יום הולדת עצוב לנו...

דנה אז

New member
יום הולדת עצוב לנו...

השבוע מלאו לבעלי 40. באותו היום הייתה לנו שיחה עמוקה ועצובה.
בעלי תוהה מדוע עליו לחגוג יום הולדת.
אצל רבים יום הולדת הוא זמן לחשבון נפש, לבחינת המצב.
הוא חושב שבגילנו ביום ההולדת חוגגים את מה שהשגנו בחיינו.
ומבחינתו כל מה שהשגנו בחיינו היה מוכן לוותר תמורת שבנו יהיה עמו חזרה.
אז מה שווה מה שהשגנו. מה המשמעות של משרה טובה, בית, רכוש, כשהמשפחה לא שלמה.
כל פעם שהוא רואה תינוק ולנו אין, לא קל לו.
הזמן שעובר לא בהכל עושה לנו חסד.
ובימים אלה אנחנו עוברים תקופה לא קלה, אז מדוע עליו לחגוג יום הולדת?

לא עניתי לו, רק חיבקתי בעצב.
לפעמים המסיכה על פנינו נסדקת.
ולפעמים אנחנו עושים דברים שקשה לנו, בשביל אחרים שחשובים לנו.
אפילו חגיגת יום הולדת.
 

mylost1

New member
אני חושב

שקודם כל שישמח על זה שהוא זכה להגיע לעוד שנה בחייו, כשהוא בריא ויש לו משפחה שאוהבת אותו, כל כך הרבה אנשים לא זכו לזה, וזה באמת לא מובן מאליו.

אפשר בהחלט להבין את מה שהוא מרגיש, אם הייתי יכול, הייתי כאן ועכשיו מוותר על כל מה שיש לי , כולל החיים שלי, כדי שאחותי תחזור ותהיה כאן..

דווקא בימים כמו יום הולדת צריך לשמוח, מגיע לו לשמוח. אבל אם זה קשה לו, אז לחבק אותו ולהיות שם בשבילו זה הדבר הכי יפה שאת יכולה לעשות בשבילו

שיהיה לו יום הולדת שמח
 

דנה אז

New member
תודה

דווקא ביום הולדת יותר קשה לשמוח, גם אני מרגישה את העצבות מתגנבת.
וכמובן התשדלתי להיות שם בשבילו ולכן באותו היום ציינו בצניעות, ובשיחה מלב אל לב.
את רוב המשפחה סינן, לא היה לו מצב רוח לשיחות. חלקם נעלבו, לא מצליחים להבין מה עובר עליו, והוא לא מרגיש צורך להסביר.
 

דנה אז

New member
השתגעת, אסתבך עם החמות

בסוף, הזמנו את משפחתו לארוחת בוקר, וכולם היו עסוקים בלאכול והפסיקו לקטר.
 
למעלה