Because Of May
New member
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ../images/Emo16.gif. ../images/Emo109.gif
"במדינה שלי, אתה ילד עד גיל 18. נהיה לגבר ביום אחד- בגלל המדים בירוק. הם שמים אקדח בידך- M 16, בין הנעורים לחיים- יש לנו צבא. מופרד מהשורשים שלך ונשלח לבית ספר למלחמה, אתה לוחם של האומה? או רק כלי חסר חשיבות? לכל פעולה פשוטה יש חוק מסובך, "להילחם לשלום" נראה כמשפט של הטיפש. דמעות של אמא ישראלית, האבדה של חייל ישראלי, דמעות של אחרות קטנה; הבכי של האומה הישראלית. אני יודע שההיסטוריה שלנו דורשת את זה בימים של עכשיו, "מצב בעייתי" הוא לא רק ביטוי חולף, אני תוהה לעצמי, חייבות להיות המון דרכים אחרות לחיות לצד שכנים ולא לצד קברים, אני זוכר כשעזבתי את הבית, מלא בתהיות ופחדים למסע של 3 שנים, התמונות של המשפחות, שמנסות להסתיר את דמעותיהם... עכשיו לילה... שקט באוהל, שיחת טלפון הביתה ועוד מסר שנשלח, מילים אחרונות והוראות מפה על המבצע. הסוואה וזרועות מתחילים את הצעדים האחרונים של ההכנות. לפני הזריחה- הם יעזבו, אחרי לילה ללא שינה. לעבר הכפר העתיק, הם ארבעה בג'יפ. ויריית אקדח נשמעת. פיצוץ וצעקה, עשן ואש. צביטה, לעזוב את החלום. אבל זהו לא חלום; מציאות יום יומית, אנחנו מתמודדים עם האובדן של חברינו והקרובים, אנחנו מתמודדים עם יום זיכרון כל יום, לא רק פעם בשנה, אנחנו כמעט מתמודדים עם מה שהם מתמודדים, הבנים של ישראל יחזרו הביתה בשלום ובביטחון." יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו, שנפלו בקרב על קיום האומה של אחיהם. יהי זכרם ברוך.
.
"במדינה שלי, אתה ילד עד גיל 18. נהיה לגבר ביום אחד- בגלל המדים בירוק. הם שמים אקדח בידך- M 16, בין הנעורים לחיים- יש לנו צבא. מופרד מהשורשים שלך ונשלח לבית ספר למלחמה, אתה לוחם של האומה? או רק כלי חסר חשיבות? לכל פעולה פשוטה יש חוק מסובך, "להילחם לשלום" נראה כמשפט של הטיפש. דמעות של אמא ישראלית, האבדה של חייל ישראלי, דמעות של אחרות קטנה; הבכי של האומה הישראלית. אני יודע שההיסטוריה שלנו דורשת את זה בימים של עכשיו, "מצב בעייתי" הוא לא רק ביטוי חולף, אני תוהה לעצמי, חייבות להיות המון דרכים אחרות לחיות לצד שכנים ולא לצד קברים, אני זוכר כשעזבתי את הבית, מלא בתהיות ופחדים למסע של 3 שנים, התמונות של המשפחות, שמנסות להסתיר את דמעותיהם... עכשיו לילה... שקט באוהל, שיחת טלפון הביתה ועוד מסר שנשלח, מילים אחרונות והוראות מפה על המבצע. הסוואה וזרועות מתחילים את הצעדים האחרונים של ההכנות. לפני הזריחה- הם יעזבו, אחרי לילה ללא שינה. לעבר הכפר העתיק, הם ארבעה בג'יפ. ויריית אקדח נשמעת. פיצוץ וצעקה, עשן ואש. צביטה, לעזוב את החלום. אבל זהו לא חלום; מציאות יום יומית, אנחנו מתמודדים עם האובדן של חברינו והקרובים, אנחנו מתמודדים עם יום זיכרון כל יום, לא רק פעם בשנה, אנחנו כמעט מתמודדים עם מה שהם מתמודדים, הבנים של ישראל יחזרו הביתה בשלום ובביטחון." יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו, שנפלו בקרב על קיום האומה של אחיהם. יהי זכרם ברוך.
החזירו ת'תרופה !!! איזה אלופים חח