יום הזיכרון לשואה ולגבורה

אישית אני מעדיפה לא לדבר בגיל זה. אם שואלים

אז אני עונה. אני חושבת שיש להם דברים אחרים להתמודד איתם. אבל בגילאי בית ספר יסודי אני מספרת להם יותר. בדרך כלל זה בא מהם. אבל אני חושבת שזה רעיון מעולה (אני לא יודעת אם בחרתי במילה המתאימה) לנסות ולהמחיש את הנושא. לפי דעתי זה יכול להתאים גם לגילאי כיתות א' ו- ב' לא??? כל הכבוד לאבישג.
 

shir300

New member
היום

התלבטתי מאוד אם להעלות את הנושא בגן. וזהו גן של חינוך מיוחד. אבל פשוט לא יכולתי להמשיך כרגיל. הצלחתי לקשר את זה לנושא האביב ולמשהו חיובי ונגעתי בנושא בעדינות. יש לי בובה שמאוד התאימה לגלם את הילדה חנהל'ה מהסיפור (או אולי זה קטע מספר) " בגטו אין פרחים". ואני גילמתי את אמה וביצענו את הדיאלוג ביניהן על החיים בגטו מזוית המבט של הילדה. ובסוף כשהאם אומרת לה שאין בגטו פרחים, חנהל'ה בוכה שהיא רוצה אפילו פרח קטן אחד או פרפר (תוספת שלי), ואז מופיע פרפר נייר שכידוע לו מותר לעוף לאן שיחפוץ, אפילו אל תוך הגטו. ואז הוא מבטיח לחנהלה לחזור מחר עם חבריו הפרפרים ולשמח אותה והצעתי לילדים להכין את בובות הפרפר כל אחד מהם. ההקשבה של הילדים לסיפור ולבובה תמיד נוגעת לי בלב. שמחתי שעשיתי את זה והילדים נהנו להכין את הפרפרים. הם יהיו חשופים לנושא כך או אחרת ואפשר להציג אותו מכל מיני זויות והדגשים וזה כוחנו כמספרי סיפורים...כך בעיני.
 

barak97

New member
אוי.. הקטע הזה ../images/Emo10.gif../images/Emo40.gif

בכיתה ו' ביצעתי אותו עם עוד מישהו בטקס, אני לא אוהב להעיד על עצמי, אבל באמת נתתי את כל כולי (בתור הילד) ושיחקתי עד הסוף. בסוף היום המורה שלי אומרת לי שהיא ראתה ילדים שהזילו דמעה במהלך הקטע. קטע קשה וחזק...
 
שיר האם יש לך את הסיפור הזה?

הייתי רוצה אותו מאד,, גם אני בחינוך המיוחד וחיפשתי סיפור מתאים..
 

פ י ו ל ה

New member
איזה רעיון מקסים!!!

ממש יכולתי לדמיין את זה וזה גם בדיוק קוו התפר העדין והרגיש שהייתי מצפה מילדים בגיל הזה להתחבר אליו. להבין פשוט שלילדים הם לא היה טוב, לא היה חופש.. משהו שמובן הכי בסיסי אבל גם מאוד עמוק שיכול לגעת להם. אהבתי מותק! תודה על השיתוף :)
 

simba6

New member
אכן היה ערב מיוחד מרגש ומעורר השראה

מאז שעזבתי את כל המסגרות המסודרות שהייתי חלק מהן, תיכון, צבא, אוניברסיטה כבר לא לובשת חולצה לבנה ומשתתפת בטקס כזה או אחר. וזה חסר לי- רוצה להיות חלק מיום הזכרון הזה ולא לשכוח. השנה החלטתי להיות מעורבת יותר- הייתי בערב בביהס לתאטרון בובות בחולון שהציג את היכולת למנף רגשות קשים כמו כאב, נקמה דרך אומנות ויצירה שהם אלה שהחזיקו רבים מאותם יהודים בשואה אז והיום ודינה אישה אמיתית, גדולה מהחיים שעוררה בי המון השראה. ואני מתכננת ללכת להצגה של בוגרי בן צבי "תזמורת על תנאי" שחברה שלי מופיעה בה. המחזה מבוסס על סיפורה האמיתי של המוזיקאית פאניה פאנלון שכתבה ספר על חייה, הוצג בהצלחה בעבר בתיאטרון באר שבע, בבית צבי וברחבי העולם. פאנלון הייתה זמרת ופסנתרנית מוכשרת בתחילת דרכה כאשר נשלחה על ידי הנאצים לאושוויץ-בירקנאו שם הייתה חלק מתזמורת נשים שתפקידה היה לנגן מארשים ויצירות קלאסיות הן כדי להסיח את דעת האסירים המגיעים והן כדי לבדר את הקצינים הנאצים בקונצרטים. המחזה מביא את מערכת היחסים הסבוכה בין הבנות בתוך התזמורת בתנאים הקשים על רקע הזוועה המשתוללת סביבן. שמואל הספרי מציג דרמת יחסים מרתקת ונוגעת ללב אבל גם משמשת אותו לשאילת שאלות מרתקות על מהות האמנות והיצירה בתוך תנאים קשים מנשוא. (הפקת "בית צבי" 2010) יהי זכרם ברוך! סימון
 
תיאטרון בובות סאטירי בגטו וילנא

על התיאטרון שפעל במחנה טורון תוכלו לקרוא בקטע מתוך עדותה של פלורה רום - אייזנמן תוכלו לקרוא באתר " האישה בשואה " * תודה רבה והקרדיט לאילן סביר שהעלה את הקישור בדף הפייסבוק שלו.
 
תיקון טעות: פלורה רום - אייזמן ולא כפי שכתבתי

סליחה
 

shir300

New member
מצמרר

יש לי תמונה שצילמתי באחד המחנות בפולין של בובה שנתפרה במחנה, זה היה מרגש לראות אותה. אבל אין לי סורק כך שלא יכולה להעלות....וגם הביקור בביתו של יאנוש קורצ'אק נגע ללבי. אלה הם סוג של נקודות אור בתוך החושך הזה. הבטחתי לעצמי כשחזרתי שאקרא את הכתבים של יאנוש קורצ'אק. נו, הגיע הזמן...
 
היום היתה כתבה על אמא שתפרה בובות

לבת שלה והעניקה לה ילדות..הבובות שמורות עד היום משאריות בדי פיזמות..
 
למעלה