יום הזיכרון - הרב לייטמן בעצה מרגשת
הרב לייטמן בעצה מרגשת למשפחות השכולות - איך להתמודד עם האבדן והסבל? יום הזיכרון-אובדן
הרב לייטמן בעצה מרגשת למשפחות השכולות - איך להתמודד עם האבדן והסבל? יום הזיכרון-אובדן
יום הזיכרון - הרב לייטמן בעצה מרגשת
- פותח הנושא keren kr
- פורסם בתאריך
אני לא מבינה :
הוא אומר שצריך לשמור את הסבל ולהפוך אותו לסבל שמקדם לקראת האמת ביחד עם אותן נשמות של הבנים / הקרובים....אני לא מבינה כאחות שכולה איך סבל יכול לקדם אותי לטוב? להיפך, רק כשעברתי סביבה רק אז היה לי קל יותר להמשיך הלאה ולהפסיק לחשוב כל הזמן על העבר ובכלל , מה זאת אומרת "ביחד עם אותן נשמות" , הרי אין מצב של גן עדן וגהנום ...לא מאמינה בזה. מי שמת....מת, הגוף נרקב באדמה.
הוא אומר שצריך לשמור את הסבל ולהפוך אותו לסבל שמקדם לקראת האמת ביחד עם אותן נשמות של הבנים / הקרובים....אני לא מבינה כאחות שכולה איך סבל יכול לקדם אותי לטוב? להיפך, רק כשעברתי סביבה רק אז היה לי קל יותר להמשיך הלאה ולהפסיק לחשוב כל הזמן על העבר ובכלל , מה זאת אומרת "ביחד עם אותן נשמות" , הרי אין מצב של גן עדן וגהנום ...לא מאמינה בזה. מי שמת....מת, הגוף נרקב באדמה.
shmulikbbbbb
New member
הייסורים והסבל
הם הרעב שאמור להניע את האדם לרצות "לאכול". הייסורים ניתנו לאדם ככלי, כמרכבה שבאמצעותה הוא יוכל לטפס לעולמות עליונים. הייסורים הם הרעב שאמור להניע את האדם לרצות "לאכול". בלי רעב האדם לא חש צורך לאכול. הכוח העליון מעורר בנו את החסרונות הללו, כדי שנתחיל לשאול שאלות, ואולי דווקא את השאלה הבסיסית ביותר: למה זה קורה לי? אם נשאל את השאלה הזאת וננסה למצוא עליה תשובה נגיע, בסופו של דבר, אל המקור, ואז נוכל להבין כי הייסורים, הנתפשים כמשהו שלילי, חסר תכלית ומטרה, הינם סולם, שנועד לסייע לנו לטפס חזרה למקור שממנו הגענו. הדרך היחידה להתמודד עם הייסורים היא לגייס אותם לטובת המטרה. עבד שהיה עובד בבית אדונו ויום אחד הודיע לו בעל הבית כי הוא יוצא לנסיעה ארוכה, והפקיד עליו ממונה, שישגיח על עבודתו. מאז שנסע בעל הבית, היה הממונה מזמן את העבד אליו יום יום, ומלקה אותו 10 מלקות. כאשר שב בעל הבית מהנסיעה וביקש להתעדכן במה שהתרחש בהעדרו, סיפר לו העבד על המכות שספג מאותו ממונה. בעל הבית הביע צער עמוק על הדברים, והחליט להעניק לו, תמורת כל מכה שקיבל, עשרה זהובים. העבד קיבל את הכסף ושב הביתה ממרר בבכי. כאשר שאלה אותו אשתו מה קרה, סיפר לה את הסיפור, אך היא לא הבינה מדוע הוא בוכה. לבסוף סיפר לה כי הוא בוכה על כך שאותו ממונה לא הלקה אותו יותר, שכן היה מקבל יותר זהובים בזכות המלקות. זהו, בערך, הסיפור שלנו