יצחק וולסטר
New member
יהדות הונגריה
ליום השואה הבין לאומי
יהדות הונגריה לפני ואחרי השואה
ההונגרים שונאים את היהודים בדם. הם יונקים את האנטישמיות עם חלב אמם.
היהודים הראשונים הגיעו להונגריה לפני כ 1000 שנים יחד עם הרומאים. הרומאים כבשו וחרבו את ירושלים, שרפו את בית המקדש בשנת 70 לפני הספירה. היהודים נלחמו נגד הרומאים בגבורה (מצדה ) עד לתקופת עלייתו של הורדוס לשלטון. הורדוס היה מלך אכזר, אבל השקיע רבות בשיקום ובנייה. הוא היה שליט מטעם הרומאים, אבל היתה לו גם אוטונומיה.
במשך השנים היהודים השלימו עם השלטון הרומאי והשתדלו לשתף פעולה. פתחו קשרי מסחר עם רומה ורבים הגרו לרומה. המצב השתנה כאשר ישו הנוצרי התחיל להפיץ את האידיאולוגיה שלו ותנועת הנצרות החלה להתפשט. הרומאים ראו בו מורד צלבו אותו ואת תלמידיו לקחו לרומה למאסר וייסורים. גם ההנהגה היהודית התנגדה לנצרות, כי ישו הכניס תיקונים בתורה ופגע בדת, הוא גם המריד את העניים נגד 'עם הארץ' הבורגנים והעשירים שהשתלטו על האדמות. במצב הזה כאשר הרומאים פנו צפונה לעבר הונגריה, היהודים החופשיים ברומה מהרו להצטרף אליהם כדי להוכיח את נאמנותם.
אני ביקרתי בהונגריה ביקור שורשים ב 1995. עוד בארץ הזמנו מלון בבודפשט לשלושה הימים הראשונים. שם המלון היה מלון 'אקוינקום' בבודה. זכרתי עוד מימי בית הספר שהשכונה שנקראת 'אקוינקום' היה בעבר הבסיס של הרומאים ממנו יצאו הלגיונות לכבוש את כל הונגריה. מחנות הצבא הרומי התמקמו על שפת הנהר דנובה מכאן בא השם: אקוינקום בלטינית: מקור המים.
הגענו למלון בשעות הערב, קיבלנו חדר בקומה הרביעית והלכנו לישון. בבוקר קמתי ויצאתי למרפסת להתבונן בנוף. בעודי מתבונן בגגות שמסביב, לפתע נתקלו עיניי בבניין גדול שבלט בין הבתים. לכאורה זה היה בית רגיל כמו היתר, רק יותר גבוה ויותר גדול. מה שמשך את תשומת לבי בהפעלות, היתה הכותרת שנרשמה על מצח הבית בעברית.
" מי שמחפש את האלוהים יבוא לבית הזה" היה כתוב באותיות עבריות בולטות.
הייתי המום. אנחנו בבודפשט! אני חייב לבדוק מה פשר הדבר! ירדנו למטה והגענו אל הרחוב ואל הבית. בשלט שמעל כניסת הבית היה רשום בהונגרית: "הטלויזיה הממלכתית ההונגרית". הלכתי לברר והתברר שהבית הזה שימש בית כנסת, בית הכנסת הראשון, מתקופת הרומאים. מדוע עצבו את בית הכנסת כמו בית רגיל? למה כתבו את הכותרת בעברית?
את התשובה לשאלות קיבלתי מהנכדה של הדוד שלי, אותה פגשנו למחרת. היא עלמה נאה שענדה על צווארה שרשרת זהב עם תליון של 'חי'. היא קלטה את מבטי השואל והסבירה:
" את התליון של 'חי' הם לא מכירים, הם לא יודעים מה זה. אני פוחדת לשים מגן דוד, כי זה מסוכן, חי מי שיודע מה זה הוא לא מסוכן."
אז הבנתי את היהודים של בודה. הם באו בחסות הרומאים ונחשבו לאויב. לא רצו להתבלט לכן בנו בית כנסת כמו בית רגיל. הם כתבו את הכותרת בעברית בתקווה שההונגרים לא יודעים מה זה. מי שיודע לקרוא אותה הוא לא מסוכן והוא מוזמן.
