הרבה מיתולוגיות - פחות חשוב השיוך
ויותר העומק והרוחב היריעה של הסיפורים - החל מעיסוק במעשי האלים ועד לגיבורים ובני אדם רגילים. ככל שיותר מפורט ומובנה ועשיר, כך זה מעניין יותר. המיתולוגיות היוונית, הנורדית-גרמאנית וההודית, עונות על הצרכים האלה. בקלטית יש יותר אפוסים מבודדים מרתקים, ובפינית - סיגנון שאין דומה לו ואווירה ייחודית.