רצית הרצאה ??? קיבלת
אני כבר מדסקסת את הנושא ביני לבין עצמי זמן רב. נתחיל עם רקע אישי. התחתנתי בגיל 24 ועד גיל 28 לא רציתי לשמוע בכלל על ילדים. עבדתי בכמה משרות במקביל ולמדתי בטכניון - תואר ראשון ואח"כ שני. וכל מעייני היו בקידום האישי. נקודת ההנחה היתה פמיניסטית וגם בן זוגי תמך בכך. ברחתי כמו מאש מכל שיחות ה"נשים" על הריון ולידה. נראה לי בזבוז זמן אמיתי. אחר כך כשרצינו ילדים כבר היו קשיים וכשסוף סוף הגיע ההריון המיוחל הוא לווה בשמחה רבה. נושא ההנקה מעולם לא היוה עניין עבורי. בניגוד להריון הנוכחי בו חקרתי הכל אודות הנקת תאומים, בהריון הקודם לא ייחסתי לכך חשיבות ולא היו לי תוכניות מרחיקות לכת בנושא הנקה. אני מאמינה שאם הייתי יולדת בארץ, שקועה לי בקריירה, וללא עידוד ותמיכה בהנקה הן בבית החולים והן מהסביבה הקרובה סביר להניח שלא הייתי מניקה כלל. אבל ילדתי בשבדיה. מדינה ששמה את נושא ההנקה כמדיניות. מדיניות שמלווה בחקיקה כמו - חופשת לידה ארוכה, מסים גבוהים על תחליפים, עידוד הנקה בבתי החולים ע"י קיום rooming in בכולם (אין תינוקייה) ואחיות טיפת חלב מוכשרות לתמיכה בנושא. וכך מצאתי עצמי מתחילה להניק כי כך היה מקובל, לא הוצעה לי שום דרך אחרת. איתן היה איתנו מרגע הלידה, האחיות הגיעו לחדר וסייעו לי בכל הקשור להנקה. גם בחופשת הלידה היתה לי תמיכה עצומה, הן בטיפת חלב והן מהסביבה: ללא הערות מהמשפחה, חברות מניקות כולן. וכך התמדתי ולמדתי להנות מכך. ועתה לשאלתך. שוב אני חוזרת לשבדיה. המדינה שחרטה על דגלה את השיוויון. המדינה בה אחוז הכי גבוה של חברות פרלמנט, המדינה בה נשים וגברים חולקים בחופשת הלידה. והנה מדינה כה פמיניסטית ובה מעל 95% מהנשים מיניקות. האם זו סתירה ? כנראה שלא. אפשר להיות פמיניסטית ויחד עם זאת להעניק לילדינו את מה שהטבע העניק לנו - חלב אם ! אבל אפשר לעשות זאת כשהחברה מקבלת זאת ולא רואה בפסק זמן מהמרוץ לקריירה כחוסר פמיניזם. אני קוראת לזה נאופמיניזם- פמיניזם מושכל, כזה שמשאיר לאשה את הבחירה והחופש.