אפשר לחשוב שאת החוקים האנטי יהודיים חקקו ההונגרים אחרי כניסת הגרמנים ב 1944. אך לא כן! כבר ב 1012 פורסם החוק הראשון שאוסר נשואים עם יהודים.
במאה ה 12 גורשו היהודים מן הערים ונאסר עליהם: לעבוד בחגים הנוצריים , לשמש במשרות ציבוריות ולקבל תואר אצולה.
ב 1297 איסור לחכור קרקעות.
ב 1360 גירוש כללי. ב 1364 הותר להם לחזור.
ב 1440 נתמנה מעליהם: "שופט היהודים" שגבה את המיסים המיוחדים שהוטלו על היהודים.
ב 1494 התחילו עלילות הדם. בעלילת הדם הראשונה נשרפו על המוקד 14 יהודים שהואשמו ברציחת ילד נוצרי ושימוש בדמו לאפיית המצות לפסח.
ב 1529 עלילת דם שנייה: נשרפו 30 יהודים.
ב 1882 עלילת הדם בכפר טיסאסלר. נערה נוצרייה נעלמה. מיד האשימו את היהודים שהקיזו את דמה עבור המצות לפסח. קמה מהומה גדולה בכל הארץ. בערים רבים פרצו פוגרומים נגד היהודים. נערך משפט ראווה גדול ו 14 יהודים נדונו למות. כעבור שבוע נמשתה גופת הנערה מן הנהר. לא היו עליה שום סימני אלימות, היא פשוט טבעה בנהר בעת רחצה. הנאשמים היהודים זוכו באין ברירה, אבל הארץ לא שקטה, הם גרשו את הסנגור מהמפלגה שלו ומהפרלמנט כי הוא העז להגן על היהודים.
ב 1744 המלכה מריה טריזיה הטילה מס מיוחד על היהודים.
למרות השנאה והגזרות, היהודים אהבו את הונגריה. ב 1848 השתתפו במרד ההונגרי נגד הכיבוש האוסטרי. המרד נכשל, אבל ההונגרים השיגו מעמד של שותפים במקום כבושים. קיסר אוסטריה פרנץ יוזף הומלך גם כמלך הונגריה והוקמה המונרכיה האוסטרו הונגרית.
מצב היהודים השתנה לטובה. היות וגבולות המונרכיה ומדינות החסות היו פתוחים, יהודים רבים הגרו להונגריה מפולין מגרמניה וסלובקיה. מצד שני התיישבו בהונגריה מיעוטים שונים: השואבים ממוצא גרמני, קרואטים ואחרים. ההונגרים פחדו לאבד את הרוב הדמוגרפי שלהם והם העדיפו את היהודים מהמיעוטים האחרים. היהודים היו דוברי הונגרית, נאמנים ופטריוטים הונגרים בלב שלם. זה הביא לאמנציפציה: שוויון זכויות והתעלמות מן החוקים האנטי יהודיים. החוקים לא בוטלו, רק נגנזו.
כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה היהודים התגייסו בהתלהבות לצבא האוסטרו הונגרית ולחמו בחירוף נפש.
האח של הסבתא שלי היה קצין קרבי גיבור וזכה לאותות הצטיינות רבות. עד כדי כך, שכאשר נכנסו הגרמנים להונגריה ב 1944 הוא קיבל מעמד של יוצא מן הכלל. החוקים האנטי יהודיים לא חלו עליו והוא נשאר בדירתו בבודפשט ללא פגע. אבל רק הוא באופן אישי. את אשתו ובתו לקחו ישר לאושויץ. הוא הצליח להציל את נכדתו בת הארבע בעזרת שכנו. הם עשו חור בקיר שהפריד בין שתי הדירות והעמידו ארון בגדים משני הצדדים. כאשר באו הגרמנים לבקר הוא הכניס את הילדה לארון והשכן היה לוקח אותה אליו. כך היא נצלה.
אחרי מלחמת העולם הראשונה חלקים רבים סביב להונגריה נגזרו והועברו לארצות אחרות. מצב הדמוגרפי השתנה לטובת ההונגרים והם לא היו זקוקים יותר ליהודים כדי לשמור על רוב הונגרי. הם בחפץ לב חזרו לדיכוי היהודים.
כבר ב 1920 יצא חוק "נומרוס קלאוזוס" שפירושו היה: איסור קבלת יהודים למוסדות חינוך ממלכתיים במיוחד לאוניברסיטאות.