כאנושות. ביום מן הימים נבין כי הייסורים נובעים ממקור שכולו טוב, אלא שכרגע הם נראים בעינינו כייסורים. באותה עת נצטער על שלא הזדמן לנו "להתייסר" יותר, על מנת להגיע קרוב יותר למטרת הבריאה. על כך כתב דוד המלך, בפרק קי"ט בספר תהילים: "טוב לי כי עוניתי, למען אלמד חוקיך". על כך נאמר: "בעל כרחך אתה נולד, בעל כרחך אתה חי, ובעל כרחך אתה מת. כל החיים נכתבו כבר למעלה, ובידיו החלטה אחת בלבד, אם להתקדם למטרת הבריאה או להתרחק ממנה. "הכל צפוי והרשות נתונה". החיים צפויים מראשית הבריאה, אך החופש היחידי שהופקד בידי האדם, הוא החופש לבחור בין התקדמות למטרת הבריאה, לבין ההתרחקות ממנה. כאשר אדם עוסק ברוחניות, על פי הקבלה, הוא הופך להיות כצופה על חייו. החיים הם עבורו אמצעי ולא מטרה. הגשמת מטרת הבריאה הופכת עבורו למטרה העיקרית שעליו להגשים. בכל רגע בעולם הזה, בחיי כל אחד מאתנו, בדרך היסורים או בדרך התורה, נשמת האדם מתקרבת מאליה, אל מטרת הבריאה, אל שלמות הבורא. ככל שמצבנו גרוע יותר, כך מתחילים אנחנו להבינו, ולתקן את עצמנו מהר יותר באמצעות חוכמת הקבלה. אל מול עיני הדור הזה, הכל כבר נע במהירות עצומה, הלכה למעשה. בעולם הזה האדם רוצה הכל, ושוב אינו מסתפק בשליטה על העולם הזה, אלא דרושה לו גם שליטה בעולמות האחרים. את השליטה הזאת הוא יכול לרכוש, רק אם ייצא מגבולות העולם שלנו. לשם כך יש הכרח לשנות את האגואיזם הטבעי, שמניע את האדם כרגע, לאלטרואיזם, ועל ידי כך להשתוות לבורא. לא נדרש לכך כישרון מיוחד, אבל הרצון צריך להיות חזק מאוד. רצונות חזקים אלה ממלאים את הנשמות שמגיעות בדורות האחרונים (שהן בעת ובעונה אחת, מפותחות וגסות מאוד) ומבדילים אותן מהנשמות של הדורות הקודמים. תענוגים ויסורים ברוחניות הם תוצאה מ"זיווג דהכאה" בין אור לרצון, בעזרת המסך. ואילו בעולם שלנו הם מורגשים כמילוי או כחוסר מילוי של רצונותינו האגואיסטיים. התחושה של מילוי או חוסר מילוי מכונה בפינו "תענוג" או "יסורים", או "טוב" ו"רע". הרגשה זו של מילוי או חוסר מילוי, מצטיירת בחמשת החושים שלנו, המשמשים כחיישנים, כתמונה כוללת של העולם שמסביבנו. תמונה זו קובעת את יחסנו לעולם הזה, אם שפר עלינו חלקנו או לא. היסורים מבטאים חוסר תענוגים בדרגה מסויימת, ובו בזמן, צורך להרגיש תענוג בדרגה גבוהה יותר. לכן היסורים מהווים שלב מקדים להרגשת תענוגים. בעולמות רוחניים לא קיימים כלל יסורים, אלא גם הם נתפסים שם כתענוגים. הטעם לכך הוא, שהיסורים אינם נובעים מחוסר תענוג, אלא מהשתוקקות לאהבה, ולכן הם אינסופיים וטובים. מידת הסבל רק מעוררת באדם רצון לתיקון, אבל הסבל כשלעצמו, לעולם לא יביא לתיקון. רק תיקון עצמי מביא לטוב.
