יואב 7- ושאלה בפנים
אחרי כל האכזבות והכישלונות הימים האלו מיואב 6 ועד 10 הפכו למיואשים ביותר. אחרי יואב 10 אני כבר יודעת שאין הריון ומתחילה השלמה לאט לאט עד הווסת ואז שוב מתבסאת ומתחילה מחדש. כרוניקה של כאב לב ידוע מראש.
מה שרציתי לשאול. בעיקרון כשיש אצלי השתרשות אני מרגישה כאבי מחזור ואז אני יודעת שזה זה. (לא שזה עזר לי 7 הריונות 3 ילדים אבל נגיד ש) עם הגדולים שלי אני לא זוכרת האם היו כאבי השתרשות או לא, הייתי צעירה והם באו בקלות ובכלל לא חשבתי על זה. בהריונות האחרונים בטוח היו כאבים בהשתרשות. ועכשיו השאלה- האם מי שהרגישה פעם את ההשתרשות חייבת תמיד להרגיש אותה? או שיש פה נשים שפעם הרגישו ופעם לא?
במתח הזה סביב הימים של ההשתרשות והשבר כל לילה שגם היום לא הרגשתי גומרים אותי.
כבר הרבה זמן שהכי הייתי רוצה פשוט להסתפק במה שיש ולהמשיך הלאה בחיי אבל איכשהו אני לא באמת ״קונה״ את זה. כאילו אני משקרת לעצמי.
תודה בנות! בהצלחה לכולן.
אחרי כל האכזבות והכישלונות הימים האלו מיואב 6 ועד 10 הפכו למיואשים ביותר. אחרי יואב 10 אני כבר יודעת שאין הריון ומתחילה השלמה לאט לאט עד הווסת ואז שוב מתבסאת ומתחילה מחדש. כרוניקה של כאב לב ידוע מראש.
מה שרציתי לשאול. בעיקרון כשיש אצלי השתרשות אני מרגישה כאבי מחזור ואז אני יודעת שזה זה. (לא שזה עזר לי 7 הריונות 3 ילדים אבל נגיד ש) עם הגדולים שלי אני לא זוכרת האם היו כאבי השתרשות או לא, הייתי צעירה והם באו בקלות ובכלל לא חשבתי על זה. בהריונות האחרונים בטוח היו כאבים בהשתרשות. ועכשיו השאלה- האם מי שהרגישה פעם את ההשתרשות חייבת תמיד להרגיש אותה? או שיש פה נשים שפעם הרגישו ופעם לא?
במתח הזה סביב הימים של ההשתרשות והשבר כל לילה שגם היום לא הרגשתי גומרים אותי.
כבר הרבה זמן שהכי הייתי רוצה פשוט להסתפק במה שיש ולהמשיך הלאה בחיי אבל איכשהו אני לא באמת ״קונה״ את זה. כאילו אני משקרת לעצמי.
תודה בנות! בהצלחה לכולן.