יהלום.
מה? מה!? מה זה? את בוכה?, כאפה לעין! תזהרי ממני. -מה כאפה לעין מה? ככה מתנהגים למישהי שלפני שניה וחצי ילדה תינוק? כן, הכי טוב לעין. מה את רוצה? כאפה למקום ממנו ילדת!? העין תזדעזע ותעיף את הדמעות קיבינימאט. -למה את מקללת כ"כ הרבה? מה את רוצה ממני? מזל שלקחו אותה, שלא תשמע את הקללות שלך. כן, באמת מזל שלקחו אותה, שלא תראה את הפרצוף הבכייני של אמא שלה איך שהיא יוצאת לעולם. *~*~*~* לבילי לא הייתה ילדות קשה. בכלל לא. אולי אפילו ההיפך הגמור. בגן כולם רצו לשחק רופא וחולה איתה, בכיתה א' שמרו לה את ארוחות הצהריים הכי שוות, בחטיבה היא הייתה מלכת הכיתה ובתיכון היו פורשים את השטיח האדום לפני שהיא הייתה נכנסת לכיתה. - סטופ! - את לא מבינה!? זה שהייתי כזו פופולארית לא אומר שלא הייתה לי ילדות קשה, מי מסתכל רק על עטיפה חיצונית?. בילי, שתקי, אני רוצה להמשיך לכתוב; [התכווננות מחודשת] הכל התחיל להתערער כשבילי סיימה את הצבא, אז היא פגשה אותו. 'אותו'. איזו מילה קטנה וסתמית לתאר את מי שיהפוך את חייה מלמטה למעלה ושוב למטה. ל'אותו' קראו שגיא. שגיא יהוחנן בר כוכבא. כן, ההורים שלו מאיזו סיבה עלומה חשבו שהוא יהיה עילוי אז החליטו להפציץ באותיות. שגיא יהוחנן בר כוכבא. כשבילי אמרה שהיא לא רוצה להתחתן עם מישהו עם שם כזה הוא קיצר את זה לשגיא. שגיא כוכבא. איזה חמוד הוא היה [בילי סתמי], כמה מתחשב, כמה יפה - פאוזה - תקשיבי, את רוצה שאני אכתוב או לא? אין לי את כל היום ובטח לא את הסבלנות לשבת ולכתוב על היפה והחמוד שלך. טוב טוב אז תרגעי. [From the top] הם לא התחתנו כ"כ מהר, בעצם, הם לא התחתנו בכלל. שגיא לא היה בנמצא אז היה קושי מסוים לעמוד מתחת לחופה בשניים. אבל אני מקדימה את המאוחר. אולי כדאי להתמקד כרגע בשנים שהיו להם יחד לפני שהכל קרה. בילי, מלבד הדרישה שישנה את שמו, לא העמידה דרישות. לא דרישות, לא טענות, לא מענות. כלום. נאדה. גורנישט מיט גורנישט זיפ בובקס. כל גדולתה רבת השנים והזוהר נשטפה ביחד עם הפרש אנד קלין שהיא תלתה על האסלה לחיטוי וריח טוב. כל יום תפריט אחר, כל יומיים ניקיון מחדש של הבית, כל שבוע מציצה שבועית, ולא תגידו שהם היו בתחילת דרכם ועשו את זה כמו שפנים ומה מיוחד במציצה בשבוע אם הוא היה יכול לקבל את זה כל יום בערך. הם היו בדרכם, חמש-שש שנים בדרכם. יהוחנן בר-כוכבא, העילוי, באמת קיבל מציצות כל יום, ואפילו לגיוון זה היה מאישה אחרת כל יום, אבל בילי?, נאדה, זיפ, בובקס. זה לא נכון! - בילי את שוב מפריעה. - אבל תדייקי זה לא נכון שלא אמרתי כלום, אמרתי! - למי אמרת בילי? ליהוחנן רם המעלה אמרת