המעמד המשפטי של עבודת יהודי הגטאות
ראשית, אני מניח שהדגש צריך להיות על קרקוב. שנית, השאלה לא מנוסחת באופן מדויק אם היא מתייחסת ל"יהודי הגטאות" כהכללה מספטמבר 1939, כאשר רק גטאות מועטים הוקמו בסוף שנה זו, ורוב רובם של הגטאות רק בשנים 1940 ו-1941. לפיכך, אתייחס לשאלה במקום ליהודי הגטאות ליהודי פולין או ליתר דיוק ליהודי הגנרל גוברנמן. הבסיס לעבודת היהודים בגנרל גוברנמן עם הקמת הגנרל גוברנמן בסוף אוקטובר 1939. אז פורסמה הוראה שכל הגברים היהודים מחויבים לצאת לעבודת כפייה. אפשר, על מנת לחזק את התשובה ביחס לנושא קרקוב להיעזר בסיכום: בעמ' 7 יש התייחסות לצווים עבודת הכפייה לזכרים יהודים בין גיל 12 ל-60 ללא שכר וללא תנאים. הצו השני, המיועד לפולנים מבטא את היחס השונה של הגרמנים לפולנים שלהם ניתנו תנאים טובים יותר (וכך יש ביטוי לקביעת תנאי העבודה של יהודי הגטאות). ישנה התייחסות גם להסכם מקיץ 1940 בין האס.אס למושל פרנק ש"הסדיר" אף הוא את עבודת היהודים (ראי עמ' 7). בעמ' 8 ישנה התייחסות לאריזציה ומניעת חופש העיסוק של יהודים בתחומים שונים - כלומר, גם כאן ישנו עניין של תנאי עבודה (למשל על רופאים יהודים נאסר לטפל בחולים לא יהודים, על עורכי דין יהודים נאסר להופיע בבית משפט). גם הפגיעה בתחום החינוך הביאה לאיסור על פועלם של מורים יהודים. גם הצו להקמת הגטו בקרקוב ב-1941 משמעותי כאן, שכן הקמת הגטו סייעה לייעל את השימוש בעבודת היהודים.
