יודית
בסך הכל עליתי אל הגברת יהודית (או "יודית" כפי שהוגים את זה הלכה למעשה) לדירה כדי לבקש ממנה את תשלום ועד הבית לחודש שעבר.
היא קיבלה אותי בחיוך ומיד הציעה לי כוס קפה עם עוגיות ריבה שלדבריה הן "הטובות ביותר שיש בכל האזור".
הסכמתי והיא נכנסה למטבח והמשכתי לשמוע את קולה מבעד לקיר "אתה יכול לפתוח את המגירה של השולחן מול הטלוויזיה. יש שם את הארנק שלי, קח משם כמה שצריך".
יודית סמכה עליי, היות וכבר יצא לנו פעם ופעמיים ואף יותר מכך להפגש במרכול השכונתי. עזרתי לה מדי פעם לשאת את המצרכים לביתה ואפילו ניהלנו שיחות על כלתה והחתן שלה שעברו תקופה לא קלה כי הוא איבד את עבודתו, ועל הנכדים וכו'.
לדעתי יודית הייתה באמצע שנות החמישים לחייה. עדיין בלונדינית אבל זה ככל הנראה צבוע משום שסיבי שער שיבה חדרו מבעד למעטה הבלונד וחשפו שהיא לא נערה מזמן. היה בה משהו אירופאי בהתנהגות ובמבע. אשה חייכנית, נאה מאד, שתמיד נהניתי מחברתה ולא פעם חשבתי שאם הייתה צעירה יותר יכולנו....
הלכתי לשולחן העץ השחור שהיה באמצע הדירה הנקייה באופן קיצוני כמעט, פתחתי את המגירה בחיפוש אחר הארנק שהבטיחה, והכנסתי את ידי על מנת לחטט בעומקה של המגירה ושלפתי דברים הצידה ולרגע האדמתי ו"מוסמרתי" למקומי כי בין השלטים והעטים שלפתי ויברטור ורוד לא קטן.
הבטתי בו הלום ובאופן הכי לא צפוי זו הייתה השניה שיודית יצאה מהמטבח עם מגש ועליו שני כוסות קפה ועוגיות. היא נעצרה במקומה וראיתי שהיא מחווירה, מביטה בי בעודי מביט בה בעיני עגל פעורות ושנינו תקועים במקום – אני חצי כפוף מול המגירה עם ויברטור בידי והיא זקופה עם מגש בידיה.
שקט.
"אני... רק חיפשתי את הארנק..." מלמלתי.
שפתיה נמתחו מעט בחיוך מפתיע והיא אמרה "טוב, נו... אתה יודע, בכל זאת אני אלמנה כבר לא מעט שנים וזקוקה לקצת כיף...".
חייכתי.
עור פניי הפך חידודין חידודין ולפתע שמתי לב שהיא אישה יפה יודית. זקופה, עור לבן, שדיים כבדים שבולטים ברכותם המעוגלת דרך בד השמלה הדק, חיוך קורן.
"ברור... ברור... אשה צעירה ויפה כמוך כל כך הרבה שנים לבד.... ברור".
היא התקדמה עם המגש והניחה אותו על הושלחן. אני עדיין כמו אידיוט עם הויברטור הורוד ביד.
"אתה חושב שאני יפה?" שאלה בגוון קול כן ומתעניין.
"בוודאי" עניתי. "יפהפיה".
היא הסמיקה ופתאום הרגשתי את הזין שלי מתמלא ומתקשה בתוך התחתונים.
הנחתי את הויברטור על השולחן וכשהזדקפתי ככל הנראה היא הבחינה בזקפה שבמכנסיי כי מבטה נתקע אל מול מבושיי.
שמתי לב שהיא החסירה נשימה ולרגע באופן לא מורגש נשכה את שפתה התחתונה.
"אבל אני זקנה" אמרה בלחש.
"מה זה קשור בכלל?" שאלתי בחיוך. "אשה יפה היא יפה בכל גיל. ואת? יפהפיה...".
היא שלחה יד אל פניי וליטפה את לחיי.
סובבתי פניי ונשקתי לכף ידה מצידה הפנימי.