הם הרעב שאמור להניע את האדם לרצות "לאכול". הייסורים ניתנו לאדם ככלי, כמרכבה שבאמצעותה הוא יוכל לטפס לעולמות עליונים. הייסורים הם הרעב שאמור להניע את האדם לרצות "לאכול". בלי רעב האדם לא חש צורך לאכול. הכוח העליון מעורר בנו את החסרונות הללו, כדי שנתחיל לשאול שאלות, ואולי דווקא את השאלה הבסיסית ביותר: למה זה קורה לי? אם נשאל את השאלה הזאת וננסה למצוא עליה תשובה נגיע, בסופו של דבר, אל המקור, ואז נוכל להבין כי הייסורים, הנתפשים כמשהו שלילי, חסר תכלית ומטרה, הינם סולם, שנועד לסייע לנו לטפס חזרה למקור שממנו הגענו. הדרך היחידה להתמודד עם הייסורים היא לגייס אותם לטובת המטרה. עבד שהיה עובד בבית אדונו ויום אחד הודיע לו בעל הבית כי הוא יוצא לנסיעה ארוכה, והפקיד עליו ממונה, שישגיח על עבודתו. מאז שנסע בעל הבית, היה הממונה מזמן את העבד אליו יום יום, ומלקה אותו 10 מלקות. כאשר שב בעל הבית מהנסיעה וביקש להתעדכן במה שהתרחש בהעדרו, סיפר לו העבד על המכות שספג מאותו ממונה. בעל הבית הביע צער עמוק על הדברים, והחליט להעניק לו, תמורת כל מכה שקיבל, עשרה זהובים. העבד קיבל את הכסף ושב הביתה ממרר בבכי. כאשר שאלה אותו אשתו מה קרה, סיפר לה את הסיפור, אך היא לא הבינה מדוע הוא בוכה. לבסוף סיפר לה כי הוא בוכה על כך שאותו ממונה לא הלקה אותו יותר, שכן היה מקבל יותר זהובים בזכות המלקות. זהו, בערך, הסיפור שלנו כאנושות. ביום מן הימים נבין כי הייסורים נובעים ממקור שכולו טוב, אלא שכרגע הם נראים בעינינו כייסורים. באותה עת נצטער על שלא הזדמן לנו "להתייסר" יותר, על מנת להגיע קרוב יותר למטרת הבריאה. על כך כתב דוד המלך, בפרק קי"ט בספר תהילים: "טוב לי כי עוניתי, למען אלמד חוקיך". על כך נאמר: "בעל כרחך אתה נולד, בעל כרחך אתה חי, ובעל כרחך אתה מת. כל החיים נכתבו כבר למעלה, ובידיו החלטה אחת בלבד, אם להתקדם למטרת הבריאה או להתרחק ממנה. "הכל צפוי והרשות נתונה". החיים צפויים מראשית הבריאה, אך החופש היחידי שהופקד בידי האדם, הוא החופש לבחור בין התקדמות למטרת הבריאה, לבין ההתרחקות ממנה. כאשר אדם עוסק ברוחניות, על פי הקבלה, הוא הופך להיות כצופה על חייו. החיים הם עבורו אמצעי ולא מטרה. הגשמת מטרת הבריאה הופכת עבורו למטרה העיקרית שעליו להגשים. בכל רגע בעולם הזה, בחיי כל אחד מאתנו, בדרך היסורים או בדרך התורה, נשמת האדם מתקרבת מאליה, אל מטרת הבריאה, אל שלמות הבורא. ככל שמצבנו גרוע יותר, כך מתחילים אנחנו להבינו, ולתקן את עצמנו מהר יותר באמצעות חוכמת הקבלה. אל מול עיני הדור הזה, הכל כבר נע במהירות עצומה, הלכה למעשה. בעולם הזה האדם רוצה הכל, ושוב אינו מסתפק בשליטה על העולם הזה, אלא דרושה לו גם שליטה בעולמות האחרים. את השליטה הזאת הוא יכול לרכוש, רק אם ייצא מגבולות העולם שלנו. לשם כך יש הכרח לשנות את האגואיזם הטבעי, שמניע את האדם כרגע, לאלטרואיזם, ועל ידי כך להשתוות לבורא. לא נדרש לכך כישרון מיוחד, אבל הרצון צריך להיות חזק מאוד. רצונות חזקים אלה ממלאים את הנשמות שמגיעות בדורות האחרונים (שהן בעת ובעונה אחת, מפותחות וגסות מאוד) ומבדילים אותן מהנשמות של הדורות הקודמים. תענוגים ויסורים ברוחניות הם תוצאה מ"זיווג דהכאה" בין אור לרצון, בעזרת המסך. ואילו בעולם שלנו הם מורגשים כמילוי או כחוסר מילוי של רצונותינו האגואיסטיים. התחושה של מילוי או חוסר מילוי מכונה בפינו "תענוג" או "יסורים", או "טוב" ו"רע". הרגשה זו של מילוי או חוסר מילוי, מצטיירת בחמשת החושים שלנו, המשמשים כחיישנים, כתמונה כוללת של העולם שמסביבנו. תמונה זו קובעת את יחסנו לעולם הזה, אם שפר עלינו חלקנו או לא. היסורים מבטאים חוסר תענוגים בדרגה מסויימת, ובו בזמן, צורך להרגיש תענוג בדרגה גבוהה יותר. לכן היסורים מהווים שלב מקדים להרגשת תענוגים. בעולמות רוחניים לא קיימים כלל יסורים, אלא גם הם נתפסים שם כתענוגים. הטעם לכך הוא, שהיסורים אינם נובעים מחוסר תענוג, אלא מהשתוקקות לאהבה, ולכן הם אינסופיים וטובים. מידת הסבל רק מעוררת באדם רצון לתיקון, אבל הסבל כשלעצמו, לעולם לא יביא לתיקון. רק תיקון עצמי מביא לטוב.
