אבי בוירסקי4
New member
יוגה ודת. או, מהי דת. חומר למחשבה...
לרובנו יש דעה מגובשת על דת, או מהי דת. אבל כשהיוגי מדבר על דת, או יוגה ודת, האם זו אותה דת המתאימה להגדרת הדת שאנחנו מכירים ? יוגה ודת. לא חשוב כמה "לא מתורבת" יהיה האדם, כל אחד יודע היטב שנשמה היא משהו נפרד מגוף. אדם הולך, עובד, מדבר, אוכל, ובמותו הוא אינו עושה דבר, גופו נשאר כפי שהיה אך הוא אינו יכול לעשות כלום. ישנו מחסור של משהו חשוב מגופו, לכן הוא אינו יכול לעשות כלום. ומכאן חושבים האנשים ה"בלתי מתורבתים" שישנו איזה שהוא דבר שכזה ביצור, חוץ מגוף, המאפשר חיים, שאינם של הגוף. האנשים המתורבתים קראו לזה חיים או נשמה. לא ידוע אם ה"בלתי מתורבתים" יכלו לתת לזה שם או לא. אך כולם יודעים יפה מאד שישנו דבר עיקרי בגוף. וכך אם אנחנו מתקדמים הלאה נוכל לדעת שהאלמנט העיקרי הזה אינו מצוי רק באדם אלא גם בצמחים. כל זמן שיסוד זה נמצא בצמח, זה פורח, מניב פרי, מצמיח עלים, גדל ונובל, אך בהעדרו דבר אינו קורא, הצמח מת. כך שחיים מצויים בצמחים גם כן. ההבדל היחידי בחיי הצמחים הוא שאלו אינם יכולים לזוז לדבר או לעשות מה שבא להם. וכך מתקדם האדם צעד קדימה בנתיב הידע. הוא מגיע להבנה שישנו יסוד מסוים בגוף, חוץ מהחיים, ושאינו קיים בצמחים. האנשים ה"מתורבתים" קוראים לזה "רוח" או "ידע". כל האנשים רואים שגם בבוא המוות הגוף נשאר, אך הרוח אינה שם. כשאדם ישן, הגוף נשאר אך לא הרוח. בעילפון הגוף נמצא אך לא הרוח. כך שכולם חייב להודות שרוח היא יסוד נפרד מגוף. כעט יש לראות ולהבין שאם הגוף הוא דבר שונה מרוח, אז אם יש או אין גוף שבו תוכל הרוח לשכון, הרוח חיה או לא ? אם היא חיה אז איך והיכן ? הוכח שבמצב חלימה הגוף נשאר במקומו אך הרוח משוטטת במקומות אחרים, חווה שמחה או צער, ומתנהגת בדרכים אחרות. אז אין ספק שהרוח ממשיכה לחיות אחרי שהגוף מת. אנשים הבינו היטב שהנשמה חייה אפילו לאחר שהגוף מת. אמונה זו היא השלב הראשון של הדת. ידע הוא בסיס הדת. אדם חסר ידע, לא יכול לדעת מהי דת ומהו חיקוי דת. סרי סרי טאילנג סוואמי.
לרובנו יש דעה מגובשת על דת, או מהי דת. אבל כשהיוגי מדבר על דת, או יוגה ודת, האם זו אותה דת המתאימה להגדרת הדת שאנחנו מכירים ? יוגה ודת. לא חשוב כמה "לא מתורבת" יהיה האדם, כל אחד יודע היטב שנשמה היא משהו נפרד מגוף. אדם הולך, עובד, מדבר, אוכל, ובמותו הוא אינו עושה דבר, גופו נשאר כפי שהיה אך הוא אינו יכול לעשות כלום. ישנו מחסור של משהו חשוב מגופו, לכן הוא אינו יכול לעשות כלום. ומכאן חושבים האנשים ה"בלתי מתורבתים" שישנו איזה שהוא דבר שכזה ביצור, חוץ מגוף, המאפשר חיים, שאינם של הגוף. האנשים המתורבתים קראו לזה חיים או נשמה. לא ידוע אם ה"בלתי מתורבתים" יכלו לתת לזה שם או לא. אך כולם יודעים יפה מאד שישנו דבר עיקרי בגוף. וכך אם אנחנו מתקדמים הלאה נוכל לדעת שהאלמנט העיקרי הזה אינו מצוי רק באדם אלא גם בצמחים. כל זמן שיסוד זה נמצא בצמח, זה פורח, מניב פרי, מצמיח עלים, גדל ונובל, אך בהעדרו דבר אינו קורא, הצמח מת. כך שחיים מצויים בצמחים גם כן. ההבדל היחידי בחיי הצמחים הוא שאלו אינם יכולים לזוז לדבר או לעשות מה שבא להם. וכך מתקדם האדם צעד קדימה בנתיב הידע. הוא מגיע להבנה שישנו יסוד מסוים בגוף, חוץ מהחיים, ושאינו קיים בצמחים. האנשים ה"מתורבתים" קוראים לזה "רוח" או "ידע". כל האנשים רואים שגם בבוא המוות הגוף נשאר, אך הרוח אינה שם. כשאדם ישן, הגוף נשאר אך לא הרוח. בעילפון הגוף נמצא אך לא הרוח. כך שכולם חייב להודות שרוח היא יסוד נפרד מגוף. כעט יש לראות ולהבין שאם הגוף הוא דבר שונה מרוח, אז אם יש או אין גוף שבו תוכל הרוח לשכון, הרוח חיה או לא ? אם היא חיה אז איך והיכן ? הוכח שבמצב חלימה הגוף נשאר במקומו אך הרוח משוטטת במקומות אחרים, חווה שמחה או צער, ומתנהגת בדרכים אחרות. אז אין ספק שהרוח ממשיכה לחיות אחרי שהגוף מת. אנשים הבינו היטב שהנשמה חייה אפילו לאחר שהגוף מת. אמונה זו היא השלב הראשון של הדת. ידע הוא בסיס הדת. אדם חסר ידע, לא יכול לדעת מהי דת ומהו חיקוי דת. סרי סרי טאילנג סוואמי.
