Anna begins cc
New member
יודע צדיק נפש בהמתו.
טוב נו, לא באמת צדיק ולא באמת בהמה, אבל הבנתם אותי, נכון?..
מה שרציתי לומר זה שהחברים שלי מכירים אותי..
אמא שלי תמיד מספרת על זה שמהרגע שנולדתי- היה לי טעם יקר.
היא מתארת איך בתור ילדה הייתי יודעת לבחור את הצעצוע הכי יקר בחנות ולהתעקש עליו,
איך הייתי מוכנה לצפות רק בקלטות או בהופעות של שחקנים מפורסמים בעוד שהצגות רחוב או קניון למיניהן היו חולפות לידי ולא הייתי מתייחסת אליהן,
איך תמיד ידעתי לבחור את הממתק הכי איכותי ויקר עוד לפני שידעתי לקרוא,
ותמיד ידעתי לזהות מה זה מותג ומה זה חיקוי (עוד לפני שהייתה בכלל מודעות למותגים)
בקיצור- הייתי ילדה די מעצבנת.
תמיד העדפתי איכות על פני כמות,
והייתי מקבלת בשמחה מעט ממשהו טוב באמת, מאשר כמות גדולה של משהו בינוני.
אני כך עד היום, למקרה שמישהו תהה.
אחת החולשות הגדולות שלי, כיאה למקצועי, זה שוקולד.
(דרך אגב, אני חושבת שזה גם קטע מגדרי. מישהו עשה פעם מחקר למה בחורות כל כך אוהבות שוקולד בעוד שהגברים שמתעלפים משיטוט במקס ברנר הם מעטים ונדירים?..)
ובשוקולד- אין פשרות. אני מהמעצבנות האלה שקונות פרלין בודד בבוטיקי שוקולד פלצניים ב9 שקלים לפרלין אחד ואוכלת אותו ב500 ביסים קטנים.
גם כשאני PMSית בקריזה ותשימו מולי חבילה של שוקולד פרה, או קוביה אחת של מריר איכותי- אני אבחר את המריר.
והיום, קרה דבר מופלא.
בין שאר פינוקי היומולדת שהתמזל מזלי לקבל- קיבלתי שקית שהיא חלומה של כל חובבת שוקולד מוצהרת- 4 (!!!) קופסאות פרלינים של גודייבה!
גודייבה, חברים. השוקולד שלידו כל שוקולד אחר מתבייש,
הבלגי המקורי והמשובח.
שוקולד שרוב האנשים יתביישו להודות שהם משלמים את המחיר המופקע שדורשים עבורו.
ובעיקר- שוקולד שאף פעם לא טעמתי..
ואני מאושרת, עזבו אותי מבגדים ותיקים ובשמים ואיפור וכל החארטה- קיבלתי גודייבה.
(עכשיו אני רק צריכה באמת לאכול אותו, כי אני לא רואה את זה קורה..)
ועכשיו, אחרי שחפרתי חפירה חסרת טעם (וסליחה על זה, השעה עשרים ל6 בבוקר ואני אפילו לא רבע עירנית)
ספרו לי אתם קצת על מתנות מוצלחות שקיבלתם במהלך חייכם..
(ובלי להתחכם עכשיו עם תשובות של "את אשתי", "את הילדים שלי"- רוצה תשובות חומריות!)
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=R0FXPqYpt0g[/URL]
טוב נו, לא באמת צדיק ולא באמת בהמה, אבל הבנתם אותי, נכון?..
מה שרציתי לומר זה שהחברים שלי מכירים אותי..
אמא שלי תמיד מספרת על זה שמהרגע שנולדתי- היה לי טעם יקר.
היא מתארת איך בתור ילדה הייתי יודעת לבחור את הצעצוע הכי יקר בחנות ולהתעקש עליו,
איך הייתי מוכנה לצפות רק בקלטות או בהופעות של שחקנים מפורסמים בעוד שהצגות רחוב או קניון למיניהן היו חולפות לידי ולא הייתי מתייחסת אליהן,
איך תמיד ידעתי לבחור את הממתק הכי איכותי ויקר עוד לפני שידעתי לקרוא,
ותמיד ידעתי לזהות מה זה מותג ומה זה חיקוי (עוד לפני שהייתה בכלל מודעות למותגים)
בקיצור- הייתי ילדה די מעצבנת.
תמיד העדפתי איכות על פני כמות,
והייתי מקבלת בשמחה מעט ממשהו טוב באמת, מאשר כמות גדולה של משהו בינוני.
אני כך עד היום, למקרה שמישהו תהה.
אחת החולשות הגדולות שלי, כיאה למקצועי, זה שוקולד.
(דרך אגב, אני חושבת שזה גם קטע מגדרי. מישהו עשה פעם מחקר למה בחורות כל כך אוהבות שוקולד בעוד שהגברים שמתעלפים משיטוט במקס ברנר הם מעטים ונדירים?..)
ובשוקולד- אין פשרות. אני מהמעצבנות האלה שקונות פרלין בודד בבוטיקי שוקולד פלצניים ב9 שקלים לפרלין אחד ואוכלת אותו ב500 ביסים קטנים.
גם כשאני PMSית בקריזה ותשימו מולי חבילה של שוקולד פרה, או קוביה אחת של מריר איכותי- אני אבחר את המריר.
והיום, קרה דבר מופלא.
בין שאר פינוקי היומולדת שהתמזל מזלי לקבל- קיבלתי שקית שהיא חלומה של כל חובבת שוקולד מוצהרת- 4 (!!!) קופסאות פרלינים של גודייבה!
גודייבה, חברים. השוקולד שלידו כל שוקולד אחר מתבייש,
הבלגי המקורי והמשובח.
שוקולד שרוב האנשים יתביישו להודות שהם משלמים את המחיר המופקע שדורשים עבורו.
ובעיקר- שוקולד שאף פעם לא טעמתי..
ואני מאושרת, עזבו אותי מבגדים ותיקים ובשמים ואיפור וכל החארטה- קיבלתי גודייבה.
(עכשיו אני רק צריכה באמת לאכול אותו, כי אני לא רואה את זה קורה..)
ועכשיו, אחרי שחפרתי חפירה חסרת טעם (וסליחה על זה, השעה עשרים ל6 בבוקר ואני אפילו לא רבע עירנית)
ספרו לי אתם קצת על מתנות מוצלחות שקיבלתם במהלך חייכם..
(ובלי להתחכם עכשיו עם תשובות של "את אשתי", "את הילדים שלי"- רוצה תשובות חומריות!)
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=R0FXPqYpt0g[/URL]
