יום דפוק

[רננהלי]

יום דפוק

סתם כך בלי סיבה אתמול הייתי בסדר, אפילו טוב והיום דפוק איך מתמודדים עם ימים דפוקים? מה עושים כשכבר על הבוקר לא מתחשק כלום, אפילו להישאר במיטה לא מתחשק, אבל בטח שלא מתחשק להתמודד עם שאר החיים והמחוייבויות. וקמתי, כן, אבל קצת באיחור. ולא בא לי כלום עכשו. ואפילו אין כאן דבר שיכול לשפר לי את המצב רוח, כי אני נמצאת במקום שרק חצי טוב לי בו, ושאני צריכה להתמודד עם אנשים שנורא כואב לי לראות אותם. (לימודים, וחברות שהכאיבו לי נורא). מה עושים כדי לנסות להעביר את זה?

 

[להבה ירוקה]

שאלה

האנשים האלה יודעים שהם הכאיבו לך? אמרת להם?

 

[רננהלי]

כן

שלום להבה

טוב לפגוש בך פה הם או יותר נכון, הן יודעות. ואין להן מה לעשות בקשר לזה. או בגלל שלא רצינו באותה רמה של קשר, ואני נמצאת בצד הלא הדדי וזה כואב. או שרמת הקשר שרציתי לא הגיונית בכלל, וזה דבר שהבנתי לאט לאט. שרמת הציפיות שלי גבוהה מדי. שכשהיה לי קשה ציפיתי לעזרה שהן לא היו מסוגלות לתת. אז הבנתי את זה יותר, אבל אני עדיין לא לגמרי מבינה. מה שבעיקר משנה זה שגם אם השכל שלי הבין, הרגש שלי ממש לא הבין. ואני פגועה וכואבת מאוד. וכל פעם מתקשה לפגוש בהן מחדש. דיברתי על זה המון עם הפסיכולוגית שלי. אבל לאחרונה הרבה פחות, ואני לא יודעת אם בגלל שזה פחות מטריד אותי או בגלל שאני פשוט מדחיקה.

 

[להבה ירוקה]

זה לא נשמע שאת מדחיקה

עבר זמן. דיברת על זה עם הפסיכולוגית. יש פה התמודדות. ולאט לאט מגיעים עוד נושאים אחרים אל השיחות עם הפסיכולוגית - כנראה שאת ממשיכה לחיות

 

[רננהלי]

לא בטוחה

נראה לי שאני מדחיקה. כי לאחרונה יש לי פלאשבקים (אם אפשר לקרוא לזה ככה) לתקופה הכי קשה שלי השנה. וכל פעם שאני נזכרת, אני רואה שבעצם לא התמודדתי עד הסוף, ורק שמת י את זה בצד כדי שלא יכאיב. אולי הפלאשבקים האלה באים עכו ומזכירים את עצמם. מזכירים את הנושא הזה שלא עובד עד הסוף, ואולי אני חזקה היום יותר ויכולה להתמודד עם זה, כל פעם עם קצת. כל פעם עם תמונה אחת, עם הרגשה אחת. לאט לאט

 

[רננהלי]

יש עיצות למישהו?

היום אני כבר יותר טוב. מאוזנת יותר. בסדר. יותר מלאת תקווה. אבל למישהו יש רעיונות מה עושים בימים האלה שקמים בהם דפוק? איך משתפרים איתם? אך מרימים את עצמי מהם?

 

[broken child]

את ישנה טוב,רננהלי?

כי מנסיון אני יודעת ששינה טובה בלילה הופכת את התמודדויות היום לפחות קשות. אצלי זה גם אחד מאותם הימים,הדפוקים האלה

אין לי כח לכלום היום. רק לישון ולישון-ולישון. אבל אני חייבת להתמודד למרות שבכלל לא ישנתי ואני על הפנים אני אלך לעסודה ואשתדל להחזיק את עצמי. איך משפרים אותם? עושים דברים שנותנים לנו הרגשה טובה,שיש לנו אפשרות להחליט איך היום שלנו ייראה.גם אם קמנו בבוקר "על צד שמאל" אפשר להחליט שלא-והיום אנחנו נעשה דברים בשביל עצמנו,דברים שעוזרים לעבור את היום בפחות באסה. מאחלת לך יום טוב והרבה כוחות.

 

[ניאו30]

לי יש כמה דברים שעוזרים לי בימים

שכאלו. הדבר הראשון הוא ללכת לרקוד.זה משחרר אצלי המון דברים,ובין השאר מוריד ממני כמעט את כל ההרגשות הרעות שהיו לפני כן,וכמה שאני כותב על זה בצורה כזו,זה עוד כלו לעומת איך שזה באמת,פשוט מדהים!...כל פעם שקורה לי משהו כזה אני מחפש מקום לרקוד בו,ואם לא מוצא אפילו לרקוד לעצמי בבית שלי...

