יהואחז ויהויכין -שני גיבורים טרגיים
כולם מכירים את גורלם של יאשיהו ושל צדקיהו, שנקלעו למאבק הפוליטי-צבאי בין מצרים לבבל ונהרגו. יאשיהו נהרג בקרב מגידו נגד פרעה נכה, וצדקיהו הוצא להורג בצורה אכזרית ע"י נבוכנצר לאחר כשלון המרד נגד בבל. בגלל החורבן בימי צדקיהו אנחנו מציינים היום את ט' באב. אבל הן יאשיהו והן צדקיהו בחרו במדיניות מסוימת, ומותם היה תוצאה של מדיניותם. כלומר: הם נטלו במודע את הסיכון עליהם כשבחרו להילחם נגד מעצמה. בניגוד להם שניים ממלכי יהודה הם גיבורים טרגיים שבפירוש נענשו בשל חטאי אבותיהם. הראשון מביניהם הוא יהואחז בן יאשיהו, שמלך בירושלים רק שלושה חודשים. הוא נאסר ע"י פרעה נכה, הודח מכסאו, הוגלה למצרים ומת שם. והכול בשל בחירת אביו יאשיהו להילחם בפרעה נכה. (מאסרו ברבלה באאץ חמת מראה שמיד עם מלכתו הוא מיהר לצאת צפונה להיכנע לפרעה נכה. מה שמראה שאין להאשימו בהמשך המרד נגד ההגמוניה המצרית.) התיאור על תקופת מלכותו הקצרה מובא במלכים ב', כ"ג, ל"א-ל"ה. השני מביניהם הוא יהויכין בו יהויכיו, שגם הוא מלך בירושלים רק שלושה חודשים. מיד עם עלייתו לשלטון בזמן המצור הבבלי על ירושלים הוא מיהר להיכנע לנבוכנצר, ובכך הציל את הממלכה מכיבוש בבלי ישיר. (הוא לא היה יכול לנחש מראש שעשור אח"כ צדקיהו ימרוד בבבל וממלכת יהודה תיכבש ותפסיק להתקיים כמדינה עצמאית.) גורלו היה דומה לגורל יהואחז. הוא הוגלה לבבל יחד עם האליטה של ממלכת יהודה, ישב 37 שנים בכלא (מן הסתם הכוונה למעצר-בית), ובימי זקנתו כשכבר לא היווה איום פוליטי הפך לאיש-חצר זוטר בבבל עד מותו. כל זאת בשל מרידת אביו בנבוכדנצר. התיאור על כך מופיע במלכים ב', כ"ד, ח'-י"ז וכן בפרק כ"ה פסוקים כ"ז-ל'.
כולם מכירים את גורלם של יאשיהו ושל צדקיהו, שנקלעו למאבק הפוליטי-צבאי בין מצרים לבבל ונהרגו. יאשיהו נהרג בקרב מגידו נגד פרעה נכה, וצדקיהו הוצא להורג בצורה אכזרית ע"י נבוכנצר לאחר כשלון המרד נגד בבל. בגלל החורבן בימי צדקיהו אנחנו מציינים היום את ט' באב. אבל הן יאשיהו והן צדקיהו בחרו במדיניות מסוימת, ומותם היה תוצאה של מדיניותם. כלומר: הם נטלו במודע את הסיכון עליהם כשבחרו להילחם נגד מעצמה. בניגוד להם שניים ממלכי יהודה הם גיבורים טרגיים שבפירוש נענשו בשל חטאי אבותיהם. הראשון מביניהם הוא יהואחז בן יאשיהו, שמלך בירושלים רק שלושה חודשים. הוא נאסר ע"י פרעה נכה, הודח מכסאו, הוגלה למצרים ומת שם. והכול בשל בחירת אביו יאשיהו להילחם בפרעה נכה. (מאסרו ברבלה באאץ חמת מראה שמיד עם מלכתו הוא מיהר לצאת צפונה להיכנע לפרעה נכה. מה שמראה שאין להאשימו בהמשך המרד נגד ההגמוניה המצרית.) התיאור על תקופת מלכותו הקצרה מובא במלכים ב', כ"ג, ל"א-ל"ה. השני מביניהם הוא יהויכין בו יהויכיו, שגם הוא מלך בירושלים רק שלושה חודשים. מיד עם עלייתו לשלטון בזמן המצור הבבלי על ירושלים הוא מיהר להיכנע לנבוכנצר, ובכך הציל את הממלכה מכיבוש בבלי ישיר. (הוא לא היה יכול לנחש מראש שעשור אח"כ צדקיהו ימרוד בבבל וממלכת יהודה תיכבש ותפסיק להתקיים כמדינה עצמאית.) גורלו היה דומה לגורל יהואחז. הוא הוגלה לבבל יחד עם האליטה של ממלכת יהודה, ישב 37 שנים בכלא (מן הסתם הכוונה למעצר-בית), ובימי זקנתו כשכבר לא היווה איום פוליטי הפך לאיש-חצר זוטר בבבל עד מותו. כל זאת בשל מרידת אביו בנבוכדנצר. התיאור על כך מופיע במלכים ב', כ"ד, ח'-י"ז וכן בפרק כ"ה פסוקים כ"ז-ל'.