איך סבל יכול לקדם?
שלום רינת, ראשית קטונתי , ואני לא מזלזלת בסבל של אף אחד ובטח לא במשפחות שקולות. לקבלה יש יחס אחר , לגוף הפיזי ולעולם הזה. כפי שאמר הרב, " אנחנו בני הרגשה" אך כרגע אנחנו מרגישים רק את העולם הזה, דרך הגוף שלנו ודרך 5 חושים, אך מה פירוש " עולם" ? עולם , מלשון העלם, העלמה, כלומר הסתרה, אנחנו נמצאים פה בעולם הזה , אך לא מרגישים את המציאות האמיתית. אנחנו פה בעולם התוצאות - העולם הגשמי, ואנחנו רואים פה רק תוצאות שמורגשות אצלנו לפעמים כסבל גדול, אנחנו לא רואים את הסיבות למה דברים קורים מה המטרה שלהם, למה הדברים האלו ולא אחרים היו צריכים לקרות דווקא לי . ולפעמים שהסבל מאוד גדול , האדם כבר שואל את עצמו אפילו , "מה הטעם בחיי?" ושאלה זו שהיא שאלה מאד מפותחת שהאדם הגיע אליה דרך סבל , השאלה הזאת היא שמקדמת את האדם לחקור ולחפש תשובות , עמוקות , מה המשמעות , מה הטעם, מה רוצים ממנו פה, למה נשלח אלינו סבל ומי שלח ...מהי האמת? - ולכך התכוון הרב שאמר להשתמש בסבל כמקדם לקראת האמת. כי כשלאדם טוב, הוא לא שואל שאלות ולא מחפש כלום, אבל הוא גם לא מתפתח.... ולקבלה המלמדת את האדם על העולם הרוחני- עולם הסיבות , יש מענה לשאלה הזו , מה הטעם בחיי, מה המטרה של האדם בהימצאו פה בגוף בעולם הזה, ואיזה תיקון של האגו הוא צריך לעשות.. -וכן שהסבל נשלח אלינו, לעולמנו הנפעל ( ע"י כח שנקרא בורא-כח ההשפעה), לכל אחד בצורה המדויקת וההכרחית לתיקון שלו. (תיקון האגו שלו מכוונה ע"מ לקבל לכוונה ע"מ להשפיע – כמו תכונת הבורא) - ולנשמה אין גוף ואין גיל, ובעולם הרוחני הניצחי, כולם מחוברים, כולנו נשמה אחת. - וחוכמת הקבלה - חוכמת הנסתר - באה ללמד אותנו איך להשיג את העולם הרוחני , כשאנחנו פה בעולם הגשמי .
