יהודה עמיחי
שלום לכולם! לאחרונה "גיליתי" את יהודה עמיחי, קיבלתי מאבא שלי ספרון שאוגד בתוכו את מיטב שיריו ואני חייב להגיד שקשה לי להניח אותו בצד. כל יום מתגלה פנינה אחרת וממש תענוג לקרוא. שיר אחד שממש נגע בי הוא "האחרון": האחרון/יהודה עמיחי האחרון שאיננו רץ בגשם פתאום, אלא ילך לאיטו כמקודם, הוא ראשון לאהבה ומועד לאחר כך. יגיע בשיער מדובק למצחו ובריח הצמר המתייבש. ויאהב. אני חייב לציין שלא באמת גיליתי אותו רק עכשיו- כשהייתי צעיר יותר, בכל פעם שירד גשם והייתי מתחיל לרוץ אבי היה אוחז בידי, מדקלם את השיר הזה והיינו ממשיכים בדרכנו בשקט, כשהוא עם חיוך מרחף על פניו. לימים התחברתי למילים, כמו גם להרגשה שהשיר הזה משאיר אחריו והדבר הפך למסורת- כשיורד גשם, אני לעולם לא רץ.. לפעמים לא זוכרים להתענג על הרגעים הקטנים בחיים אבל בזכות השיר הזה, לפחות בכל פעם שיורד גשם, יש לי האפשרות להזכר, לנשום עמוק את כל הריחות פנימה, להמשיך בדרכי בשקט ולהגיע..
שלום לכולם! לאחרונה "גיליתי" את יהודה עמיחי, קיבלתי מאבא שלי ספרון שאוגד בתוכו את מיטב שיריו ואני חייב להגיד שקשה לי להניח אותו בצד. כל יום מתגלה פנינה אחרת וממש תענוג לקרוא. שיר אחד שממש נגע בי הוא "האחרון": האחרון/יהודה עמיחי האחרון שאיננו רץ בגשם פתאום, אלא ילך לאיטו כמקודם, הוא ראשון לאהבה ומועד לאחר כך. יגיע בשיער מדובק למצחו ובריח הצמר המתייבש. ויאהב. אני חייב לציין שלא באמת גיליתי אותו רק עכשיו- כשהייתי צעיר יותר, בכל פעם שירד גשם והייתי מתחיל לרוץ אבי היה אוחז בידי, מדקלם את השיר הזה והיינו ממשיכים בדרכנו בשקט, כשהוא עם חיוך מרחף על פניו. לימים התחברתי למילים, כמו גם להרגשה שהשיר הזה משאיר אחריו והדבר הפך למסורת- כשיורד גשם, אני לעולם לא רץ.. לפעמים לא זוכרים להתענג על הרגעים הקטנים בחיים אבל בזכות השיר הזה, לפחות בכל פעם שיורד גשם, יש לי האפשרות להזכר, לנשום עמוק את כל הריחות פנימה, להמשיך בדרכי בשקט ולהגיע..