שנית,באותו הקשר-לדעתי כשיש ימים כאלו צריך לעשות משהו,לא תמיד חשוב מה,העיקר להוציא אנרגיה בצורה כלשהי,ומה בדיוק זה תלוי בך ובמה שאת אוהבת-ריקודי עם,הליכה,ריצה,שחייה,אמממ,אולי לשיר בציבור,אנאעארף.... אבל לדעתי הדבר הכי חשוב הוא לא להשאר לבד עם התחושות האלו,שאז יש לנו נטייה להכנס למעגל של רחמים עצמיים ואף דכאון.לעשות,לעשות,לעשות משהו! שלישית-שינוי מחשבתי אולי.במקום להתמקד בדברים הפחות טובים שקרו לך במשך היום,לשים את המיקוד על ימים אחרים שבהם הדברים הלכו לך.עצם הזכרות בתחושות טובות יכולה להעלות חיוך ולשפר את המצב רוח ואת היכולת לצאת מהמעגל.כמובן,שבאותו הקשר גם קומדיה טובה בטלויזיה או סרט קליל ונחמד יכול לחולל פלאים,ולשפר מיידית את המצב. הדבר האחרון הוא לכתוב(לעצמך בעיקר) על התחושות האלו ועל איך שאת מרגישה.הרבה פעמים אפשר למצוא הרבה כוח,ולפעמים גם חלקי תשובות לשאלות המתרוצצות בראש,מכך שאנחנו כותבים ורואים את המצב כפי שהוא,בלי לייפות, להיות כנה עם עצמך עד הסוף,ומשם להמשיך הלאה לתחושות טובות יותר.וגם ישנה תחושת הקלה אחרי שפורקים מאיתנו משהו שנראה כמו משא כבד שכזה. שיהיה

נ.ב. כמו שראית בעצמך גם הזמן הוא דבר טוב שעוזר,לא להתנגד לתחושות הרעות שיש לך,אלא פשוט לקבלם ולחשוב בצורה כזו שזה רגע כזה,אבל כמו כל רגע הוא עובר וחולף,וכך גם ההרגשה/תחושה.

 

[BellA עלמה]

מה אני עושה

דבר ראשון מזכירה לעצמי שזה נורמלי להרגיש ככה לפעמים ושזה עובר. מנסה לעשות דברים שמשפרים את ההרגשה לצאת לצעידה( או כל פעילות גופנית אחרת) לדבר עם חברות לצאת לאיזה סרט חביב ולא כבד. הכי חשוב זה להזכיר לעצמך שזה עובר

 

[BellA עלמה]

הנה דוגמה חיה

אתמול הייתי בראיון עבודה שממש רציתי (בתחום המחשבים היי טק) . עכשיו קיבלתי אי מייל ש" אין להם משרה שתואמת את הקישורים שלי" אני מבואסת? בהחלט כן! אבל אני אומרת לעצמי שככה זה בחיים וממשיכה הלאה לשלוח קורות חיים . להתיאש לא יעזור לי

 

[רננהלי]

צהרים טובים

תודה על התגובות. אני אכן לא ישנה טוב כבר כמה ימים. ובאותו בוקר פשוט בקושי ישנתי בלילה וידעתי שלפניי יום ארוך וזה לא עשה לי חשק להתחיל אותו. לרקוד? זו אחת הדרכים הטובות לשפא מצב רוח. צודק, ניאו. גם לצאת החוצה לסיבוב. אבל זה לא כל כך אפשרי לעשות את זה כשקמים בבוקר וצריך לצאת ואנייודעת שעד הערב לא אהיה בבית. אולי לפעמים צריך פשוט לוותר. טוב, אז יום דפוק, נו. ולדעת, בראש (כי בלב זה לא עוזר) שזה ישתפר אחר כך. ולהיות מסוגלת לחיות גם אם זה, אולי זה אשליה בלתי אפשרית הרצון הזה להרגיש טוב.

 

[רננהלי]

לשפא=לשפר, אם=עם

 

[להבה ירוקה]

מה שלומך? ../images/Emo24.gif

 

[להבה ירוקה]

באמת, יש ימים כאלה

ולפעמים צריך לוותר ולא להילחם בהם. אם הימים האלה הופכים לשבועות וחודשים- את יודעת, שם כבר יש בעיה. אם את לא ישנה -

את חייבת חייבת לישון. זה כ"כ ישנה לך את כל ההשקפה והפסימיות - לרעננות ושמחת חיים. כמה פשוט - ככה נכון (לא ששינה פותרת הכל, אבל מחסור שלה בהחלט יכול להרוס ה-כל). זהו. מקווה שהערב יהיה לך ערב נחמד- ואולי תצאי קצת, אפילו לטיול הליכה. פה. אם את צריכה.