יום הולדת

[איוב-טרי]

יום הולדת

עברו שבועיים ויומיים מאז תלש מלאך המוות את יקירתי , אהובתי האחת והיחידה מעליי ... 16 ימים מאז כיבה את הנר הנדיר שהיה אישתי, ואיתו כיבה גם את מאור חיי ... 16 לילות של חיים בסיוט הזוי , של ריחוף במציאות שנראית כמו סרט רע , כמו חלום שאני לא מצליח להתעורר ממנו ... והשיכנוע העצמי, שעוד מעט ויקרה משהו , משהו פלאי שאין לו הסבר והיא תחזור אליי ... הרי גם הליכתה השאירה אותי ללא הסבר, גם מותה הוא דבר פלאי שבלתי ניתן לתפיסה ... אז למה שלא תחזור ? למה שלא אתעורר בבוקר ואשלח את ידי לצד השני של המיטה, ובמקום ערימת התמונות שמשמשות לי כרית לדמעות, אחוש את גופה החמים, ואשמע את נהימותיה שהייתה משמיעה כאשר הערתי אותה ... היא שנאה להתעורר... אני לבד , כל כך לבד ... כולם חזרו לחיים שלהם , החברים המשפחה שתמכו בי לכל אורך החודש האחרון , ואין לי תלונות אליהם, אני גם מעדיף לפעמים להיות קצת לבד ... אבל אני לא מצליח למצוא שקט ומרגוע... דווקא הלילה , כשקשה יותר משום מה נעלמו כולם ... ואין נחמה ואין מפלט ... ומחר יום ההולדת שלי ... אני בן 27 וזו תהיה הפעם הראשונה ב11 השנים האחרונות שהיא לא תהיה כאן לחגוג איתי (לא שאני אחגוג מחר ...) שוב לא אתעורר לעשרות בלונים שמציפים אותי אחרי שטרחה כל הלילה לנפח בזמן שישנתי ... שוב לא נלך לארוחת הערב המסורתית שקיימנו בימי ההולדת שלנו ... שוב היא לא תקבל את התשובה "לא רוצה שום מתנה" , ושוב היא לא תקנה בדיוק מה שאני צריך ורוצה, לבד בהבנה נדירה שאיש לא יוכל לשחזר ... איזו מתנה קיבלתי מאלוהים ??? אה ? חוש הומור מעוות יש לו לבחור...

 

[tear]

איוב, אני פה

כל כך מבינה את תחושת הבדידות הזו, ובמיוחד יום הולדת שלא כתמיד... ובקשר לאהלונים, פעם דיברנו פה בענין, ואיני מתכוונת לפגוע בכבודם של המאמינים, רק שאני מעולם לא האמנתי, ולאחר שאבדתי את בני, אינני חושבת שאאמין אי פעם

 

[tear]

לאהלונים=אלהים

 

[איוב-טרי]

יש אלוהים?

אני מקווה שהדברים הבאים לא יפגעו חלילה באף אחד ... למדתי כי יש לכבד אמונתו של כל אדם ואין כאן כל כוונה להתריס או להכעיס : תמיד הייתי אפיקורס גמור ... הכרתי בקיומם של כוחות שלא בשליטתי, אך לא הגדרתי אותם אף פעם כאלוהים ... להפתעתי, בזמן שהייתי לצידה של אהובתי בביה"ח , בזמן שהיא דעכה לי בין הידיים, ולא אני ולא הרופאים יכולנו לעשות כלום בנידון, מצאתי עצמי פונה אליו, נודר בפניו נדרים, וקורא אליו פסוקים מפסוקים שונים ... לא אשקר ולא אסתיר , האמנתי באמת ובתמים כי במעשיי אלו אני פונה לישות השולטת על חיינו ומחזיקה בידיה את גורלנו... אך עכשיו, אחרי שאיבדתי את נשמתי התאומה, גם אם נצא מתוך נקודת הנחה שאלוהים קיים , איני רוצה איתו שום עסק ... כי אם הוא קיים , ומצא לנכון לקחת ממני ומשאר העולם את היצור המופלא והנדיר שהיה אישתי, אזי אין אני רוצה איתו שום קשר ושום הכרה אין לי בו ...