משהו? - לא, אבל לך אמרתי, כל הזמן - נו ב-א-מ-ת בילי! - אחרי 7 שנים משהו נשבר. בכל זאת, כמה אדם יכול לספוג, ועוד אישה, ועוד אישה שהייתה רמת מעלה כ"כ שבאירוח חברים מהתיכון אצלהם בבית שמעה את הרכילויות והצחוקים מאחורי גבה על מה נהיה ממנה ואיך זה תמיד קורה ואיך היא חיה את הסטראוטיפ של מלכת הכיתה שנפלה לאשפתות. נשברה. קורה. אז מה עשתה בילי מיודעתנו? הלכה הלכה הלכה ו... התיישבה בכיסא של מגדת העתידות. ומקץ 7 שנות חיים משותפות החליטה בילי, בעצתה של עוד עילוי כמו שגיא יהוחנן, שצריך להתחתן. כי רק אם תתחנו הוא יעריך אותך, את מבינה?, רק אז הוא יראה כמה קשה את עובדת, וגם תוכלו להקים בית בישראל ותאמיני לי, יהיה בית לתפארת. זהו?, אני אומרת לה, בשביל לשמוע שיהיה לך בית לתפארת נתת לה במתנה 550 שקל!?. יא אלוהים, הייתי צריכה להחליף מקצוע, בשביל להגיד לך שיש לך בית לתפארת מהדם, יזע ודמעות שאת סוחטת מעצמך כל יומיים לניקיון הבית הייתי יכולה להיות מיליונרית, בחיי. 14 יום אח"כ בילי הודיעה לשגיא שהכל מתוכנן, היא עשתה את כל הסידורים ותוך כמה ימים הם עומדים מתחת לחופה וכורתים ברית עולמים. אני מעדיף לכרות לעצמי את הזין [תשובה שנונה, חדה, עמוקה ורבת ידע מפיו של המהולל] ובכך טרק את הדלת ויצא. אבל בילי, כמו שהיא, לא דאגה. היא ידעה שאם הכל יהיה מתוכנן ושגיא לא יצטרך לתרום משהו מעצמו הם יתחתנו בסופו של דבר. *~*~*~*~* האחות מביאה אותה שבילי תראה. מניחה אותה בחיקה. היא יהלום. מדהימה. יפיפיה, נסיכה אמיתית. אני מזהירה את בילי, בשקט [בכל זאת, גם אם זה אפשרי וגם אם לא, אני לא רוצה שהקטנה תשמע מילים כאלו] שלא תעז להגיד ששגיא עכשיו מסתכל מלמעלה ומחייך, שלא תזכיר את שם החלאה הזו לידה. הקטנה ממצמצת בפיה ומכניסה את פניה עמוק יותר לתוך בית שחיה של בילי. אה רגע, למה שגיא לא בתמונה? למה מלמעלה?. הוא מת. התאבד המסטול. מסתבר שבאותו היום שהוא טרק את הדלת אומנם לא נכרת לו הזין אבל מישהו החליט לכרות לו את הנשימה ובין לבין מציצה איזו אחת ערבבה לו קוקטייל מיוחד של שמחה כי בכל זאת הוא הודיע שהוא אוטוטו מתחתן ומישהו הזהיר אותו לא לקחת 'זה יהרוג אותך' הוא אמר, אבל העילוי המהולל יודע הכי טוב. אז לקח. התאבד. מת. עילוי או לא?. אני לא יודעת עד כמה אפשר להציל את בילי, היא עדיין אוהבת אותו. ולא משנה הוא עשה, כמה הוא בגד, איפה הוא הסניף, את מי הוא דפק הוא העילוי שלה. אבל את יהלום אפשר. כן, ככה היא החליטה לקרוא לקטנה. יהלום. נסיכה נוצצת שהיא. כן, יהלום, היא אומרת, שם הולם לבת של עילוי לא? בחיי, אלוהים לפעמים נותן אגוזים למי שאין לו שיניים.
