יום אחרון ל

[אבן ניר ומספרים]

יום אחרון ל../images/Emo155.gif../images/Emo162.gif../images/Emo157.gif

טוב, על מי אני עובדת - עניין ה-

ו-

יימשך ואף יחמיר אחרי החג. אחרי יום עבודה מדהים (יום חמישי) הגיע אתמול עם חוסר פרודוקטיביות משווע (קצת קריאה, וגם זה בקושי), ועכשיו נותרו לי רק יומיים לפני פרויקט שיסיח את תשומת ליבי לכמה ימים מהדוקטורט (בתקווה שזה אכן יישאר בגדר כמה ימים ולא יותר). אני צריכה לעבוד אני צריכה לעבוד אני צריכה לעבוד לפחות קצת אבל הייתי מעדיפה שלא... מצד שני זה מה יש... די להתבכיינות,

לעצמי!

 

[אבן ניר ומספרים]

פתחתי את הקובץ

כתבתי שתי פסקאות מה יצא מהיום - התקדמות מרשימה, דשדוש איטי או אכזבה נוספת? נחכה (נעבוד, או לא) ונראה...

 

[מממאיה35]

בדיוק רציתי לפתוח שרשור חזרה לעבודה

כי מחר אני חוזרת לעבודה אחרי שבוע של חופש.. אמנם אני אוהבת את העבודה/לימודים/דוק' וכל מה שכרוך בזה, ובכל זאת לא היתי מתנגדת לעוד קצת חופש.. בקיצור - צריך לחזור לעבודה מחר.. מריצה בראש את רשימת המטלות שאני צריכה לעשות, מעיפה את הרשימה הזו מהראש (יום אחרון לחופש, למה להטריד מנוחתי?) וחוזר חלילה.. מחר נדאג לרשימה הזו.. ~חג שמח~

 

[אבן ניר ומספרים]

../images/Emo178.gif עמוד אחד הושלם

התחלה טובה דווקא!

 

[אבן ניר ומספרים]

ועוד אחד...

מה שאומר שאני כבר ממש מתקרבת לאורך של הפרק הקודם שכתבתי, אבל הפרק הזה תוכנן להיות ארוך יותר משמעותית (קייס הרבה יותר גדול) אז זאת אמנם התקדמות, אך לא די בה...

יש עוד מישהו פה? (בסדר, בסדר, חג, חופש, אפילו בחו"ל שבת ורק בוקר, אבל אולי בכל זאת)?

 

[מממאיה35]

../images/Emo106.gif כל הכבוד על ההתקדמות!

ועוד לעבוד בחופש ועוד לעבוד בשבת? כל הכבוד!

 

[ללס1]

אני בהכחשה !../images/Emo5.gif

לא...אל תכתבו שעוד מעט חוזרים לעבוד זה מצריך ממני חזרה למציאות והיה לי כל-כך כייף כל יום להתעסק עם קריאה וכתיבה בלי עוד מליון מטלות שקשורות בהכנסת משכורת! בכל מקרה אני יכולה לסמן

על הצעת המחקר ,אומנם לא סיימתי לגמרי אבל עוד חלק קטן כן וזה מוכן לקריאה ראשונה של המנחות שלי. היום מחר אני מסיימת. אבן ניר ומספריים -כל הכבוד,שזה מתחיל לזרום להמשיך עד כמה שניתן

 

[אבן ניר ומספרים]

תודה!../images/Emo9.gif

יש לי אמנם כמה וכמה ימי חול שלקחתי כ"חופש" לכפר עליהם...אבל שוב תודה. עוד שני עמודים להיום. מה שמעמיד את היום בתחרות יפה עם ההתקדמות של יום חמישי. אבל עכשיו פורשת לטיול ארוך עם הכלבה. היא כבר ממש שונאת את המחשב...

 

[ללס1]

עם כבוד לכלבה! מה יגידו הילדים שלי?!../images/Emo14.gif

זו סוגייה בעיתית,למרות שנראה לי שרובכם כאן צעירים וצעירות,רק אני התעוררתי מאוחר...יש לי ייסורי מצפון בקשר לילדים,על החברות שלי כבר וויתרתי או שיותר נכון חלק מהן ויתרו על הנסיוניות להוציא אותי. אני חוששת ממה שיהיה בהמשך, אם היום התזה לוקחת ממני כל כך הרבה שעות מהבית?