 

[tear]

שאלה גדולה

ששאלתי את עצמי ביום שאיבדתי את בני, אם יש דבר כזה שנקרא אלהים, איך יכול להיות שילד צעיר כל כך שרק בתחילת החיים נלקח? ותאמין לי שאני מוכנה לתת את חיי ולהחזיר אותו לבין החיים, לחיות לחוות להנות ולהיות... לפעמים אני מקנאה באלו שמאמינים, אולי זה נותן להם את הכח להמשיך הלאה קצת יותר קל. לעומת זאת אני משתדלת להאחז במה שנותר לי, ביתי ובעלי שתומכים ונותנים לי את הסיבה להמשיך, למרות שיש נפילות עצומות, ולפעמים כשאני חלשה כל כך, מרגישה שאולי אוותר, אין כח, אך באותה שניה נזכרת בסיבה שהחזקתי עד היום וממשיכה צעד, צעד.

 

[tear]

לאיוב

לא אומר לך את המשפט המלא שנהוג ביום הולדת יום...... [כואב מידי] אך רוצה לאחל לך שתמצא את הכוחות להמשיך... ושתדע, במקום הזה תמיד תמצא אנשים שתומכים...

 

[אורי_ח]

איוב איוב

כל כך מרגש ונוגע אתה בבלוטות של הכאב עם התיאורים שלך. דע לך שבמילותיך, שכה מעוררות את רגש ההזדהות של רבים מאיתנו, אתה עושה מעשה של תמיכה. איש חכם אמר שמי שמאפשר לאחרים לתת לו, בעצם עושה בעצמו מעשה של נתינה, כי נתינה וקבלה, בעצם חד הם. אז קודם כל שתרגיש בסדר גמור לשפוך כאן את לבך ולהיתמך בזמן הזה, הקשה לך כל כך, בלילות השחורים - לבנים הללו, כשאתה כה מתגעגע לרוך ולחום גופה של אהובתך שאיננה עוד לצדך, אך ודאי ישנה אי שם. בין אם יש אלוהים או אין, היא שם - מנפחת עבורך את בלוני יום ההולדת וצופה הליכותיך באהבה. שלך, בחיבוק של תמיכה מזל טוב ושבת שלום! אורי

 

[רחלי27]

ואני כן!!

כן אומר לך את המישפט הצורם הזה כ"כ... יום הולדת שמח שיהיה לך!!! יום בו תוכל לגלות את השימחה הטבועה בך... יום בו תוכל לישמוח על 11 השנים שקיבלת במתנה עם אישתך הבילתי נישכחת... יום בו תתמלא בכח אין סופי רזרבה לשנה (מסובכת -למען האמת...) שלימה!! רק מזל !! ורק טוב!! והמון דמעות עם ההודעה והברכה הזו-כי אני באמת מרגישה את הכאב שלך!!! תמשיך לך ליבכות...כי זה בריא! ותמשיך לך לחלום...כי זה מיטשטש! ותמשיך לישמוע וליראות...כי זה אחר כך במעומעם הולך והולך ומפנה מקום לחיוכים של זיכרונות יפים!!! ויש המון נפילות!!ויש המון עליות!! ויש דרכים עקלקלות... ויש לך כח!!!

 

[איוב-טרי]

תודה לכולכם, אבל ...

תודה לכולכם (ובמיוחד לך רחלי27) על המילים החמות והתמיכה ... אך לצערי קשה לי למצוא את הכח לשמוח ביום שכזה ... נראה לי שהדבר היחיד שינחם אותי יהיה להתייחד עם עצמי או לעלות לקבר הטרי ולהיות שם ... אבל אין לי אומץ לעלות לבד לקבר ... כל כך אני רוצה, כל כך בא לי פשוט להיכנס לאוטו ולנסוע אליה, אבל אני פוחד מה אעשה כשאהיה שם לבד ... עד עכשיו כשהייתי שם הייתי עם משפחה וחברים ... אבל זה כרגע נראה לי הדבר היחיד הנכון לעשות ... תודה תודה לכם, על שאתם לצידי בלילה הקשה מנשוא הזה ... ואלף התנצלויות על שאינני מנחם אף אחד אחר אלא עסוק רק בכאבי ... הכאב טרי מדי ועצום כל כך שאין לי כוח או יכולת להציע נחמה לאחרים ...