בסך הכל עליתי אל הגברת יהודית (או "יודית" כפי שהוגים את זה הלכה למעשה) לדירה כדי לבקש ממנה את תשלום ועד הבית לחודש שעבר.
היא קיבלה אותי בחיוך ומיד הציעה לי כוס קפה עם עוגיות ריבה שלדבריה הן "הטובות ביותר שיש בכל האזור".
הסכמתי והיא נכנסה למטבח והמשכתי לשמוע את קולה מבעד לקיר "אתה יכול לפתוח את המגירה של השולחן מול הטלוויזיה. יש שם את הארנק שלי, קח משם כמה שצריך".
יודית סמכה עליי, היות וכבר יצא לנו פעם ופעמיים ואף יותר מכך להפגש במרכול השכונתי. עזרתי לה מדי פעם לשאת את המצרכים לביתה ואפילו ניהלנו שיחות על כלתה והחתן שלה שעברו תקופה לא קלה כי הוא איבד את עבודתו, ועל הנכדים וכו'.
לדעתי יודית הייתה באמצע שנות החמישים לחייה. עדיין בלונדינית אבל זה ככל הנראה צבוע משום שסיבי שער שיבה חדרו מבעד למעטה הבלונד וחשפו שהיא לא נערה מזמן. היה בה משהו אירופאי בהתנהגות ובמבע. אשה חייכנית, נאה מאד, שתמיד נהניתי מחברתה ולא פעם חשבתי שאם הייתה צעירה יותר יכולנו....
הלכתי לשולחן העץ השחור שהיה באמצע הדירה הנקייה באופן קיצוני כמעט, פתחתי את המגירה בחיפוש אחר הארנק שהבטיחה, והכנסתי את ידי על מנת לחטט בעומקה של המגירה ושלפתי דברים הצידה ולרגע האדמתי ו"מוסמרתי" למקומי כי בין השלטים והעטים שלפתי ויברטור ורוד לא קטן.
הבטתי בו הלום ובאופן הכי לא צפוי זו הייתה השניה שיודית יצאה מהמטבח עם מגש ועליו שני כוסות קפה ועוגיות. היא נעצרה במקומה וראיתי שהיא מחווירה, מביטה בי בעודי מביט בה בעיני עגל פעורות ושנינו תקועים במקום – אני חצי כפוף מול המגירה עם ויברטור בידי והיא זקופה עם מגש בידיה.
שקט.
"אני... רק חיפשתי את הארנק..." מלמלתי.
שפתיה נמתחו מעט בחיוך מפתיע והיא אמרה "טוב, נו... אתה יודע, בכל זאת אני אלמנה כבר לא מעט שנים וזקוקה לקצת כיף...".
חייכתי.
עור פניי הפך חידודין חידודין ולפתע שמתי לב שהיא אישה יפה יודית. זקופה, עור לבן, שדיים כבדים שבולטים ברכותם המעוגלת דרך בד השמלה הדק, חיוך קורן.
"ברור... ברור... אשה צעירה ויפה כמוך כל כך הרבה שנים לבד.... ברור".
היא התקדמה עם המגש והניחה אותו על הושלחן. אני עדיין כמו אידיוט עם הויברטור הורוד ביד.
"אתה חושב שאני יפה?" שאלה בגוון קול כן ומתעניין.
"בוודאי" עניתי. "יפהפיה".
היא הסמיקה ופתאום הרגשתי את הזין שלי מתמלא ומתקשה בתוך התחתונים.
הנחתי את הויברטור על השולחן וכשהזדקפתי ככל הנראה היא הבחינה בזקפה שבמכנסיי כי מבטה נתקע אל מול מבושיי.
שמתי לב שהיא החסירה נשימה ולרגע באופן לא מורגש נשכה את שפתה התחתונה.
"אבל אני זקנה" אמרה בלחש.
"מה זה קשור בכלל?" שאלתי בחיוך. "אשה יפה היא יפה בכל גיל. ואת? יפהפיה...".
היא שלחה יד אל פניי וליטפה את לחיי.
סובבתי פניי ונשקתי לכף ידה מצידה הפנימי.