ב 1932 נקבע בחוק שהיהודים אינם נאמנים ולכן אינם רואים ללבוש מדים, לקבל דרגות וניתן לגייס אותם רק לחזית האש.
ב 1938 פורסמו כל המגבלות הכלכליות.
ב 1941 האדמירל הורטי, מושל הונגריה קיבל אור ירוק מהיטלר לכבוש בחזרה חלק מהשטחים שנגזרו מהונגריה אחרי מלחמת העולם הראשונה. הצבא ההונגרי נכנס לחלק מטרנסילבניה ולעוד שטחים שנגזרו. היהודים קיבלו את הצבא ההונגרי 'המשחרר' בהתלהבות ובדגלים. הם שמחו לחזור אל "הממלנד".
אך אכזבתם הגדולה לא איחרה לבוא. מיד לאחר הכיבוש הקימה הממשלה ההונגרית יחידת משטרה מיוחדת שתפקידה היה לטפל בזרים. הזרים היו כמובן, יהודי השטחים המשוחררים. המשטרה המיוחדת עברה מבית לבית של כל יהודי ומי שלא יכול היה להוכיח על המקום שהיתה לו אזרחות הונגרית לפני הסיפוח, נלקח מיד למחנה גירוש. במחנה הגירוש "קמנץ פוזולסק" נאסרו אלפי יהודים, משפחות, משפחות. המשטרה 'טיפלה' באופן מיוחד באנשים שנחשבו לעשירים. הם הובאו למרתף עינויים ועינו אותם באכזריות כדי שיגלו איפה הסתירו את הכסף שלהם. אחר שלקחו את הכסף, הרגו אותם. כדי 'לדלל' את המחנה זינדרמים הונגרים הובילו קבוצות יהודים, נשים וטף מדי לילה אל שפת הדנובה וירו בהם. הטבח נמשך כמה לילות, עד ששר ההגנה ההונגרי נתן הוראה להפסיק אותו ולהעביר את העצורים הנשארים לידי הגרמנים שהובילו אותם לאושויץ.
באותה שנה הוחלט על גיוס הגברים היהודים לפלוגות העבודה. מגיל 18 עד 56 נצטוו כל הגברים להתגייס. פלוגות העבודה היו מאורגנות במסגרת הצבא ההונגרי. הסגל של הפלוגה, הקצינים והסמלים היו חיילים הונגרים והיהודים עובדי כפייה תחת פיקודם. היהודים לא קיבלו מדים, רק כובע חייל וסרט צהוב על השרוול. הם הועסקו בעבודות קשות: חפירות, סבלות, בניית גשרים ועוד. רוב הפלוגות נשלחו לחזית הרוסית. (הצבא ההונגרי לחם יחד עם הגרמנים ברוסיה ) שם העסיקו אותם גם בפינוי מוקשים. אנשי הסגל התעללו בהם. הטילו עליהם עונשים של הצלפה וקשירה. הם קשרו את ידיו של הנענש מאחורי גבו ותלו אותו על ענף עץ כך שרגליו לא נגעו בארץ. הם גנבו את מחצית מנות האוכל ומנעו מהם כל קשר חיצוני. אנשים שלא יכלו לעבוד הוצאו להורג בטענה שניסו לברוח. הנחיית הפיקוד העליון היתה לא להחזיר את היהודים הביתה.
הצבא הגרמני נכנס להונגריה ב 19 למרץ 1944. מכאן ואלך תהליך הקמת הגטאות והובלת היהודים למחנות הריכוז היה מהיר ומאורגן ביוזמת הז'נדרמיה ההונגרית.
כל היהודים מערי השדה נשלחו למחנות הריכוז בעיקר לאושויץ. יהודי בודפשט רוכזו תחילה בבתים מסומנים אחר כך בגטו. כאשר אנשי צלב החץ עלו לשלטון הם התחילו להוביל קבוצות יהודים אל שפת הדנובה ולירות בהם. קבוצות של נשים נשלחו בצעדת המוות לכיוון אוסטריה.
לאחר המלחמה רק ניצולי שואה מעטים חזרו. ההונגרים קיבלו את החוזרים בהסתייגות וקרירות. מי שהצליח לצאת עלה לארץ. ב 1956 בעת המרד נפתחה הזדמנות ורוב היהודים ברחו. <br
ליום השואה הבין לאומי
יהדות הונגריה לפני ואחרי השואה
ההונגרים שונאים את היהודים בדם. הם יונקים את האנטישמיות עם חלב אמם.