 

[עזרה@ראשונה]

קח את האוטו וסע אליה

זה הרי לא יום רגיל היום, זה יומולדת שהיה יום חגיגי לשניכם - ואין נכון יותר מאשר לעזוב הכל ולנסוע אליה, וכמה שהדבר יישמע לך אבסורדי - אזי גם זה סוג של חגיגה, אתה הרי לא תשאיר אותה מחר שם לבד ביומולדת שלך, עצם הנסיעה שלך עצמה היא כמו-מתנה שהיא מעניקה לך מהיכן שהיא נמצאת, עליך פשוט לנסוע לשם ולקבל ממנה את המתנה הזו, כל פגישה כזו היא מתנה, שבדרך הפרדוקס רק מקבלת מימדים חדשים של עוצמה. ועזוב את הסיפור עם אלוהים. לא ממנו תבוא הישועה. רק במקרה נולדת כאן - וכך קיבלת במקרה את האלוהים הזה. אם רק היית נולד במקרה בהודו - היה לך איזה בודהה אחר, ואם בסין - אז שוב אלוהים אחר, ואם בפקיסטן - אז כמובן איזה אללה אחר. עזוב את הסמלים האלה, עזוב, זה מתאים עד גיל מסויים, לא לגילך. אשתך המתה היא אלוהים לא פחות גדול מכל האלים ומכל האלוהימים שהאנשים הקדמונים המציאו לעצמם כדי שיוכלו להתמודד עם מה שהיום כל תלמיד כיתה א´ יודע בלחיצת מקש. אתה, קח את האוטו, וסע אל האלוהים שלך. באלוהים הזה אתה רשאי להאמין. האלוהים הזה ממתין לך מתחת לזרי הפרחים. האלוהים הזה - חי או מת - הוא המתנה שלך להיום. שיעבור עליך הטקס בקלות מירבית, ושתצליח להפיק מהבכי את כל הכוח שאפשר. ותראה, שגם כשתעזוב שם - האלוהים שלך והכוח שתקבל שם עוד יהיו איתך זמן רב. על האלוהים הזה תוכל לסמוך תמיד. קח את האוטו - וסע.

 

[רחלי27]

אתה יודע עזרא?

כאב לי קצת הזילזול באלוקים שלי.... זהו. חוץ מיזה אתה חכם וגדול. שבת של שלום לך--(גם עם אלוקים ...).

 

[רחלי27]

איוב-

[אוף, למה השם הזה?] אולי תפרגן לעצמיך להיתעסק רק בך לפחות עכשיו כשכולם עוד נותנים לך את ההזדמנות לעשות את זה??? מה אתה עושה חשבונות. תתחיל לאסוף כח!!!!!!!!!!!!! אתה חייב אותו!! שולחת עוד ברכה אחת לטוב. (וסליחה שאני בוטה כ"כ...) רחלי.

 

[גריני]

לא לעזוב ידיים - גם בימים קשים

לך - איוב, ולמשתתפי הפורום האחרים, שמבקרת אתכם בחשאי, משתתפת בכאבכם ולא מגיבה בכתב, כי אני "לא שייכת", אני לא "משפחת שכול",פוחדת לפגוע נוהגת בדרך של: "של נעליך מעל רגליך..." ובכל זאת מוצאת עצמי עונה דוקא לך, איוב, משום שיותר מכולם אתה נוגע בי. מלבד מעוצמת הכאב שלך- נוגע גם במקום אישי ומעורר בי זכרונות על הדרך שעברתי עם בעלי - כשהיה לפני שנים במצבך. (הוא היה אלמן טרי כשהכרתי אותו). כותבת מילה-שתיים, עוצרת, חושבת, עוד מילה... פוחדת. רוצה לנחם... לעזור... אולי לחבק או ללטף... אבל כל מה שאני יכולה להוציא כרגע מהמקדלת זה מילים של שיר ש"גנבתי" מפורום אחר (סרטן- לא לבד) • מילות השיר יש לי חדר משלי ארקדי דוכין יש לי חדר משלי ובחדר יש אור זה כרגע לא אני או אני בשחור זה נמשך כמעט שבוע או כבר כמה ימים אם תשאל אותי-מדוע? זה עמוק בפנים תתגבר תתגבר כך אומר לי הקול להפגע וליפול כל אחד יכול לכולנו מותר להיות חלשים רק לא לאטום אוזניים לא לעצום עיניים לא לעזוב ידיים גם בימים קשים יש לי חדר משלי ובו אני נח כמה כל זה ימשך? כמה שמוכרח בנתיים זה שבוע או כבר כמה ימים אם תשאל אותי-מדוע? זה עמוק בפנים. תתגבר.

