אבי בוירסקי4
New member
יוגה בהודו והחלטות חשובות.
כהמשך לשאלה ששאל אותי יוגי בר ז"ל בזמנו ולשאלה הטרייה של יוגה יוגה. יוגי בר שאל וביקש אותי לספר על דרכי ביוגה, הוא הכיר אותה וחשב שדרכה יוערו כמה נקודות חשובות. אז הנה הסיפור. קיץ 92 היה קיץ יוצא דופן עבורי... אחרי שהות של חצי שנה בהודו נסעתי ליוון לעבוד. בתקופה ההיא "שיחקתי" ביוגה...עשיתי פה ושם אבל לא משהו סדיר. אני זוכר שזה היה במלון באתונה. היה לי הספר של שיבננדה על קונדליני. עשיתי נשימת נחיריים מתחלפת (זה יכול להוות שרשור נפרד לענייני עוררות הקונדליני, איך מתי..) כמו שתואר בספר ומה שקרה בהמשך תואר ע"י החברה בסביבה (שהיו אנשי אננדה מרגה) כ:"יכול להיות התחלה של מחלה חדשה".... היו לי חוויות אנטנסיביות ביותר הקשורות לקונדליני, הן נשמכו כשבוע בעוצמה שבאמת עוררה חשד ליציבותי הנפשית, ובעוצמה שיכולתי להראות נורמלי חודשים רבים אחר כך... עברתי את הקיץ.... חזרתי להודו בהחלטה ללכת עם זה לאן שיוביל, העדיפות על חיי סאדו במערה בהימליה, ואז פגשתי את שיבו..... שיבו היה המורה שלי בעשור הבא... סאדו לא נהייתי, וגם להימליה לא הגעתי למרות שמאוד רציתי. לא חייתי באשרם ולא "למדתי" "יוגה" בצורה "פורמלית". הייתי מסתובב רוב היום עם שיבו, את התרגולים הייתי עושה לבד. לימים הגעתי ללמוד הרבה דברים....בינייהם: שלמדתי בלי להתכוון ללמוד... למדתי יסודות חשובים לאין ערוך שאם היו מציגים לי אותם כערך לימודי ללא ספק לא הייתי הולך איתם... למדתי שהייתי תלמיד מסור בלי השתכוונתי...אחרת לא הייתי הולך עם מורה שנותן לך חמישה תרגילים קצרים בחצי שנה.... למדתי שלימוד הוא 24 שעות ביום ולא לימוד "פורמלי" של שעה וחצי.... למדתי שסבלנות משתלמת מאוד במיוחד שאתה משחק באש... ולמדתי שאין סתם...כדי להגיע לתובנה הפשוטה הזו צריך סבלנות שזו מולידה באופן טיבעי הקשבה וערנות שמולידות תובנות חשובות אחרות... זה הסיפור בקיצרצור. לכל המחפשים הייתי מוסיף גם ביצים... אשמח לפרט אם למישהו זה נשמע מיסתורי ולא ברור... ערב נפלא. אבי.
כהמשך לשאלה ששאל אותי יוגי בר ז"ל בזמנו ולשאלה הטרייה של יוגה יוגה. יוגי בר שאל וביקש אותי לספר על דרכי ביוגה, הוא הכיר אותה וחשב שדרכה יוערו כמה נקודות חשובות. אז הנה הסיפור. קיץ 92 היה קיץ יוצא דופן עבורי... אחרי שהות של חצי שנה בהודו נסעתי ליוון לעבוד. בתקופה ההיא "שיחקתי" ביוגה...עשיתי פה ושם אבל לא משהו סדיר. אני זוכר שזה היה במלון באתונה. היה לי הספר של שיבננדה על קונדליני. עשיתי נשימת נחיריים מתחלפת (זה יכול להוות שרשור נפרד לענייני עוררות הקונדליני, איך מתי..) כמו שתואר בספר ומה שקרה בהמשך תואר ע"י החברה בסביבה (שהיו אנשי אננדה מרגה) כ:"יכול להיות התחלה של מחלה חדשה".... היו לי חוויות אנטנסיביות ביותר הקשורות לקונדליני, הן נשמכו כשבוע בעוצמה שבאמת עוררה חשד ליציבותי הנפשית, ובעוצמה שיכולתי להראות נורמלי חודשים רבים אחר כך... עברתי את הקיץ.... חזרתי להודו בהחלטה ללכת עם זה לאן שיוביל, העדיפות על חיי סאדו במערה בהימליה, ואז פגשתי את שיבו..... שיבו היה המורה שלי בעשור הבא... סאדו לא נהייתי, וגם להימליה לא הגעתי למרות שמאוד רציתי. לא חייתי באשרם ולא "למדתי" "יוגה" בצורה "פורמלית". הייתי מסתובב רוב היום עם שיבו, את התרגולים הייתי עושה לבד. לימים הגעתי ללמוד הרבה דברים....בינייהם: שלמדתי בלי להתכוון ללמוד... למדתי יסודות חשובים לאין ערוך שאם היו מציגים לי אותם כערך לימודי ללא ספק לא הייתי הולך איתם... למדתי שהייתי תלמיד מסור בלי השתכוונתי...אחרת לא הייתי הולך עם מורה שנותן לך חמישה תרגילים קצרים בחצי שנה.... למדתי שלימוד הוא 24 שעות ביום ולא לימוד "פורמלי" של שעה וחצי.... למדתי שסבלנות משתלמת מאוד במיוחד שאתה משחק באש... ולמדתי שאין סתם...כדי להגיע לתובנה הפשוטה הזו צריך סבלנות שזו מולידה באופן טיבעי הקשבה וערנות שמולידות תובנות חשובות אחרות... זה הסיפור בקיצרצור. לכל המחפשים הייתי מוסיף גם ביצים... אשמח לפרט אם למישהו זה נשמע מיסתורי ולא ברור... ערב נפלא. אבי.