יודלה

יודלה

לשחק ברידג´ התחלתי לגמרי במקרה עם תוכנה למחשב שנפלה לידי לא ידעתי את הכללים, אבל זה נראה לי משחק מרתק כל כך ענין אותי שקניתי ספר ולמדתי את החוקים והכללים תירגלתי מול המחשב עד שיום אחד ביקר אותי חבר טוב שלי דני, ראה אותי משחק ונדלק "למה לא אמרת שאתה משחק? אני לגמרי מכור בוא נלך לשחק בתחרות במועדון ..." אני די נבהלתי, בקושי מכיר את המשחק והוא רוצה ללכת ישר לתחרות. אמר אין בעיה אל תחשוש. בפעם הראשונה ששחקנו היו קטעים אני פעם ראשונה משחק עם אנשים (עד אז שיחקתי רק עם המחשב) החבר לימד אותי איזו שיטת הכרזה משונה (המשחק מחולק לשני חלקים, בחלק האשון מכריזים כמה לקיחות לוקחים ובחלק השני משחקים כדי לעמוד בהכרזה) משהוא די יוצא דופן שדורש הסברים למתחרים אני די שקשקתי אך בסופו של דבר הצלחנו לגמרי לא רע וכך נכנסתי לעולם הזה של תחרויות ברידג´ אהבתי ללכת לתחרויות זאת בריחה של כמה שעות לעולם אחר וצא להכיר שותפים חדשים אנשים שונים ומענינים שומעים לפעמים ריכולים הכרתי עוד שחקנים/ות טלי בעלת חזה מדהים שגרם לי לא פעם לטעות תמי שחבר שלה שחקן ברידג´ מקצועי ולכן חשבה שיודעת הכל.. נתן בחור חריף ומצחיק, תענוג לשחק איתו טלי יום אחד הכירה לי את יודלה, גבר פיקח שנון וציני לא התמדתי כל הזמן לשחק זה הלך בתקופות, לפעמים יותר, לפעמים פחות, לפעמים הפסקות. היתה תקופה בה חליתי והמשחק היה עבורי ממש מפלט ארבע שעות של לשכוח מהכל שיחקתי באותה התקופה הרבה עם יודלה אחרי שנרפאתי עשיתי הפסקה של שנה כשחזרתי לשחק שוב התחברתי אל יודלה הוא נראה לי קצת חיוור שאלתי אותו כמה פעמים, מה קורה האם מרגיש לא טוב, חולה? הוא רק פתר אותי בהכל בסדר כזה יום אחד ביקש לשחק בתחרות ארצית אמרתי שאני לא פנוי הולך לעזור ביום ההתרמה של האגודה למלחמה בסרטן אמר לי: תשמע, תעזוב אותך, תשאיר את זה לזקנות הנחמדות... הסברתי לו שהנושא קרוב מאוד לליבי כאחד שעבר מחלה כזאת אמר: לשחק יותר חשוב... הסברתי שאין על מה לדבר. עברתי עוד הפסקה של חצי שנה חזרתי לשחק עם טלי שאלתי אותה מה שלום יודלה הסתכלה עלי מופתעת לא שמעת? יודלה לפני חודש נפטר ממחלה לא! לא ידעתי, מה קרה, איזו מחלה? לא ידעת? יודלה היה חולה בסרטן! הייתי בשוק מוחלט....
 

MemphisRaines

New member
ההכרה במחלה

יש אנשים שלעולם לא יודו שהם חולים ולא משנה כמה מצבם קשה הם גם לא יודו שקשה להם שכואב הם לא זקוקים לעזרה או לתמיכה הםא רוצים שיעזבו אותם בשקט ושיתנו להם להמשיך בחייהם בלי שלנות כלום אחרים מכירים בחולשתם מודים שקשה בוכל זאת ממשיכים בשלהם ויש כאלה שנתלים במחלה בכל דרך אפשרית הכל עיניין של בחירה אני לא טוען שאחת מהאופציות טובה יותר אבל לדעתי להדות שיש קושי איני חולשה אפילו להפך זו הדרך לפתור את הקושי ולא משנה באיזה תחום הוא שרון
ולך השף אתה אדם נהדר שכותב מהלב וזה ממש מקסים
 
למעלה