יום אבל עולמי

[נועם@בת]

יום אבל עולמי ../images/Emo16.gif

כל הלילה הרדיו היה פתוח ברקע, אני שומעת ולא שומעת. המילים האלה עוברות לי מעל הראש, לא נכנסות, לא מתחברות עם המציאות והחיים. 10000 הרוגים 25000 הרוגים... כוננות דלתא, ואין אפילו ג´ק ראיין שיבוא ויציל את העולם עם החיוך של הריסון פורד. אתם מן הסתם הייתם רתוקים לטלוויזיה, אולי המסך שלה עושה את הדברים ממשיים יותר, אבל בטח לא הגיוניים יותר. בימים הקרובים אולי נתחיל להבין את מימדי האסון הזוועה וההרס. בנתיים נשארים בלי מילים, ויש בינינו כאלה שעוד מנסים לאתר חברים וקרובים. הכאבים הפרטיים שלנו מתגמדים לעומת הזוועה שמימדיה עוד לא ידועים בכלל. כל הכוכבים נופלים כל האמיצים עוזבים כל מי שצעק שותק כל מי בצחק בוכה כך ברדיו ברקע, והלב ממאן להבין.

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה נועם

 

[עמית@]

נועם, רק עכשיו ב6 בבוקר התפניתי

קצת (עבדתי כל הלילה) עם עיניים טרוטות וכל כך הרבה פרצי בכי שנכבש (כי אין זמן!) אני עדיין פה, בין הררי המידע ואין לי שמץ של מושג מה קורה.

לא יודעת אם עד אתמול חשבתי שיש משהו בטוח, אולי אני עוד אברח עכשיו התבדיתי

 

[מרב.]

אני כמעט ולא בכיתי

כי אני פשוט לא מאמינה. היום בבוקר התעוררתי, ובאמת באמת חשבתי שאולי כל זה היה חלום. הרי זה תסריט כ"כ חולני, שאף במאי הוליבודי לא היה חושב עליו. וחוץ מזה, בסרטים אמריקאים יש הפי אנד. זה פשוט לא יכול להיות. האיש שלי אמר, שבאסון אתמול כנראה יהרגו יותר אנשים משנהרגו בכל מלחמות ישראל- איך האדמה תכיל כל כך הרבה אנשים שחוזרים אליה? איך המוח הקטן שלנו יכול לעכל בכלל דבר כזה, ואיך, אני רוצה לדעת, יש קומץ אנשים בעולם שיכולים לחשוב על תסריט חולני שכזה, לרצות לקטוף כל כך הרבה חיים? העולם שלנו נחרב, זו הרגשתי. מרב

 

[עמית@]

מוזר, אבי ויוסי הגיבו בדיוק אותו

דבר. אני כבר לא יכולה לראות יותר.

 

[עידית ד]

אבי יוסי ועודד הגיבו אותו הדבר ../images/Emo7.gif

נורא! זו המילה היחידה שיוצאת לי מהפה ועוברת בראש מה אין לנו מקום בו נוכל להיות מוגנים?! זה לא נתפס לא יכול להיות שזה אמיתי, לא יכול להיות!

 

[שושי @:-)]

אבי, יוסי, עודד ולוי הגיבו אותו דבר

אנחנו יצאנו מקניון במבשרת אחרי יום כיפי, שמענו את החדשות ברדיו. בהתחלה חשבנו שמדובר בפיגוע ענק פה - בישראל, אבל מהר מאוד הבנו שזה בניו יורק. טסנו הביתה (ולא במטוס) ועוד לפני שכל הקווים קרסו ועוד לפני שהבניינים קרסו, הספקתי להרים טלפונים לכל קרוביי (ויש לי לא מעט) בניו יורק. כולם בסדר פיאווווו... אח"כ כבר אי אפשר היה לתפוס אותם, הקוים נפלו. מה "שהצחיק" אותי בעניין הקווים- זה שאצלהם קווי הטלפון נופלו ואילו הסלולרים נשארו עובדים, בדיוק ההיפך מאצלנו. אני ולוי חשבנו לא פעם לעבור לגור שם, לעשות שם את הטיפולים. לוי התנגד אני תמכתי. לוי אמר לי את רואה אם היינו עוברים הייתי מן הסתם עובד בתאומים - הרבה מאוכלוסיית התאומים היו ערוכי דין צעירים ויהודים. זהו- אני חושבת יותר גרוע מזה כבר לא יכול להיות אני כבר לא חולמת לברוח לניו יורק אני חולמת שיהיה כבר עולם יותר טוב עולם שמח שושי

 

[מחייך למרות הכול]

כל מה שקרה אתמול רק מוכיח ../images/Emo46.gif ../images/Emo18.gif

ש העולם שלנו נימצא בהיתרדרות מוסרית חסרת מעצורים ברגע שאדם חולני כזה יכול לקום ולבצע מעשה זוועה כזה בלי שאף אחד יעצור אותו אז משהו כאן רקוב ביסודות של העולם הזה