מה? מה!? מה זה? את בוכה?, כאפה לעין! תזהרי ממני. -מה כאפה לעין מה? ככה מתנהגים למישהי שלפני שניה וחצי ילדה תינוק? כן, הכי טוב לעין. מה את רוצה? כאפה למקום ממנו ילדת!? העין תזדעזע ותעיף את הדמעות קיבינימאט. -למה את מקללת כ"כ הרבה? מה את רוצה ממני? מזל שלקחו אותה, שלא תשמע את הקללות שלך. כן, באמת מזל שלקחו אותה, שלא תראה את הפרצוף הבכייני של אמא שלה איך שהיא יוצאת לעולם. *~*~*~* לבילי לא הייתה ילדות קשה. בכלל לא. אולי אפילו ההיפך הגמור. בגן כולם רצו לשחק רופא וחולה איתה, בכיתה א' שמרו לה את ארוחות הצהריים הכי שוות, בחטיבה היא הייתה מלכת הכיתה ובתיכון היו פורשים את השטיח האדום לפני שהיא הייתה נכנסת לכיתה. - סטופ! - את לא מבינה!? זה שהייתי כזו פופולארית לא אומר שלא הייתה לי ילדות קשה, מי מסתכל רק על עטיפה חיצונית?. בילי, שתקי, אני רוצה להמשיך לכתוב; [התכווננות מחודשת] הכל התחיל להתערער כשבילי סיימה את הצבא, אז היא פגשה אותו. 'אותו'. איזו מילה קטנה וסתמית לתאר את מי שיהפוך את חייה מלמטה למעלה ושוב למטה. ל'אותו' קראו שגיא. שגיא יהוחנן בר כוכבא. כן, ההורים שלו מאיזו סיבה עלומה חשבו שהוא יהיה עילוי אז החליטו להפציץ באותיות. שגיא יהוחנן בר כוכבא. כשבילי אמרה שהיא לא רוצה להתחתן עם מישהו עם שם כזה הוא קיצר את זה לשגיא. שגיא כוכבא. איזה חמוד הוא היה [בילי סתמי], כמה מתחשב, כמה יפה - פאוזה - תקשיבי, את רוצה שאני אכתוב או לא? אין לי את כל היום ובטח לא את הסבלנות לשבת ולכתוב על היפה והחמוד שלך. טוב טוב אז תרגעי. [From the top] הם לא התחתנו כ"כ מהר, בעצם, הם לא התחתנו בכלל. שגיא לא היה בנמצא אז היה קושי מסוים לעמוד מתחת לחופה בשניים. אבל אני מקדימה את המאוחר. אולי כדאי להתמקד כרגע בשנים שהיו להם יחד לפני שהכל קרה. בילי, מלבד הדרישה שישנה את שמו, לא העמידה דרישות. לא דרישות, לא טענות, לא מענות. כלום. נאדה. גורנישט מיט גורנישט זיפ בובקס. כל גדולתה רבת השנים והזוהר נשטפה ביחד עם הפרש אנד קלין שהיא תלתה על האסלה לחיטוי וריח טוב. כל יום תפריט אחר, כל יומיים ניקיון מחדש של הבית, כל שבוע מציצה שבועית, ולא תגידו שהם היו בתחילת דרכם ועשו את זה כמו שפנים ומה מיוחד במציצה בשבוע אם הוא היה יכול לקבל את זה כל יום בערך. הם היו בדרכם, חמש-שש שנים בדרכם. יהוחנן בר-כוכבא, העילוי, באמת קיבל מציצות כל יום, ואפילו לגיוון זה היה מאישה אחרת כל יום, אבל בילי?, נאדה, זיפ, בובקס. זה לא נכון! - בילי את שוב מפריעה. - אבל תדייקי זה לא נכון שלא אמרתי כלום, אמרתי! - למי אמרת בילי? ליהוחנן רם המעלה אמרת