יום אהבה שמח

[ענתי44]

יום אהבה שמח../images/Emo23.gif

לכל אחד ואחת מכם , לבני משפחתכם וליקירכם החולה שלוחות מקרב לב יום אהבה שמח. שיתמלא ליבנו אהבה גדולה כזו שתיתן לנו את הכוח להמשיך ולטפל ביקר לנו מכל. שהפנויים שבינינו ימצאו את הזיווג הנכון, ושאלו שכבר מצאו יזכו להיות מאושרים כל יום ויום ובכלל שנדע לשנות את מה שניתן לשנות... להשלים עם מה שלא ניתן לשנות ושיהיה בנו התבונה ובעיקר האומץ להבחין ביניהם. חג אהבה שמח

 

[שריוש2]

תודה רבה../images/Emo13.gif../images/Emo23.gif

שיהיה יום אהבה שמח לכולכם, לבני משפחותיכם וליקירכם החולה

 

[zs1957]

ענתי מה שלום אמא?

היי ענתי, לא שמעתי ממך זמן רב. מה שלום אמא? אני מקווה שחל שיפר במצבה. אנא עדכני אותי מה קורה. רפואה שלמה, זהבה שחם

 

[קורנית]

מצטרפת לשאלה, ומוסיפה חיבוק

 

[ענתי44]

תודה ואני זקוקה לחיבוק הזה

מצד אחד, מצבה של אמא משתפר. היא אוכלת קצת, עירנית בחלק מהיום ומגיבה אלינו.עונה ואפילו מתווכחת איתי " לא רוצה כדורים!", מגיבה לאהבה שלי כלפיה בנשיקות וחיוך. ואפילו בקרוב תהיה במצב חזרה הביתה... ברם, הצוות הרפואי משוכנע שהיא תמשיך לעשות אספרציות ולפתח דלקת ראות. שהיא לא אוכלת מספיק ונידונה לרעב וייסורים. ושהפתרון הוא רק ניתוח פיום קיבה " פג". ושבהתנגדות שלנו, אנחנו בעצם מתעללים בה.אנחנו, ילדיה. ושנכון שהניתוח כרוך בסכנות, ולא בטוח שגם אחריו לא תפתח דלקות ראות קטלניות, אבל הוא הסיכוי שלה היחידי. אנחנו מתחבטים מאוד וגם השאלה של איכות חיים, הארכת חיים ללא איכות עולה ואנחנו לא יודעים מה לעשות. מאחר ולא מדובר בסכנה ברורה ומיידית, גם הצוות הרפואי מבין שזו זכותינו להסס ולבחון אופציות, ואפילו אומר שיש לנו את הזמן הזה להכריע.לא מיידית. בנוסף, שמעתי אתמול מהאחות הראשית שהם חושבים שלאמא יש גם פרקינסון. אני כבר שנתיים מנסה לברר את זה ותמיד נתקלתי בשלילה של הרופאים ובמתן הסבר שהרעד ביד זה כתגובה לכדור והנוקשות וחוסר היכולת ללכת זה כתוצאה מאיבוד שיווי משקל והאירוע המוחי... בקיצור מפחיד אותי הידיעה שיתכן והיא, בנוסף לכל הצרות גם סובלת מפרקינסון. החלומות הרעים שבו הלילה ופקדו אותי. אני חשה מתוסכלת וחסרת אונים שאמא כל כך סובלת ואין בידי להושיע אותה.

 

[קורנית]

אוי, ענתי....

אני כלכך מבינה את ההתלבטות בין אורך חיים לאיכותם... וזה כל כך קשה, ופתאום אנחנו הילדים צריכים להחליט על משהו כבד ונורא, ועוד בקשר להורים שלנו. אין לי עצה בשבילך, חוץ מאולי לכי אחר הלב שלך, ותזכרי תמיד את אמא א. ובקשר לפרקינסון - זה בטח הכדורים. האחיות לא יודעות הכל, וזה בלשון המעטה. אל תתני לאחות שבמקרה הטוב יודעת קצת על מעט לקלקל לך עוד יותר את המצב רוח. חיבוק נוסף, יקירתי

 

[ענתי44]

תודה קורנית

אני מתכוונת לבדוק את נושא הפרקינסון כי התופעות של רעד כבר מעבר לשלב של תגובה על תרופה בעיקר שהמינון שלה הופחת. בקשר להחלטה על הניתוח את צודקת זה כל כך קשה. הדבר הכי קשה שהוטל עליי אי פעם.

 

[שריוש2]

../images/Emo24.gif

מקווה בשבילכם שלא

אני מבינה אותך שקשה ההחלטה האם לנתח את אמא או לא.. אולי, נסו לשים את הייתרונות נגד החסרונות בכל אחת מהאופציות (לנתח או לא לנתח) ואח"כ להחליט... אין שום פתרון אחר שיכול לעזור לאמא חוץ מניתוח להתקנת פג בגופה? לפעמים אני תוהה, כמה בנאדם עוד יכול לסבול...... להתייסר.....בחייו...... מחזקת אותך ומאלחת החלמה מהירה לאמך