 

[זוהרה מצליחה החודש]

השכל לא תופס את זה

היינו מרותקים אתמול ועד שלא שמענו מאחותי שגרה ב DC ועובדת באזור של הממשל לא נרגענו יש לנו גם חברים וקרובים בניו יורק. עכשיו למישהי מהעבודה נודע שחברתה הטובה שהיתה בטיול נהרגה באחת מטיסות הפנים הנוראות האלה אין מילים

 

[סיגל היי-טק]

אני לא חושבת שאי פעם נבין את

גודל האסון. אני יודעת שיש חברים דתיים (מי יותר ומי פחות) בפורום, אבל אני אומרת את אשר עלי ליבי. לא יכולתי שלא לחשוב אתמול, עד לאן הדת, האמונה, הפנטיות יכולים להביא אותנו. עליונות הגזע, דין רודף, ריסוק מטוסים. הדת אמורה להיות משהו יפה וטוב, אז למה?! למה רבות מהמלחמות והשואות שבאו על המין האנושי, באו בגלל רצון להשליט ולהכתיר דת אחת על אחותה? מה זה משנה אם אדם מאמין באלוהים או בשליחיו?! האין זה אותו הדבר? מה זה צריך לעניים מישהו אחד, אם שכנו, במדינה השכנה, סוגד לאל, אותו הוא חפץ ליצור מחומר? באיזה עזות מצח, מרשים לעצמם אנשים להשמיד פסלים הקדושים לאנשים אחרים? מה זה משנה?!!!

 

[מרב.]

גם אני חשבתי אתמול על זה

שאלתי את אבי מאיפה אנשים שואבים כל כך הרבה רוע, רשע, מוטיבציה להרג ולהרס. והוא אמר בפשטות- מהדת. אני יודעת שהדת אמורה להיות משהו יפה, אבל כנראה שאפשר לשאוב ממנה גם הרבה רוע, כי רוב המלחמות וההמתות ההמונים נסבו על נושא הדת, של מי האלוהים הנכון, למי הדת הטובה יותר. לכל אחד צריך שיהיה האלוהים הפרטי שלו, ולא רק ה"דת" הכוללת (יהדות, נצרות, איסלאם), זו דעתי. נורא בעיני שבשם הדת אוסרים, הורגים, כופים, רוצחים, מענים... האלוהים הפרטי של כל אדם ינחה אותו את המוסר ואהבת האדם והכבוד לחיים והסובלנות לאחרים... מרב

 

[נועם@בת]

מעניין שאבא שלי אומר תמיד דברים

דומים - שהפשעים הכי גדול בהיסטוריה נעשו בשם הדת. הרוע קיים באנשים, והדת נותנת להם צידוק. מה גם (ואני באמת לא רוצה לפתוח דיון תאולוגי) שישנן דתות וכתות שהרג וחרב מונחות בבסיסן. אבל הרוע הוא רוע של האדם, הדת (לדעתי) היא רק התירוץ, או לכל היותר הדלק. והדרך לאסוף תמיכה מההמון. אבל כשאני חושבת לאיזה עולם אני מביאה את הילדים שלי- אני אופטימית. לעולם שבו אני חיה. מעולם לא כעסתי על ההורים שלי על שהביאו אותי לעולם הזה. עולם שהיה מאוד אכזרי לשניהם. עם כל הרוע והאכזריות שבו, זה העולם שלי, ואני חיה בו, ואני אוהבת לחיות. מעולם לא חשבתי שטוב היה אילולא נולדתי. למרות הכאב וההלם, זה עדיין עולם שיש בו כל כך הרבה טוב, ויופי וטוהר ואהבה. ואת אלה אמשיך לחפש ולאסוף ולשמור בשביל הילדים שאני עתידה ללדת. לנו - האנשים הדתיים אולי קל יותר ברגעים כאלה, כי חוסר האונים אינו מוחלט. מן הסתם יעברו עוד ימים רבים לפני שמישהו מאיתנו יצליח להבין בכלל מה היקף השואה של אתמול. נועם

 

[מיכל ק-ש]

אכן יום אבל עולמי. ../images/Emo16.gif ../images/Emo7.gif |נר

מפה העולם כבר לא יחזור להיות אותו דבר. כך אני מקווה לפחות. אולי סוף סוף כל התפיסות המודיעיניות והמדיניות יקרסו. אולי אנשים יבינו שהטרור יכול לתפוס אותם בכל מקום ושגם תסריט של שימוש בפצצת אטום הוא לא כ"כ בדיוני והוא קרוב מתמיד וצריך להילחם למניעתו כבר עכשיו ובמלוא הכוח. לא מזמן הצלחתי סוף סוף ליצור קשר עם חברה טובה טובה שלנו שגרה במנהטן. הבית שלה הפך לחמ"ל. בדירה שלה נמצאים עכשיו 11 אנשים מהעבודה שלה שגרים מחוץ למנהטן ולא יכולים לצאת מהעיר. בעלה תקוע בניו-ג´רסי כי כל הגשרים והתעלות למנהטן ומחוצה לה חסומים. זה פשוט לא יאומן. מי יכול היה לחשוב שדבר כזה יקרה?! איזו זוועה. אי אפשר בכלל לתפוס. בכל אסון גדול ממדים כזה, אני "נתפסת" לכמה אנשים מכל ההמונים. אחד מהם הוא האיש שיצא כמעט לחלוטין מהחלון של המגדל ונפנף וחשב שאולי יצילו אותו. מה עובר לבנאדם בראש בזמן כזה? מה מרגישה המשפחה שלו שרואה את התמונה הזו שוב ושוב? זהו יום עצוב עצוב עצוב ומפחיד נורא.

