יום הבחירות 17.5.1999

[eaz1514]

יום הבחירות 17.5.1999

לרונן מלאו 18 ב-16.5.1981. למחרת התקיימו הבחירות. חמוש בתעודת זהות, הודעה לבוחר והרבה התרגשות הלכנו ביחד אמא ובן ב-7 בקר להצביע (כן בזה הוא דומה לי חייב להיות ראשון!) לא ידענו אבל רונן היה כבר חולה. אחרי שכולנו הצבענו נסענו צפונה לעמק יזרעאל, עצרנו לאכול ארוחת בקר בפנקייק בכפר ויקטין והמשכנו בטיול. כעבור 10 ימים רונן היה כבר מאושפז. עבורי יום הבחירות הוא עוד אחד מהימים האלה שהכל מתערבב, שהזכרונות צפים. השמיים השחורים לא עוזרים הרבה, להיפך. מחר אלך להצביע לבד, אני יודעת שרונן ילווה אותי כתמיד, אותה דרך לבית הספר, אותה כלפי, אותו פתק, רק לא אותם חיים, אותה שמחה בלב, אותה הרגשת בטחון שלא משנה מה יהיה העיקר יש לנו 2 ילדים בריאים וטובים. זהו כבר לא. לרונן לא ניתנה הזכות האלמנטירית לבחור בחיים. אילנה, אמא של רונן

 

[דליה ח]

../images/Emo24.gif

אילנה, ביום שכזה השמיים היו שחורים לך גם אם היתה שמש בחוץ. זה מן הימים שמעלים בנו את החומר הזה שמוריד אותנו שאולה לימים הראשונים. יש הרבה צעדים שמחזירים אותנו לשם, מציפים. ובצעד הזה לקלפי, רונן ילווה אותך, כי את לוקחת אותו איתך. לדעתי זו הרגשה טובה , כשאנחנו משתפים את ילדינו בכל צעד בחיינו, זו הכי המשכיות שאפשר.

 

[דנה של רותם]

יותר ויותר מתחזקת בי ההבנה

שהימים הכי קשים הם אלה המסמלים עבורינו יותר מהכל את מה שכבר לא יהיה. יום הבחירות עבורך הוא כמובן רק דוגמא אחת, אין לי ספק שיש לך שק מלא בדוגמאות כאלה, כמו לכל אחת מאיתנו כאן.......

 

[eaz1514]

כן, יש לי המון דוגמאות 22 שנים של יומיום

ילדים שגדלו אצל אמא, הלכו לגן בגיל 3 , רונן מטבעו היה יותר קשור אלי שלא נדבר על הקשר שנוצר במשך 4.5 שנות מחלה, רק מי שחווה קשר כזה יבין. סיכם את זה מאוד נכון דוד של רונן לפני שבועיים ביום אזכרה ה-5 "חסר לי העתיד שלך" זה נכון עבור כל אחד מאיתנו כאן. אילנה, אמא של רונן