יכול להיות
כאמור, התחושה שלי היתה שהיא קצת מכונסת פנימה בהריון של עצמה (הגיוני...), וחלק מהתחושה היתה שהיא משתפת בפחדים של עצמה מהלידה הקרבה שלה. יכול להיות שגם מבנה הקורס לא התאים לי באופן אישי. כל פגישה התחילה ברבע שעה של סבב שבו כל אחת סיפרה איך היא מרגישה - והרבה מזה היה איך: "כואב לי פה" "כואב לי שם" "יש לי בחילה". אני אישית לא התחברתי לזה. על כל פנים, אני מרגישה צורך להתנצל אם יצא שהשמצתי אותה - זו ממש לא היתה כוונתי. כנראה שאני והיא לא על אותו אורך גל - אבל היא היתה בסדר גמור מבחינה מקצועית ואישית. אה ועוד משהו. איכשהו "נעלמתי" מהקורס כי הרי ילדתי בשבוע 32. אז באתי אחרי זה להגיד "היי" בסוף השיעור ולהסביר לאן נעלמתי (הייתי נניח אמורה להיות בשבוע 34 כשבאתי, אלא שכבר היתה לי ילדה בת שבועיים). היא מאוד התעניינה בסיפור הלידה (כמו יתר בנות הקורס שלא האמינו בכלל שילדתי....). מה שבעיקר זכור לי זה שהיא כל הזמן אמרה: "יהה איזה פחד. הייתי מתה. איך לא פחדת?" וכאלה - אז כאמור אנחנו פשוט כנראה לא באותו "ראש".