יום הולדת ראשון לאמא

[ורד של סמדר]

יום הולדת ראשון לאמא

יש לי שבוע קשה . היום 7 שבועות בדיוק אחרי שאמא נפטרה , היה לאבא שלי יומולדת ראשון בלי אמא . אני ואחותי לקחנו אותו למסעדה והיתה ארוחה עצובה . הוא לא הפסיק לבכות .. וכשהגיע הביתה מצא את טבעת הנישואין של אמא אותה חיפש מאז שנפטרה . מחר זה היומולדת של אמא . בדיוק 50 יום אחרי מותה ... זה תמיד היה השבוע החגיגי שלנו שמתחיל ביום הולדת של ההורים ומסתיים ביום הולדתו של בני - הטלה הקטן. הילד מאד רוצה חגיגה עם חברים אבל אני לא מסוגלת ...

 

[mykal]

עצוב וקשה.

רק משתפת במשהו,
כשאימי נפטרה היו לי ילדים קטנים, ולא רציתי
לשמוע מוסיקה--לא יכולתי 'לסבול' את השירים השמחים של הילדים.
סגרתי להם את הטייפ (פעם השמיעו ממנו)

ערב אחד בעלי התישב לידי, ואמר--
אני מבין את מצבך, אבל מה אשמים הילדים? את חיה, אני חי, עוד יהיו להם שנות אבל שלהם,
למה את מעמיסה עליהם את הצער שלך? תני להם להנות מהשירים.
מודה--נעלבתי, היום במבט לאחור, ממקום בוגר--הוא צדק.

מקוה שלא תיעלבי מדברי, כי אין לי כונה כזו.--אל תגרמי לבן שלך את הצער שלך.
בלי חשק ועם עצבוץ תחגגו עם חברים, תבקשי נערת תיכון שתפעיל.
או גננת--ואת רק תשגיחי.
אני בטוחה שממקום של מודעות תמצאי פתרון.

ולגבי המתנות--איזו זכות.
טוב שילבשו מה שסבתא קנתה. ואת רק תראי איזה מתנה של זכרון יפה,
קיבלת מאמא.

 

[אשבל1]

האבל האישי שלך במקביל לאבל המשפחתי

והם מקבלים עוצמה חזקה במיוחד עם כל ארוע שמעכשיו יתקיים בלי אמא... יום הולדת, חג... החיפוש אחר הדרך לחיות עם האובדן...ומציאת איזון חדש..

מרגש לשמוע על הנתינה של אימך ...

לגבי יום ההולדת של הבן, אולי בן הזוג יהיה מוכן לחגוג לילד עם חבריו בבאולינג הקרוב אליכם למשל... (מנסיון זה מוצלח מאוד, ומספיק הורה אחד)