 

[אבן ניר ומספרים]

קטונתי מלייעץ בעניין ילדים

אבל אני ממש ממש לא דוגמא - אני כמעט ולא קובעת לעצמי לוחות זמנים, יש לי משמעת עצמית רופפת כשמדובר במשהו שלגמרי תלוי בי, ואני גולשת יותר מידי באינטרנט - מה שמסביר היטב למה אני עובדת בשבתות...[למרות שאני מודה שחלק ממה ש"עזר" לי השבוע זה שכל המשפחה הייתה בחו"ל - היה לי פטור מארוחות משפחתיות מיום אחרי הסדר] וחוץ מזה כל הכבוד על סיום ההצעת מחקר -זאת הייתה המטרה שלך ועמדת בה!

 

[אבן ניר ומספרים]

אם יש לך אפשרות תשקלי אולי גם לקחת בהמשך

חל"ת מהעבודה לחודש - אני עכשיו בכזה, וזה ממש ממש עוזר פלאים -גם כי אין משהו אחר על הראש, וגם כי ברור שהחל"ת סופו להיגמר, אז זה נותן תמריץ לעבוד קשה.

 

[אבן ניר ומספרים]

ועוד ניסיון עידוד

אמא שלי חזרה לאוניברסיטה לעשות תואר שני ואחר כך דוקטורט כשהייתי בת 5, וחוץ משנאה עזה שפיתחתי למחברות בחינה הצהובות של האוניברסיטה (היא גם לימדה), אני זוכרת שזה היה מובן מאליו שאמא לומדת, שלפעמים יש תקופות לחוצות ולפעמים פחות. בכל מקרה גדלנו יפה, והקשר ביני לבין אמא שלי לא רק שלא פחות טוב מזה בינה לבין האחים שלי, אלא בהתאם למסורת הבת זקונים, אני נותרתי מאוד קרובה אליה.

 

[ללס1]

נסיון עידוד הצליח../images/Emo45.gif

תודה על נסיון העידוד, גם אם היית מהצד השני..זה עוזר ! ובאמת הילדים שלי מקסימים ומבינים את זה. הבת מחכה לדפי טיוטות שלי כדי ל"תקרא" גם היא את המאמר,והבן טוען שהוא לא רוצה ללמוד באוניברסיטה כי זאת עבודה קשה מידי(למרות נסיונות עידוד שלי שזה כייף ). אני מנסה ללמוד מספר פעמים ביום לזמן יחסית קצר כדי שאוכל להתייחס אליהם מידי פעם,אבל יסורי מצפון זה יסורי מצפון. מצד שני אם לא הייתי לומדת אז אולי היו לי ייסורי מצפון כלפי הילדים שלי לגבי משהו אחר...נו טוב באמת אני מאושרת שסיימתי -נשאר לי תיקונים,ליטושים ונספחים. הכלבה נהנתה מהבריז'ה ?

 

[אבן ניר ומספרים]

נשמעים חמודים ומתוקים ../images/Emo99.gif

והתזה עוד תספק לילדים שלך הרב דפי טיוטה לציורים

 

[מממאיה35]

קוראים לזה "לשים גבולות"

ולזכור שיש חיים גם מעבר לתזה.. לי אישית זה היה משהו מאוד חשוב מתחילת הדרך (עוד מימי תחילת התואר השני) וככה נהגתי עם עצמי ועם התזה שלי - עד כמה שהיא מסקרנת מאתגרת וכו וכו - יש לי גם חיים, וחשוב לי לשמור אותם. ולצאת ולבלות ולהפגש עם חברים וחברות וכו וכו - כי זה מה שנותן את האנרגיה לחיים, גם אם מדובר בלצאת ע"ח דחיית עבודה (שוב - זה בדכ לא קורה כי אני לא לוקחת עבודה הביתה) - לא יקרה שום דבר, לא מדובר בעניין של חיים ומוות, עוד יום פחות יום, העיקר שאני אשאר שפויה ועם חברים וחברות.

 

[פלפל אנגלי]

3 ילדים זה מספיק ../images/Emo8.gif?

מאחר והיום הזה הוגדר כ"יום עבודה" (אצלנו עדיין צהריים מוקדמים), הילדים נשלחו לשוטט במוזיאון עם אבא שלהם, וזה יהיה דינם גם מחר. אני מנסה מאד לתמרן בין המוני המטלות שיש לי (במיוחד בשבועיים הקרובים) ובין הצרכים של הילדים. יש שעות שהן "שעות ילדים" ויש מטלות שקשורות אליהם (התנדבות בבית הספר, אירוע מיוחד וכו') שהייתי מאד שמחה להוריד מהלו"ז שלי כרגע, אבל אני יודעת שאותם ממש לא מעניין שאמא צריכה כל דקה פנויה, ולכן אני עובדת הרבה יותר לתוך הלילה, כדי שאוכל לעשות גם וגם וגם. וכן, זה קשה מאד.