 

[benni (mac)]

גריני,משהו "קטנטן" ממני ,לך

אפילו שמן הסתם ,אני מבין,מה גורם לך להתנסח ככה , למשל:"לא שייכת", "...של נעליך מעל רגליך","משפחת שכול"...וכו´,אז,מבחינתי: עצם שייכותי להגדרות האלו למשל ,לא הופך אותי ,למשהו מיוחד ,למישהו שצריך ניסוחים זהירים ,או חס וחלילה ,למישהו שהמצאותו פה ,מחייבת את המבקרים, או המבקרות , ל"של נעליך מעל רגליך..."-במובן מסויים זה אפילו מעליב... זה מזכיר לי משהו -לפני כמה שנים ,"יצא" לי לבקר בבית לוינשטיין, כששתיתי קפה בקפיטריה שם (אגב ,הקפה לא מי יודע מה שם...),נהגתי להסתכל על איך אנשים לא מיישירים מבט לאנשים פגועים , נכים... ומה אני אומר? אני בסך הכל טוען ,שאין במי שאיבד/ה ,שום דבר "קדוש"... מקווה שהצלחתי להביע את מה שהתכוונתי. אגב , ארקדי דוכין יוצר ג ד ו ל.לפחות לדעתי.אחלה בחירה.

 

[גריני]

בני - הצלחת ועוד איך ../images/Emo39.gif

ותודה לך! קראתי פעמיים וחושבת שזה בדיוק סוג החיזוק שהייתי זקוקה לו. הלבטים שלי באו ממקום של מישהי שמתבוננת מהצד (כזו אני כאן מזה זמן מה) ורוצה לפעמים להתבטא ולא מעיזה - משום שאולי מי שלא חווה אישית אסון כזה לא יכול באמת להבין ולכן לא הרשיתי לעצמי. עד שקראתי את הודעותיו הכל-כך כואבות של איוב והרגשתי פתאום כן "שייכת" כי אני תמכתי באהוב שחווה זאת ואולי חוויתי דרכו (עד כדי תחושות אבל על אשתו ז"ל - כאילו גם אני איבדתי אותה). אז תודה לך על תשומת הלב ומניחה שברור לשנינו שלא היתה כוונה להעליב, חלילה.

 

[אחת מהצד]

תראי גריני

קודם כל שמחה שאת פה. וכותבת. והנה אני זזה קצת ומפנה לך פה בכיף מקום לידי בצד. בואי. אחלה של מקום. ואל תתרגשי מאף אחד פה. וגם הקטע הזה של "לא יכול באמת להבין".. וזה. נו. את יודעת, יש אנשים שקורה להם והם גם לא מבינים. יש אחרים שמעורבים ואכפת להם ומזדהים ויש להם טונות של אמפטיה והם יותר מבינים. ואני בסך הכל מנסה להגיד שלא צריך להתנצל. זה הכל. ובטח לא להוריד את הנעליים. כי זו גישה שבסוף יוצרת סירחון לדעתי. (חה! אהלן בני) אני כן חושבת שאת מבינה. ואפילו היטב. ותרגישי שייכת אם בא לך. אולי את יכולה להגיד פה דברים נכונים ועוזרים דווקא בגלל שיש דברים שאת רואה בנוסף גם מהצד. וגם בגלל הדברים האחרים שאת מאמינה בהם והם דרך חיים אצלך. אולי נלמד משהו חדש. יאללה בואי. כמה סוכר?

אחת מהצד

 

[גריני]

../images/Emo96.gif 2 סוכרזית בבקשה

ומה עם

, מותר??? מרגישה נעים לצידך, אחת! (כל עוד הנעלים עלינו...)

 

[אחת מהצד]

מותר מותר

גם אני הייתי פעם ככה לא היה טעם ל-

בלי ה-

תגידי. גם את שמה סוכרזית בקפה עם העוגה?

 

[benni (mac)]

../images/Emo13.gif ותודה גם לך...על ההבנה

וברור לשנינו שהנחתך...נכונה.

 

[אחת מהצד]

עכשיו זה תיקו

שלקחת לי את המלים מהפה גם על ה"של נעליך.." וגם על ארקדי הגדול. והשיר הנפלא שגריני מצטטת פה. אז מה הוד קדושתך? אפילו ארקדי כבר פחות מלאנכולי משהו, אה?! מה? עוד פעם בגלל האהבה? הנה לך

משלך.