היהודים הראשונים הגיעו להונגריה לפני כ 1000 שנים יחד עם הרומאים. הרומאים כבשו וחרבו את ירושלים, שרפו את בית המקדש בשנת 70 לפני הספירה. היהודים נלחמו נגד הרומאים בגבורה (מצדה ) עד לתקופת עלייתו של הורדוס לשלטון. הורדוס היה מלך אכזר, אבל השקיע רבות בשיקום ובנייה. הוא היה שליט מטעם הרומאים, אבל היתה לו גם אוטונומיה.
במשך השנים היהודים השלימו עם השלטון הרומאי והשתדלו לשתף פעולה. פתחו קשרי מסחר עם רומה ורבים הגרו לרומה. המצב השתנה כאשר ישו הנוצרי התחיל להפיץ את האידיאולוגיה שלו ותנועת הנצרות החלה להתפשט. הרומאים ראו בו מורד צלבו אותו ואת תלמידיו לקחו לרומה למאסר וייסורים. גם ההנהגה היהודית התנגדה לנצרות, כי ישו הכניס תיקונים בתורה ופגע בדת, הוא גם המריד את העניים נגד 'עם הארץ' הבורגנים והעשירים שהשתלטו על האדמות. במצב הזה כאשר הרומאים פנו צפונה לעבר הונגריה, היהודים החופשיים ברומה מהרו להצטרף אליהם כדי להוכיח את נאמנותם.
אני ביקרתי בהונגריה ביקור שורשים ב 1995. עוד בארץ הזמנו מלון בבודפשט לשלושה הימים הראשונים. שם המלון היה מלון 'אקוינקום' בבודה. זכרתי עוד מימי בית הספר שהשכונה שנקראת 'אקוינקום' היה בעבר הבסיס של הרומאים ממנו יצאו הלגיונות לכבוש את כל הונגריה. מחנות הצבא הרומי התמקמו על שפת הנהר דנובה מכאן בא השם: אקוינקום בלטינית: מקור המים.
הגענו למלון בשעות הערב, קיבלנו חדר בקומה הרביעית והלכנו לישון. בבוקר קמתי ויצאתי למרפסת להתבונן בנוף. בעודי מתבונן בגגות שמסביב, לפתע נתקלו עיניי בבניין גדול שבלט בין הבתים. לכאורה זה היה בית רגיל כמו היתר, רק יותר גבוה ויותר גדול. מה שמשך את תשומת לבי בהפעלות, היתה הכותרת שנרשמה על מצח הבית בעברית.
" מי שמחפש את האלוהים יבוא לבית הזה" היה כתוב באותיות עבריות בולטות.
הייתי המום. אנחנו בבודפשט! אני חייב לבדוק מה פשר הדבר! ירדנו למטה והגענו אל הרחוב ואל הבית. בשלט שמעל כניסת הבית היה רשום בהונגרית: "הטלויזיה הממלכתית ההונגרית". הלכתי לברר והתברר שהבית הזה שימש בית כנסת, בית הכנסת הראשון, מתקופת הרומאים. מדוע עצבו את בית הכנסת כמו בית רגיל? למה כתבו את הכותרת בעברית?
את התשובה לשאלות קיבלתי מהנכדה של הדוד שלי, אותה פגשנו למחרת. היא עלמה נאה שענדה על צווארה שרשרת זהב עם תליון של 'חי'. היא קלטה את מבטי השואל והסבירה:
" את התליון של 'חי' הם לא מכירים, הם לא יודעים מה זה. אני פוחדת לשים מגן דוד, כי זה מסוכן, חי מי שיודע מה זה הוא לא מסוכן."
אז הבנתי את היהודים של בודה. הם באו בחסות הרומאים ונחשבו לאויב. לא רצו להתבלט לכן בנו בית כנסת כמו בית רגיל. הם כתבו את הכותרת בעברית בתקווה שההונגרים לא יודעים מה זה. מי שיודע לקרוא אותה הוא לא מסוכן והוא מוזמן.
