לבית החולים בתל-אביב. רופאים מנתקים את הקשר- ומתחילים לעבוד. למה הוא? למה לא אני? למה צריכה להיות בחירה בכלל? למה אנשים עושים את זה...לשני אנשים...מאוהבים? נוסעים יד ביד, לבית חולים בתל-אביב. נפרדים. זה מזה. אי שם בתל-אביב. הוא לא יצא מזה. הוא לא שרד. שאלות חסרות תשובה צצות במוחי. רק רצינו לאהוב. רק רצינו לאהוב... למה אנשים רוצחים שני ילדים- שרק רצו לאהוב? שני ילדים, מאוהבים, בוכים זה על זה, בבית חולים בתל-אביב. הארון נסגר, ההספדים נגמרים. הוריו מביטים בי בשנאה מהולה בעצב- זה הכל באשמתי. אולי אם לא הייתי הולך איתו, יד ביד ברחובות תל-אביב. אולי אם הייתי ממציא מחלה ומבטל. אולי אם הייתי מסתיר את אהבתנו- רק עוד כמה ימים. אולי אז- אהובי היה בחיים. שני ילדים, מאוהבים, בוכים זה על זה בבית העלמין בתל-אביב. עוזבים, זה את ידו של זה, בבית העלמין בתל-אביב. אני לא יכול לבכות. הכאב בלבי גדול מדי. מייסר מדי. זה לא הגיע לנו. רק רצינו לאהוב. רק רצינו לאהוב, כמו כולם. לאהוב. לא רצינו למות. רצינו לאהוב...רק לאהוב... למה אנשים חושבים שנכון להרוג אנשים- כי הם אהבו? שני ילדים...מאוהבים...הולכים יד ביד ברחובות תל-אביב. שני ילדים...מאוהבים...שלא ילכו יותר, יד ביד, ברחובות תל-אביב. נ.ב. רק לידע אישי- השיר הזה לא עבר שום צורה של ליטוש לאחר כתיבתו, ואני אשמח לקבל הצעות.
הולכים יד ביד ברחובות תל-אביב. הולכים צמוד, מנקים לכלוכים דמיוניים זה מדש הבגד של זה. מתחבקים. מחייכים לעבר המבטים המלוכסנים המופנים לעברנו. אנשים מביטים בנו באימה- אנחנו מחייכים. אנשים מביטים בנו בזעם- אנחנו מחייכים. אנשים מביטים בנו בהתפעלות- ואנחנו? אנחנו מחייכים. למה אנשים כל כך שונאים אותנו? למה יש להם בעיה עם שני אנשים מאוהבים? הולכים יד ביד, ברחובות תל-אביב. הולכים יד ביד ברחובות תל-אביב. אני מרוכז בו. הוא מרוכז בי. לשנינו נמאס להסתיר את אהבתנו. לשנינו נמאס לשקר. אני רוצה לקום ולצעוק- ´אני אוהב אותך´. אני רוצה- אבל לא יכול. למה? כי לאנשים יש בעיה עם שני אנשים שרק רוצים לאהוב. הולכים יד ביד ברחובות תל-אביב. הולכים יד ביד ברחובות תל-אביב. מחייכים אחד לעבר השני. יד חזקה תופסת בערופו, יד אחרת בעורפי. שני אנשים...מאוהבים...נזרקים אל סמטא ברחובות תל-אביב. שני אנשים...מאוהבים...חוטפים מכות בסמטא ברחובות תל-אביב. שני אנשים...מאוהבים...מאבדים הכרה אי שם ברחובות תל-אביב. נוסעים יד ביד לבית חולים בתל-אביב. אני מחזיק בידו- הוא מחזיק בידי. פצעי המדממים לא מפריעים, הוא כל מה שחשוב. מגיעים יד ביד לבית החולים בתל-אביב. רופאים מנתקים את הקשר- ומתחילים לעבוד. למה הוא? למה לא אני? למה צריכה להיות בחירה בכלל? למה אנשים עושים את זה...לשני אנשים...מאוהבים? נוסעים יד ביד, לבית חולים בתל-אביב. נפרדים. זה מזה. אי שם בתל-אביב. הוא לא יצא מזה. הוא לא שרד. שאלות חסרות תשובה צצות במוחי. רק רצינו לאהוב. רק רצינו לאהוב... למה אנשים רוצחים שני ילדים- שרק רצו לאהוב? שני ילדים, מאוהבים, בוכים זה על זה, בבית חולים בתל-אביב. הארון נסגר, ההספדים נגמרים. הוריו מביטים בי בשנאה מהולה בעצב- זה הכל באשמתי. אולי אם לא הייתי הולך איתו, יד ביד ברחובות תל-אביב. אולי אם הייתי ממציא מחלה ומבטל. אולי אם הייתי מסתיר את אהבתנו- רק עוד כמה ימים. אולי אז- אהובי היה בחיים. שני ילדים, מאוהבים, בוכים זה על זה בבית העלמין בתל-אביב. עוזבים, זה את ידו של זה, בבית העלמין בתל-אביב. אני לא יכול לבכות. הכאב בלבי גדול מדי. מייסר מדי. זה לא הגיע לנו. רק רצינו לאהוב. רק רצינו לאהוב, כמו כולם. לאהוב. לא רצינו למות. רצינו לאהוב...רק לאהוב... למה אנשים חושבים שנכון להרוג אנשים- כי הם אהבו? שני ילדים...מאוהבים...הולכים יד ביד ברחובות תל-אביב. שני ילדים...מאוהבים...שלא ילכו יותר, יד ביד, ברחובות תל-אביב. נ.ב. רק לידע אישי- השיר הזה לא עבר שום צורה של ליטוש לאחר כתיבתו, ואני אשמח לקבל הצעות.