 

[סיגל היי-טק]

מיכל - גם אני חושבת על אותו אדם

אחד מתוך 10,000. מה הוא הרגיש כשניתלה מחוץ לחלון, ואחרי דקות קרס הבניין? מה חשבו הנוסע במטוס שהתרסק? מה הוא הרגיש? מה אני הייתי מרגישה...?

 

[דנדשה]

מקווה שלצבה מניו-יורק שלום

למי שזוכר אותה מימים ימימה...

 

[אולה *]

כל התמונות מטלויזיה

נראו כמו סרט הוליוודי. היתה מחשבה אחת שלא עזבה אותי - ברוס ויליס הפעם לא הספיק להציל את האנושות. אוסקר הוא לא יקבל. לפני כחודשיים ראיתי בארוץ הולמרק סרט על רעידת אדמה בניו-יורק, הראו עיר הרוסה לגמרי. אני זוכרת, שבקטעים מסויימים קראתי לפיטר לראות יחד איתי. אתמול הכל נראה כ"כ דומה לסרט ההוא. הלוואי שהיה רק סרט. רק לפנות בוקר הצלחנו ליצור קשר עם בן דוד שעבר באחד הבניינים. אני עדיין לא מאמינה שהכל אמיתי.

 

[עמית@]

העניין הוא שככל שאת צופה בתמונות

ככל שמגיעות אלינו תמונות חדשות, מסוכנויות ידיעות וכד´, זה נראה יותר לא ממשי, העוצמה של בניין שנמחק ואיננו - נראה לי שללא נפילתם של הבניינים העיכול היה הרבה יותר "רך" יש סימנים שגורמים לזה להנעץ יותר עמוק- כמו דמות אדם במצב בלתי אפשאי, כמו בניין שנפל, פריטים קטנים שמאדירים את גודל הארוע הזה. אז אלוהים נמצא בפרטים הקטנים??? אני לא יודעת

 

[אולה *]

יש לי עכשיו בבית

תמונה היסטורית - אני בין שני הבניינים האלה. אירוני, אה?

 

[עמית@]

מעכשיו זו תהיה תמונה הסטורית ../images/Emo10.gif

 

[סיגל היי-טק]

אלוהים....אתה שומע?..... ../images/Emo7.gif

 

[david 5]

בוקר טוב עולם ../images/Emo16.gif ../images/Emo16.gif ../images/Emo16.gif ../images/Emo16.gif ../images/Emo16.gif

והפעם הנרות - נרות נשמה להבות אש ותימרות עשן חתחו אמש את קו הרקיע של ניו יורק הפעם זה לא היה סרט הפעם זה היה אמיתי- לא צחוק הפעם עים האש ותימרות עשן היה דם-הרבה דם ודמעות ראינו אותם בעיניים דומעות מזנקים ממרומים אל המוות לאחר שהעדיפו בדקתם האחרונה את הסקילה על החנק והשריפה וראינו גם בחירוק שיניים את שכננו הניבזים והחלאות חוגגים על הדם בריקודם הידוע על הגגות. בוודאי נישמעה שם קריאה "שמע ישראל" למאות שהרי אלפים מבני עמנו נימצאים בין ההריסות וגם השאר ידידנו (זה מקומם ומרתיח -לישמוע כול הזמן מה עים הישראלים .לישראלים שלום . חדר מצב. כאילו זה איזה פיצוץ בזמבייה - סתם לידיעה -ישראלי זה גם המיתאבד מאבו סנן או אחיו הפונטציאלי -שכעת רוקד ושמח-ויהודי זה מי שבוכה שם כשסברו מיתפוצצת כאן) העולם לא הישתנה . שנאה וטירוף היה ויהיה ללא תקנה קפיצות מבנינים בוערים -זכורים עוד מזאת המאה על אדמת אירופה "הנאורה " רק עים יותר הרס ושינאה וכימעט שככנו רק ליפני שבוע- בדרבן הואשמנו בגזענות וחירחור מילחמה תמיד נהייה בצד הסובל זה כבר שנות 2000 לנו כסמל אבל מה שבטוח ומחזיק אותנו אנחנו בצד הצודק - ואלוהים איתנו "אלוהים ברך את אמריקה והיהודים"