אפשר לחשוב שאת החוקים האנטי יהודיים חקקו ההונגרים אחרי כניסת הגרמנים ב 1944. אך לא כן! כבר ב 1012 פורסם החוק הראשון שאוסר נשואים עם יהודים.
במאה ה 12 גורשו היהודים מן הערים ונאסר עליהם: לעבוד בחגים הנוצריים , לשמש במשרות ציבוריות ולקבל תואר אצולה.
ב 1297 איסור לחכור קרקעות.
ב 1360 גירוש כללי. ב 1364 הותר להם לחזור.
ב 1440 נתמנה מעליהם: "שופט היהודים" שגבה את המיסים המיוחדים שהוטלו על היהודים.
ב 1494 התחילו עלילות הדם. בעלילת הדם הראשונה נשרפו על המוקד 14 יהודים שהואשמו ברציחת ילד נוצרי ושימוש בדמו לאפיית המצות לפסח.
ב 1529 עלילת דם שנייה: נשרפו 30 יהודים.
ב 1882 עלילת הדם בכפר טיסאסלר. נערה נוצרייה נעלמה. מיד האשימו את היהודים שהקיזו את דמה עבור המצות לפסח. קמה מהומה גדולה בכל הארץ. בערים רבים פרצו פוגרומים נגד היהודים. נערך משפט ראווה גדול ו 14 יהודים נדונו למות. כעבור שבוע נמשתה גופת הנערה מן הנהר. לא היו עליה שום סימני אלימות, היא פשוט טבעה בנהר בעת רחצה. הנאשמים היהודים זוכו באין ברירה, אבל הארץ לא שקטה, הם גרשו את הסנגור מהמפלגה שלו ומהפרלמנט כי הוא העז להגן על היהודים.
ב 1744 המלכה מריה טריזיה הטילה מס מיוחד על היהודים.
למרות השנאה והגזרות, היהודים אהבו את הונגריה. ב 1848 השתתפו במרד ההונגרי נגד הכיבוש האוסטרי. המרד נכשל, אבל ההונגרים השיגו מעמד של שותפים במקום כבושים. קיסר אוסטריה פרנץ יוזף הומלך גם כמלך הונגריה והוקמה המונרכיה האוסטרו הונגרית.
מצב היהודים השתנה לטובה. היות וגבולות המונרכיה ומדינות החסות היו פתוחים, יהודים רבים הגרו להונגריה מפולין מגרמניה וסלובקיה. מצד שני התיישבו בהונגריה מיעוטים שונים: השואבים ממוצא גרמני, קרואטים ואחרים. ההונגרים פחדו לאבד את הרוב הדמוגרפי שלהם והם העדיפו את היהודים מהמיעוטים האחרים. היהודים היו דוברי הונגרית, נאמנים ופטריוטים הונגרים בלב שלם. זה הביא לאמנציפציה: שוויון זכויות והתעלמות מן החוקים האנטי יהודיים. החוקים לא בוטלו, רק נגנזו.
כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה היהודים התגייסו בהתלהבות לצבא האוסטרו הונגרית ולחמו בחירוף נפש.
האח של הסבתא שלי היה קצין קרבי גיבור וזכה לאותות הצטיינות רבות. עד כדי כך, שכאשר נכנסו הגרמנים להונגריה ב 1944 הוא קיבל מעמד של יוצא מן הכלל. החוקים האנטי יהודיים לא חלו עליו והוא נשאר בדירתו בבודפשט ללא פגע. אבל רק הוא באופן אישי. את אשתו ובתו לקחו ישר לאושויץ. הוא הצליח להציל את נכדתו בת הארבע בעזרת שכנו. הם עשו חור בקיר שהפריד בין שתי הדירות והעמידו ארון בגדים משני הצדדים. כאשר באו הגרמנים לבקר הוא הכניס את הילדה לארון והשכן היה לוקח אותה אליו. כך היא נצלה.
אחרי מלחמת העולם הראשונה חלקים רבים סביב להונגריה נגזרו והועברו לארצות אחרות. מצב הדמוגרפי השתנה לטובת ההונגרים והם לא היו זקוקים יותר ליהודים כדי לשמור על רוב הונגרי. הם בחפץ לב חזרו לדיכוי היהודים.
כבר ב 1920 יצא חוק "נומרוס קלאוזוס" שפירושו היה: איסור קבלת יהודים למוסדות חינוך ממלכתיים במיוחד לאוניברסיטאות.
