יום הורים וילדים בגן של שלי
היי ביום שישי הייתי עם שלי כל היום. שלי פשוט היתה מקסימה !! בהתחלה היא ציירה בצבעי גואש, אח"כ שחקה בפלסטלינה, אח"כ היתה ארוחת בוקר משותפת. היתה פעילות של תנועה (עם מישהי קבועה שתמיד הם אצלה) ושם היא ממש פרחה. זה היה בחדר של מקלט עם שטיח גדול, בלי רהיטים באמצע, היא התחילה להשתולל, לרוץ, לקפוץ. הרגישה ממש בעננים. ישבנו כולנו הורה - ילד במעגל. כל ילד הציע תנועה שכולם חוזרים עליה. שלי כמובן הציעה גם היא תנועה. לא התביישה ושיתפה פעולה מאוד יפה. אח"כ עשו כולם גשר כשההורה במצב של זחילה. הילד זחל מתחת. אח"כ בקשה המפעילה שכל אחד ינסה למצוא רעיון לגשר נוסף, ושלי מצאה לבד גשר שמורכב מכך שהיא עומדת בפיסוק רגליים. כמובן שזה היה רעיון שלה בלבד. אח"כ היה קבלת שבת. היו כ- 20 ילדים עם הוריהם. היו שירים, אח"כ כמובן ברכו על הנרות, קידוש ואז חלקו מיץ פטל, כאילו יין. כמו עוד כמה ילדים היא רצתה עוד. פתאום להפתעתי היא קראה בקול רם מאוד בשם הגננת. לא התביישה בכלל ואמרה : " _____ ,עוד". אני הייתי בשוק. כל כך בטוחה בעצמה. בכלל היום הזה היה ההפך הגמור ליום שאני הייתי איתה עם כל הטיפולים ששם היא פשוט בכתה בסוף, כי היה מאוד עמוס. אנשי הצוות טענו אז שהיא בכתה כי אני הייתי לידה. אני אז ממש לא הסכמתי עם זה!! אמרתי שזה פשוט היה אז יום עמוס ושהיא הרגישה במבחן. זה היה יום "מתקן" בשבילה ובשבילי.
היי ביום שישי הייתי עם שלי כל היום. שלי פשוט היתה מקסימה !! בהתחלה היא ציירה בצבעי גואש, אח"כ שחקה בפלסטלינה, אח"כ היתה ארוחת בוקר משותפת. היתה פעילות של תנועה (עם מישהי קבועה שתמיד הם אצלה) ושם היא ממש פרחה. זה היה בחדר של מקלט עם שטיח גדול, בלי רהיטים באמצע, היא התחילה להשתולל, לרוץ, לקפוץ. הרגישה ממש בעננים. ישבנו כולנו הורה - ילד במעגל. כל ילד הציע תנועה שכולם חוזרים עליה. שלי כמובן הציעה גם היא תנועה. לא התביישה ושיתפה פעולה מאוד יפה. אח"כ עשו כולם גשר כשההורה במצב של זחילה. הילד זחל מתחת. אח"כ בקשה המפעילה שכל אחד ינסה למצוא רעיון לגשר נוסף, ושלי מצאה לבד גשר שמורכב מכך שהיא עומדת בפיסוק רגליים. כמובן שזה היה רעיון שלה בלבד. אח"כ היה קבלת שבת. היו כ- 20 ילדים עם הוריהם. היו שירים, אח"כ כמובן ברכו על הנרות, קידוש ואז חלקו מיץ פטל, כאילו יין. כמו עוד כמה ילדים היא רצתה עוד. פתאום להפתעתי היא קראה בקול רם מאוד בשם הגננת. לא התביישה בכלל ואמרה : " _____ ,עוד". אני הייתי בשוק. כל כך בטוחה בעצמה. בכלל היום הזה היה ההפך הגמור ליום שאני הייתי איתה עם כל הטיפולים ששם היא פשוט בכתה בסוף, כי היה מאוד עמוס. אנשי הצוות טענו אז שהיא בכתה כי אני הייתי לידה. אני אז ממש לא הסכמתי עם זה!! אמרתי שזה פשוט היה אז יום עמוס ושהיא הרגישה במבחן. זה היה יום "מתקן" בשבילה ובשבילי.