 

[ללס1]

סדרי העידפויות

זה נכון שהכל בחיים בנוי על זה.. אבל ברגע שהחלטתי שאני מתחייבת למשהו גדול כמו תזה במטרה להמשיך אח"כ כמובן, אז כנראה עשיתי את הבחירה שלי ואת סדר העדיפויות לגבי שתיית קפה עם חברות, ופטפוטים אחה"צ...כי למשל על המשפחה,עבודה ובעל אני לא יוכלה ולא רוצה לוותר עם כל מה שקשור בגידול ילדים (וגידול בעל). אז כל אחד במשפחה תורם בנסיון לשעות שקט ללימודים,ובגלל שאני לא יינשוף לילי כמו

(וכן 3 נראה לי מספיק..

)אז אני פורסת כל פעם קצת לאורך היום. לגבי לא להביא עבודה הביתה..התזה זאת לא עבודה,יש לי עבודה שלא קשורה כלל ללימודים שלי,ככה שאם אני רוצה להתקדם זה רק בבית..הכל כלול

 

[I Was Hoping]

הצילו *התקף לחץ*

סוף-סוף עשיתי משהו חכם, ולקחתי חופש מהעבודה כדי ללמוד. שנה שלמה לא הייתי ביום חופש אחד. אז אהיה בחופש מיום שני וביום ראשון שלאחר מכן אני כבר בעבודה. הווידוי: אני לא ישנה בלילות מהלחץ, שלא אספיק לנצל את החופש הזה לכמה שיותר לימודים. ביום שני אני מרצה ב-workshop (לא מסתדרת לי המילה "סדנה" בעברית, סליחה), וביום שלישי יש לי תור בעשר בבוקר לקוסמטיקאית. ניסיתי להקדים אותה כמה שיותר כדי שלא יילך לי כל הבוקר, אך לשווא. חוץ מזה - אני צריכה להגיע לאוניברסיטה כדי להיפגש עם המנחה שלי, באחד מימי השבוע. נו, כמה זמן כבר יישאר לי מכל זה? גם החופשה הזאת הולכת להתבזבז על כלום? איך מנצלים את המקסימום מהזמן? נכון שזה פסיכי להיות בלחץ כזה כי אני בסה"כ יוצאת לחופש וזה משהו חיובי?

 

[d a p h n a]

גישה קצת אחרת....

אני חושבת שמצד אחד חשוב שתסדרי לעצמך זמן מוגדר שבו את מתכוונת לעבוד כל יום על הלימודים ותשימי לעצמך סדרה של מטלות לא גדולות מדי שאת מתכוונת לעשות. אבל מצד שני: הייתי קובעת זמן במהלך השבוע הזה לאי-לימודים. כן, אפילו שלקחת חופש במיוחד בשביל ללמוד. אם לא לקחת חופש שנה, ואם את בלחץ, דווקא מגיע לך קצת זמן של הרגעות וזמן "אני". לכן שווה לקבוע לפחות בחלק מהימים, בשעות שאת ממילא יודעת שאת פחות אפקטיבית בהם, זמן לעשות דברים של "חופש" בלי רגשות אשם - להפגש עם חברים, לעשות משהו בשביל עצמך, או אפילו סתם לשרוץ מול סרט אידיוטי בטלוויזייה ולתת למוח לנוח. אני מוצאת שרגעי הנשימה האלה עוזרים לי לעבוד הרבה יותר טוב מאשר כל הזמן להגיד לעצמי "אוי, אני חייבת לנצל את הזמן, אני חייבת לנצל את הזמן!"

 

[I Was Hoping]

את צודקת כל כך

אני פשוט מרגישה אשמה מאוד על האפשרות לקחת זמן לעצמי, אבל גם יודעת שזה יהיה בריא מאוד ונדרש. אני רק מקווה לקום כל יום בשבע ולהתיישב כמה שיותר מהר בלי הסחות דעת, ולהיות יעילה. כנראה שזה ההבדל בין "חופש" ל"חופשה"

כי חופשה זה לא ממש.