ב 1932 נקבע בחוק שהיהודים אינם נאמנים ולכן אינם רואים ללבוש מדים, לקבל דרגות וניתן לגייס אותם רק לחזית האש.
ב 1938 פורסמו כל המגבלות הכלכליות.
ב 1941 האדמירל הורטי, מושל הונגריה קיבל אור ירוק מהיטלר לכבוש בחזרה חלק מהשטחים שנגזרו מהונגריה אחרי מלחמת העולם הראשונה. הצבא ההונגרי נכנס לחלק מטרנסילבניה ולעוד שטחים שנגזרו. היהודים קיבלו את הצבא ההונגרי 'המשחרר' בהתלהבות ובדגלים. הם שמחו לחזור אל "הממלנד".
אך אכזבתם הגדולה לא איחרה לבוא. מיד לאחר הכיבוש הקימה הממשלה ההונגרית יחידת משטרה מיוחדת שתפקידה היה לטפל בזרים. הזרים היו כמובן, יהודי השטחים המשוחררים. המשטרה המיוחדת עברה מבית לבית של כל יהודי ומי שלא יכול היה להוכיח על המקום שהיתה לו אזרחות הונגרית לפני הסיפוח, נלקח מיד למחנה גירוש. במחנה הגירוש "קמנץ פוזולסק" נאסרו אלפי יהודים, משפחות, משפחות. המשטרה 'טיפלה' באופן מיוחד באנשים שנחשבו לעשירים. הם הובאו למרתף עינויים ועינו אותם באכזריות כדי שיגלו איפה הסתירו את הכסף שלהם. אחר שלקחו את הכסף, הרגו אותם. כדי 'לדלל' את המחנה זינדרמים הונגרים הובילו קבוצות יהודים, נשים וטף מדי לילה אל שפת הדנובה וירו בהם. הטבח נמשך כמה לילות, עד ששר ההגנה ההונגרי נתן הוראה להפסיק אותו ולהעביר את העצורים הנשארים לידי הגרמנים שהובילו אותם לאושויץ.
באותה שנה הוחלט על גיוס הגברים היהודים לפלוגות העבודה. מגיל 18 עד 56 נצטוו כל הגברים להתגייס. פלוגות העבודה היו מאורגנות במסגרת הצבא ההונגרי. הסגל של הפלוגה, הקצינים והסמלים היו חיילים הונגרים והיהודים עובדי כפייה תחת פיקודם. היהודים לא קיבלו מדים, רק כובע חייל וסרט צהוב על השרוול. הם הועסקו בעבודות קשות: חפירות, סבלות, בניית גשרים ועוד. רוב הפלוגות נשלחו לחזית הרוסית. (הצבא ההונגרי לחם יחד עם הגרמנים ברוסיה ) שם העסיקו אותם גם בפינוי מוקשים. אנשי הסגל התעללו בהם. הטילו עליהם עונשים של הצלפה וקשירה. הם קשרו את ידיו של הנענש מאחורי גבו ותלו אותו על ענף עץ כך שרגליו לא נגעו בארץ. הם גנבו את מחצית מנות האוכל ומנעו מהם כל קשר חיצוני. אנשים שלא יכלו לעבוד הוצאו להורג בטענה שניסו לברוח. הנחיית הפיקוד העליון היתה לא להחזיר את היהודים הביתה.
הצבא הגרמני נכנס להונגריה ב 19 למרץ 1944. מכאן ואלך תהליך הקמת הגטאות והובלת היהודים למחנות הריכוז היה מהיר ומאורגן ביוזמת הז'נדרמיה ההונגרית.
כל היהודים מערי השדה נשלחו למחנות הריכוז בעיקר לאושויץ. יהודי בודפשט רוכזו תחילה בבתים מסומנים אחר כך בגטו. כאשר אנשי צלב החץ עלו לשלטון הם התחילו להוביל קבוצות יהודים אל שפת הדנובה ולירות בהם. קבוצות של נשים נשלחו בצעדת המוות לכיוון אוסטריה.
לאחר המלחמה רק ניצולי שואה מעטים חזרו. ההונגרים קיבלו את החוזרים בהסתייגות וקרירות. מי שהצליח לצאת עלה לארץ. ב 1956 בעת המרד נפתחה הזדמנות ורוב היהודים ברחו. <br