שלום רינת, ראשית קטונתי , ואני לא מזלזלת בסבל של אף אחד ובטח לא במשפחות שקולות. לקבלה יש יחס אחר , לגוף הפיזי ולעולם הזה. כפי שאמר הרב, " אנחנו בני הרגשה" אך כרגע אנחנו מרגישים רק את העולם הזה, דרך הגוף שלנו ודרך 5 חושים, אך מה פירוש " עולם" ? עולם , מלשון העלם, העלמה, כלומר הסתרה, אנחנו נמצאים פה בעולם הזה , אך לא מרגישים את המציאות האמיתית. אנחנו פה בעולם התוצאות - העולם הגשמי, ואנחנו רואים פה רק תוצאות שמורגשות אצלנו לפעמים כסבל גדול, אנחנו לא רואים את הסיבות למה דברים קורים מה המטרה שלהם, למה הדברים האלו ולא אחרים היו צריכים לקרות דווקא לי . ולפעמים שהסבל מאוד גדול , האדם כבר שואל את עצמו אפילו , "מה הטעם בחיי?" ושאלה זו שהיא שאלה מאד מפותחת שהאדם הגיע אליה דרך סבל , השאלה הזאת היא שמקדמת את האדם לחקור ולחפש תשובות , עמוקות , מה המשמעות , מה הטעם, מה רוצים ממנו פה, למה נשלח אלינו סבל ומי שלח ...מהי האמת? - ולכך התכוון הרב שאמר להשתמש בסבל כמקדם לקראת האמת. כי כשלאדם טוב, הוא לא שואל שאלות ולא מחפש כלום, אבל הוא גם לא מתפתח.... ולקבלה המלמדת את האדם על העולם הרוחני- עולם הסיבות , יש מענה לשאלה הזו , מה הטעם בחיי, מה המטרה של האדם בהימצאו פה בגוף בעולם הזה, ואיזה תיקון של האגו הוא צריך לעשות.. -וכן שהסבל נשלח אלינו, לעולמנו הנפעל ( ע"י כח שנקרא בורא-כח ההשפעה), לכל אחד בצורה המדויקת וההכרחית לתיקון שלו. (תיקון האגו שלו מכוונה ע"מ לקבל לכוונה ע"מ להשפיע – כמו תכונת הבורא) - ולנשמה אין גוף ואין גיל, ובעולם הרוחני הניצחי, כולם מחוברים, כולנו נשמה אחת. - וחוכמת הקבלה - חוכמת הנסתר - באה ללמד אותנו איך להשיג את העולם הרוחני , כשאנחנו פה בעולם הגשמי .
בתוך הסבל והאובדן אנו עוברים שלבים שונים
למעשה, גם בתוך הסבל שנובע מהאובדן, יש כל מיני מצבים. כיום, מתוך מחקרים לגבי אובדן, מקובל להבחין במעגל האבל, שלבים שהאדם עובר ביניהם לא כמו מדרגות (שנקראו בעבר "שלבי האבל) אלא מעגל של תגובות, שניתן לעבור דרכן שוב ושוב ואפילו לחזור למצבים מסוימים שוב ושוב, תלוי מאד בנסיבות האובדן: עד כמה היה פתאומי לעומת צפוי, מה היה טיב הקשר, עד כמה מעורבים בקשר אשמה/בושה/קונפליקט וכו'. גם עוצמת ההרגשה וכמה היא מתמשכת, תלויה מאד בנסיבות. שלבי מעגל האבל הינם: הלם/זעזוע והכחשה, חרדה/פחד וכעס, דיכאון ואובדן משמעות, פיצוי ונחמה, אשמה והאשמה, געגועים והחייאה, הסתגלות והשלמה. באופן אישי, אני חווה אובדן כמו התרה של קשר העשוי מחוטים פיזיים. חוט עבה(או דק) המורכב ממספר חוטים שקשור עם חוט אחר. הקשר יכול להיות מורכב / ותיק / חזק ומהודק / או חלש, עם חופשיות בין החוטים או לאוו... ככל שהקשר חזק/מהודק/מורכב יקח יותר זמן להתיר אותו ויש צורך בתהליך שלוקח זמן ואנרגיה. אבל - איכות החוויה ומידת הסבל קשורים מאד במידת התחושה של המשך הקשר עם האדם שאבד! ככל שיש תחושה פנימית שהקשר נשמר, גם אם ברמה אחרת מהפיזית, שה"תוצרים" של הקשר נשמרים בחיי, שהיו "פירות ולמידות" מהקשר והפקתי ממנו, או שהיתה לו משמעות חשובה בחיי, כך יש פחות תחושה של החמצה ואיבוד. כלומר, גם באובדן - מצד אח דלחוש את מה שיש, לשמר את המרכיבים החיוביים של הקשר ובמקביל למצוא משמעות - מקל על הסבל. משמעות במובן של - מה אני לומד מהסבל שאני עובר? מה מקורו ואיזה "תפקיד" יש לו בחיי? מה צריך להשתנות? לשם מה הוא נוצר ומתרחש? אלו שאלות שעוזרות לאנשים להתקדם ולהקל את ההרגשה של הסבל ולא ללכת לאיבוד בתוכו. ממליצה בחום על האתר של נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי, יש שם חומרים רבים על דרכי התמודדות אישיות ומגוונות של אנשים וניתן לשאוב מכך הרבה כוח
