יד ושם - תחושה של החמצה
השתתפתי בסיור ביד ושם ביוזמת המרכז לחקר תרבות הלאדינו באוניברסיטת בר-אילן בראשותו של ד"ר שמואל רפאל. רבות נכתב ונאמר על יד ושם על התצוגה המרגשת שמצליחה להגיע אל קרביו של המבקר ולהשאירו המום ונסער עד כדי דמעות. גולת הכותרת של הסיור היה המפגש המרגש עם מר יעקב הנדלי ניצול שואה, יליד סלוניקי שנותר יחידי ממשפחה בת חמישה ילדים. מר הנדלי מקדיש את חייו לשימור זכרון השואה ע"י הרצאות והדרכת מבקרים במחנות ריכוז. נותרנו המומים לאחר שמיעת עדותו המזעזעת,קשה לי להבין כיצד הוא מצליח להתמיד במשימתו הקדושה. את סיפורו ניתן לקרוא בספרת - "מהמגדל הלבן לשערי אושויץ" היות ונושא הביקור שלנו ביד והשם היה תחת הכותרת – "קהילות דוברי הלאדינו בשואה" אני רוצה להתיחס דווקא לנושא זה. יצאתי מהסיור (ועימי עוד מספר אנשים לא מבוטל) בתחושת של החמצה גדולה, יצוגם של הקהילות הנ"ל הוא דל ביותר, לקהילת סלוניקי המפוארת והעתיקה ביותר באירופה שאיבדה 96% מבניה הוקצתה פינה קטנה בתוך המוזיאון העצום וזאת לאחר מחאות קשות ו"מלחמה" של ניצולי שואה ובני דור ההמשך. אני סבורה כי אין הדבר מכבד את זכרון קהילות אלו ויש למצוא דרך להגדיל את התצוגה.
השתתפתי בסיור ביד ושם ביוזמת המרכז לחקר תרבות הלאדינו באוניברסיטת בר-אילן בראשותו של ד"ר שמואל רפאל. רבות נכתב ונאמר על יד ושם על התצוגה המרגשת שמצליחה להגיע אל קרביו של המבקר ולהשאירו המום ונסער עד כדי דמעות. גולת הכותרת של הסיור היה המפגש המרגש עם מר יעקב הנדלי ניצול שואה, יליד סלוניקי שנותר יחידי ממשפחה בת חמישה ילדים. מר הנדלי מקדיש את חייו לשימור זכרון השואה ע"י הרצאות והדרכת מבקרים במחנות ריכוז. נותרנו המומים לאחר שמיעת עדותו המזעזעת,קשה לי להבין כיצד הוא מצליח להתמיד במשימתו הקדושה. את סיפורו ניתן לקרוא בספרת - "מהמגדל הלבן לשערי אושויץ" היות ונושא הביקור שלנו ביד והשם היה תחת הכותרת – "קהילות דוברי הלאדינו בשואה" אני רוצה להתיחס דווקא לנושא זה. יצאתי מהסיור (ועימי עוד מספר אנשים לא מבוטל) בתחושת של החמצה גדולה, יצוגם של הקהילות הנ"ל הוא דל ביותר, לקהילת סלוניקי המפוארת והעתיקה ביותר באירופה שאיבדה 96% מבניה הוקצתה פינה קטנה בתוך המוזיאון העצום וזאת לאחר מחאות קשות ו"מלחמה" של ניצולי שואה ובני דור ההמשך. אני סבורה כי אין הדבר מכבד את זכרון קהילות אלו ויש למצוא דרך להגדיל את התצוגה.