יום הזיכרון לחללי צה"ל הולך ומתקרב

[s h o o s h a]

יום הזיכרון לחללי צה"ל הולך ומתקרב

אולי להקים כאן מעין גל עד וירטואלי לזכר החיילים שהיו ואינם עוד בינינו. יספרו עליהם חבריהם ליחידות שונות, הורים שחוו פרידות כואבות מחבריהם בתקופת שירותם נדליק נר לזכרם ונתאחד, כולנו כאחד, מול הכאב ונישא תפילה שיהיו אלו האחרונים. החל מיום רביעי, ערב יום הזיכרון ועד ערב יום העצמאות נקדיש את הימים הללו להנצחתם, כל אחד בדרכו ובמילותיו. רק הצעה ובתום ימי האבל נפצח בחגיגות העצמאות כל הורה, כל חייל, שיספר על אירוע שהעלה חיוך על פניו שגרם לו לראות גם את הפנים האחרים של הצבא. ויש כאלו. הצעה. הכפפה בחדר יש מי שירים אותה? שבת שלום שושה אמא לקרבית מג"ב ולחייל גולני

 

[i See DeaD peOple]

אם כבר הזכרת יום זיכרון ויום עצמאות

אני לא מבינה אין הפרדה בימים בין יום הזיכרון לערב יום העצמאות. לי אישית יש הרגשה מגעילה בבוקר להיות בקבר של דוד שלי ובערב לראות את כל החגיגות האלה.. לפחות שירחיקו את יום הזיכרון מיום העצמאות ביום אחד, אם לא יותר.

 

[i See DeaD peOple]

* לא מבינה איך אין

 

[s h o o s h a]

בלי רווחים

עד כמה שזה נשמע צורם ואפילו כואב, יש בזה היגיון רב. נפתח ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות הטרור ונשמח ביום העצמאות אשר הצלחנו ומצליחים לחוג בזכות אלו שנפלו על חרבם של אלו שנפלו הצליחו להקים לנו מולדת. תפילה לשלום מתוך תפילה של ר' נחמן מברצלב אדון השלום מלך שהשלום שלו עושה שלום ובורא הכל יהי רצון מלפניך שתבטל מלחמות ושפיכות דמים מן העולם ותמשיך שלום גדול ונפלא בעולם ולא ישא גוי אל גוי חרב .ולא ילמדו עוד מלחמה עזרנו והושיענו כולנו ,שניזכה תמיד לאחוז במידת השלום ויהיה שלום גדול באמת בין כל אדם לחברו, ובין איש לאשתו ולא יהיה שום מחלוקת אפילו בלב .בין כל בני אדם ויהיה כל אדם אוהב שלום ורודף שלום ,תמיד באמת ובלב שלם ולא נחזיק במחלוקת כלל לעולם ואפילו נגד החולקים עלינו ולא נבייש שום אדם בעולם מקטן ועד גדול ונזכה לקיים באמת מצוות ואהבת לרעך כמוך ,בכל לב וגוף ונפש וממון ויקויים בנו מקרא שכתוב ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם ! ה' שלום, ברכנו בשלום מתוך תפילה לרבי נחמן מברצלב הרעות מילים: חיים גורי לחן: סשה ארגוב

על הנגב יורד ליל הסתיו ומצית כוכבים חרש חרש עת הרוח עובר על הסף עננים מהלכים על הדרך. כבר שנה לא הרגשנו כמעט איך עברו הזמנים בשדותינו כבר שנה ונותרנו מעט מה רבים שאינם כבר בינינו. אך נזכור את כולם את יפי הבלורית והתואר כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח אהבה מקודשת בדם את תשובי בינינו לפרוח. הרעות נשאנוך בלי מילים אפורה עקשנית ושותקת מלילות האימה הגדולים את נותרת בהירה ודולקת. הרעות כנערייך כולם שוב בשמך נחייך ונלכה כי רעים שנפלו על חרבם את חייך הותירו לזכר. ונזכור את כולם...

 

[i See DeaD peOple]

זה נשמע נחמד בתור משפט

נורא קל להגיד את זה, אבל אני בטוחה שהיית מדברת אחרת אם זו את שהיית הולכת לקבר של אחיך (חס וחלילה) ובלילה אמורה לצאת ולחגוג.

 

[s h o o s h a]

זה בכלל לא קל

איבדתי שלושה חברים טובים מהגדוד שלי. הייתי בלוויות כשעוד לא הייתי בת 20 וקברתי ילדים שטרם מלאו להם 20 יש לי בן חייל ששכל לא מזמן את מ"פ היחידה שלו ראיתי אותו, את הבן שלי, שבור והרוס יש לי בת ביחידה קרבית שנתקלת בעוינוית ורצח בעינים מידי שעה בשעה והלב שלי מפרפר ומתפלל שהיא וחבריה ישובו בשלום. חוויתי כאב של אם של חבר טוב שנפצע אנושות ונאבק במשך ימים על חייו אז, הכאב הוא כאב ועדין, בזכות הכאב הזה אנו כאן כדי לדבר, לספר ולהמשיך הלאה. והכאב הזה אינו מונע מילדינו, חברינו, להתנדב ליחידות מובחרות, יחידות קרביות. לפני 2,000 שנות 'קמו עלינו לכלותינו' ולא הצליחו. כך, גם היום. ואני תפילה, בכל פעם מחדש, שלא תהיה עוד משפחה אחת שתדע עצב ושכול ושנוכל לחגוג את יום העצמאות כחג בלבד. אבל, אמירה כמו זו שלך "אם זו את שהיית הולכת לקבר של אחיך" היא פשוט לא במקומה, היא מצמררת והיא מעוררת .... ומכאן אשתוק לי.

 

[oshiko]

תודה על ההצעה ...

שושה, בתור מנהלת פורום, איך את מציעה לעשות את זה? אני חושב פשוט לפתוח שירשור על הנושא. רעיון אחר?

 

[s h o o s h a]

רעיון כזה-רק נעוּץ

שכל משתתף יוכל לדבר ולספר על היקר לו, שהיה ואיננו. סיפורי גבורה, סיפורים של אלו ששרדו את מלחמות ישראל. צירוף תמונות, על פי הרגשה. סיפורים על המדינה מאז 'נולדה' (מי שנולד עמה, יוכל לספר). קטעי עיתונות מאותם ימים. לתת הרגשה של יחד ביום הזה. כולנו. הורים וחיילים, חברים וחברות. משפחה אחת גדולה. כי אין לנו ארץ אחרת. ולא, לא פוליטיקה! רק האנשים!

 

[oshiko]

יינעץ ביום שלישי אחה"צ

 

[i See DeaD peOple]

ולכן הוספתי חס וחלילה

מצטערת שזה נשמע ככה, לא לזה התכוונתי וזה באמת לא היה במקום. אותי מצמרר ומגעיל שהעם חוגג באותו יום שאנשים עולים לקברים של יקיריהם לדעתי- זה לא במקום. ללכת לאזכרה ולחגוג באותו יום, אני לא רואה איפה זה מתחבר, ואני אף פעם לא אבין. הראיון היצירתי יפה, "נפתח ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות הטרור ונשמח ביום העצמאות אשר הצלחנו ומצליחים לחוג בזכות אלו שנפלו על חרבם של אלו שנפלו הצליחו להקים לנו מולדת." זה אפילו נשמע אחלה רעיון. אבל אין בו טיפת התחשבות במשפחות שכולות שעולות לקברים בבוקר ואמורות ל"חגוג" בערב.