למעשה, גם בתוך הסבל שנובע מהאובדן, יש כל מיני מצבים. כיום, מתוך מחקרים לגבי אובדן, מקובל להבחין במעגל האבל, שלבים שהאדם עובר ביניהם לא כמו מדרגות (שנקראו בעבר "שלבי האבל) אלא מעגל של תגובות, שניתן לעבור דרכן שוב ושוב ואפילו לחזור למצבים מסוימים שוב ושוב, תלוי מאד בנסיבות האובדן: עד כמה היה פתאומי לעומת צפוי, מה היה טיב הקשר, עד כמה מעורבים בקשר אשמה/בושה/קונפליקט וכו'. גם עוצמת ההרגשה וכמה היא מתמשכת, תלויה מאד בנסיבות. שלבי מעגל האבל הינם: הלם/זעזוע והכחשה, חרדה/פחד וכעס, דיכאון ואובדן משמעות, פיצוי ונחמה, אשמה והאשמה, געגועים והחייאה, הסתגלות והשלמה. באופן אישי, אני חווה אובדן כמו התרה של קשר העשוי מחוטים פיזיים. חוט עבה(או דק) המורכב ממספר חוטים שקשור עם חוט אחר. הקשר יכול להיות מורכב / ותיק / חזק ומהודק / או חלש, עם חופשיות בין החוטים או לאוו... ככל שהקשר חזק/מהודק/מורכב יקח יותר זמן להתיר אותו ויש צורך בתהליך שלוקח זמן ואנרגיה. אבל - איכות החוויה ומידת הסבל קשורים מאד במידת התחושה של המשך הקשר עם האדם שאבד! ככל שיש תחושה פנימית שהקשר נשמר, גם אם ברמה אחרת מהפיזית, שה"תוצרים" של הקשר נשמרים בחיי, שהיו "פירות ולמידות" מהקשר והפקתי ממנו, או שהיתה לו משמעות חשובה בחיי, כך יש פחות תחושה של החמצה ואיבוד. כלומר, גם באובדן - מצד אח דלחוש את מה שיש, לשמר את המרכיבים החיוביים של הקשר ובמקביל למצוא משמעות - מקל על הסבל. משמעות במובן של - מה אני לומד מהסבל שאני עובר? מה מקורו ואיזה "תפקיד" יש לו בחיי? מה צריך להשתנות? לשם מה הוא נוצר ומתרחש? אלו שאלות שעוזרות לאנשים להתקדם ולהקל את ההרגשה של הסבל ולא ללכת לאיבוד בתוכו. ממליצה בחום על האתר של נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי, יש שם חומרים רבים על דרכי התמודדות אישיות ומגוונות של אנשים וניתן לשאוב מכך הרבה כוח
rin טוב מיטיב זה גם אנחנו ההורים אז אם כך
תסתכלי על עצמנו כהורים לילדים אם אנחנו טובים ומיטיבים למה אנחנו גורמים לילדים שלנו לפעמים לבכות ולסבול ? למה אנחנו לא נותנים להם כל מה שהם רוצים ? למה אנחנו מטילים גבולות ועונשים ? הם לא מעט סובלים ובוכים וחושבים שאנחנו רעים לא כך ?!
תסתכלי על עצמנו כהורים לילדים אם אנחנו טובים ומיטיבים למה אנחנו גורמים לילדים שלנו לפעמים לבכות ולסבול ? למה אנחנו לא נותנים להם כל מה שהם רוצים ? למה אנחנו מטילים גבולות ועונשים ? הם לא מעט סובלים ובוכים וחושבים שאנחנו רעים לא כך ?!
האם אפשר להתפתח ללא סבל ?
שאלה שקשורה גם להורים בחינוך הילדים - וגם ליום הזכרון איך אפשר ללמוד להתפתח לגדול ?! ואיך אפשר לגדל ולפתח וללמד ?! האם זה אפשרי ללא "מכות וסבל" ?! אם כפרט נסתכל עלינו כהורים לילדים שלנו וככלל נתכל עלינו כילדים של הטבע שמנהל אותנו נסתכל על הבריאה כולה כאבא ואמא שלנו כולנו כילדים ונראה את כל האסונות והיסורים והמכות במשך כל השניפ בכל התחומים בטרור בכלכלה.... בהר הגעש שמתפרץ עכשיו בארופה.... במלחמות ובמחלות וכ........ וכפרט וכלל שווים אז נסתכל עלינו כאבא/אמא לילדים שלנו שמטילים עונשים וגבולות והגבלות על הילדים שלנו שלא מעט סובלים ובוכים וכ....... האם יש דמיון בין הדברים ? האם אפשר אחרת לגדל ולגדול ?! מה דעתכם ??