משהו? - לא, אבל לך אמרתי, כל הזמן - נו ב-א-מ-ת בילי! - אחרי 7 שנים משהו נשבר. בכל זאת, כמה אדם יכול לספוג, ועוד אישה, ועוד אישה שהייתה רמת מעלה כ"כ שבאירוח חברים מהתיכון אצלהם בבית שמעה את הרכילויות והצחוקים מאחורי גבה על מה נהיה ממנה ואיך זה תמיד קורה ואיך היא חיה את הסטראוטיפ של מלכת הכיתה שנפלה לאשפתות. נשברה. קורה. אז מה עשתה בילי מיודעתנו? הלכה הלכה הלכה ו... התיישבה בכיסא של מגדת העתידות. ומקץ 7 שנות חיים משותפות החליטה בילי, בעצתה של עוד עילוי כמו שגיא יהוחנן, שצריך להתחתן. כי רק אם תתחנו הוא יעריך אותך, את מבינה?, רק אז הוא יראה כמה קשה את עובדת, וגם תוכלו להקים בית בישראל ותאמיני לי, יהיה בית לתפארת. זהו?, אני אומרת לה, בשביל לשמוע שיהיה לך בית לתפארת נתת לה במתנה 550 שקל!?. יא אלוהים, הייתי צריכה להחליף מקצוע, בשביל להגיד לך שיש לך בית לתפארת מהדם, יזע ודמעות שאת סוחטת מעצמך כל יומיים לניקיון הבית הייתי יכולה להיות מיליונרית, בחיי. 14 יום אח"כ בילי הודיעה לשגיא שהכל מתוכנן, היא עשתה את כל הסידורים ותוך כמה ימים הם עומדים מתחת לחופה וכורתים ברית עולמים. אני מעדיף לכרות לעצמי את הזין [תשובה שנונה, חדה, עמוקה ורבת ידע מפיו של המהולל] ובכך טרק את הדלת ויצא. אבל בילי, כמו שהיא, לא דאגה. היא ידעה שאם הכל יהיה מתוכנן ושגיא לא יצטרך לתרום משהו מעצמו הם יתחתנו בסופו של דבר. *~*~*~*~* האחות מביאה אותה שבילי תראה. מניחה אותה בחיקה. היא יהלום. מדהימה. יפיפיה, נסיכה אמיתית. אני מזהירה את בילי, בשקט [בכל זאת, גם אם זה אפשרי וגם אם לא, אני לא רוצה שהקטנה תשמע מילים כאלו] שלא תעז להגיד ששגיא עכשיו מסתכל מלמעלה ומחייך, שלא תזכיר את שם החלאה הזו לידה. הקטנה ממצמצת בפיה ומכניסה את פניה עמוק יותר לתוך בית שחיה של בילי. אה רגע, למה שגיא לא בתמונה? למה מלמעלה?. הוא מת. התאבד המסטול. מסתבר שבאותו היום שהוא טרק את הדלת אומנם לא נכרת לו הזין אבל מישהו החליט לכרות לו את הנשימה ובין לבין מציצה איזו אחת ערבבה לו קוקטייל מיוחד של שמחה כי בכל זאת הוא הודיע שהוא אוטוטו מתחתן ומישהו הזהיר אותו לא לקחת 'זה יהרוג אותך' הוא אמר, אבל העילוי המהולל יודע הכי טוב. אז לקח. התאבד. מת. עילוי או לא?. אני לא יודעת עד כמה אפשר להציל את בילי, היא עדיין אוהבת אותו. ולא משנה הוא עשה, כמה הוא בגד, איפה הוא הסניף, את מי הוא דפק הוא העילוי שלה. אבל את יהלום אפשר. כן, ככה היא החליטה לקרוא לקטנה. יהלום. נסיכה נוצצת שהיא. כן, יהלום, היא אומרת, שם הולם לבת של עילוי לא? בחיי, אלוהים לפעמים נותן אגוזים למי שאין לו שיניים.