שאלה שקשורה גם להורים בחינוך הילדים - וגם ליום הזכרון איך אפשר ללמוד להתפתח לגדול ?! ואיך אפשר לגדל ולפתח וללמד ?! האם זה אפשרי ללא "מכות וסבל" ?! אם כפרט נסתכל עלינו כהורים לילדים שלנו וככלל נתכל עלינו כילדים של הטבע שמנהל אותנו נסתכל על הבריאה כולה כאבא ואמא שלנו כולנו כילדים ונראה את כל האסונות והיסורים והמכות במשך כל השניפ בכל התחומים בטרור בכלכלה.... בהר הגעש שמתפרץ עכשיו בארופה.... במלחמות ובמחלות וכ........ וכפרט וכלל שווים אז נסתכל עלינו כאבא/אמא לילדים שלנו שמטילים עונשים וגבולות והגבלות על הילדים שלנו שלא מעט סובלים ובוכים וכ....... האם יש דמיון בין הדברים ? האם אפשר אחרת לגדל ולגדול ?! מה דעתכם ??
זה יכול לעזור לנו כהורים לתת יחס נכון לחיים
אם אנו כהורים נבין שלכל דבר בעולם יש משמעות ויש סיבה ותוצאה נוכל להעביר לילדינו את היחס הנכון לחיים ולכל מה שיקרה בדרכם. את המשמעות והסיבה חוכמת הקבלה מלמדת אותנו. השאלות שמתעוררות בנו יובילו אותנו לתשובות הנמצאות בחוכמה זו. ניתן ללמוד גם מהתופעות השונות בטבע איך לכל דבר יש משמעות. ההתבוננות הזאת משנה לאט לאט את תפיסת המציאות שהורגלנו .
אם אנו כהורים נבין שלכל דבר בעולם יש משמעות ויש סיבה ותוצאה נוכל להעביר לילדינו את היחס הנכון לחיים ולכל מה שיקרה בדרכם. את המשמעות והסיבה חוכמת הקבלה מלמדת אותנו. השאלות שמתעוררות בנו יובילו אותנו לתשובות הנמצאות בחוכמה זו. ניתן ללמוד גם מהתופעות השונות בטבע איך לכל דבר יש משמעות. ההתבוננות הזאת משנה לאט לאט את תפיסת המציאות שהורגלנו .
תודה גלעד...אני מבינה שאתה וטלי אמסלם משתתפים
התוכנית עצמה מעניינת אהבתי את ההתחלה , שאין הרבה דיבורים ומשתפים ילדים וקטע משחק של הורים וילדים. מה שהיה חסר לי בתוכנית - גם קליפים עם דוגמאות מהטבע וקטעי משחק עם ילדים שנותנים דוגמאות לגבי צורת התנהגות של ילד שרואה הכל מנקודת עולמו, והפתרון לכך עם החברים. לילד קשה לצפות בתוכנית שמשלבת מלל רב...אבל גם למבוגר. כשאני שומעת יותר מדיי דיבורים, אני מהר מאוד מאבדת כיוון אני בטוחה שיש עוד הורים כמוני אז אם יש תוכנית שמשלבת יותר דוגמאות ופחות דיבורים ...מאוד אשמח לצפות בה ולשמיע גם לבתי
התוכנית עצמה מעניינת אהבתי את ההתחלה , שאין הרבה דיבורים ומשתפים ילדים וקטע משחק של הורים וילדים. מה שהיה חסר לי בתוכנית - גם קליפים עם דוגמאות מהטבע וקטעי משחק עם ילדים שנותנים דוגמאות לגבי צורת התנהגות של ילד שרואה הכל מנקודת עולמו, והפתרון לכך עם החברים. לילד קשה לצפות בתוכנית שמשלבת מלל רב...אבל גם למבוגר. כשאני שומעת יותר מדיי דיבורים, אני מהר מאוד מאבדת כיוון אני בטוחה שיש עוד הורים כמוני אז אם יש תוכנית שמשלבת יותר דוגמאות ופחות דיבורים ...מאוד אשמח לצפות בה ולשמיע גם לבתי
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.