אכן היה ערב מיוחד מרגש ומעורר השראה
מאז שעזבתי את כל המסגרות המסודרות שהייתי חלק מהן, תיכון, צבא, אוניברסיטה כבר לא לובשת חולצה לבנה ומשתתפת בטקס כזה או אחר. וזה חסר לי- רוצה להיות חלק מיום הזכרון הזה ולא לשכוח. השנה החלטתי להיות מעורבת יותר- הייתי בערב בביהס לתאטרון בובות בחולון שהציג את היכולת למנף רגשות קשים כמו כאב, נקמה דרך אומנות ויצירה שהם אלה שהחזיקו רבים מאותם יהודים בשואה אז והיום ודינה אישה אמיתית, גדולה מהחיים שעוררה בי המון השראה. ואני מתכננת ללכת להצגה של בוגרי בן צבי "תזמורת על תנאי" שחברה שלי מופיעה בה. המחזה מבוסס על סיפורה האמיתי של המוזיקאית פאניה פאנלון שכתבה ספר על חייה, הוצג בהצלחה בעבר בתיאטרון באר שבע, בבית צבי וברחבי העולם. פאנלון הייתה זמרת ופסנתרנית מוכשרת בתחילת דרכה כאשר נשלחה על ידי הנאצים לאושוויץ-בירקנאו שם הייתה חלק מתזמורת נשים שתפקידה היה לנגן מארשים ויצירות קלאסיות הן כדי להסיח את דעת האסירים המגיעים והן כדי לבדר את הקצינים הנאצים בקונצרטים. המחזה מביא את מערכת היחסים הסבוכה בין הבנות בתוך התזמורת בתנאים הקשים על רקע הזוועה המשתוללת סביבן. שמואל הספרי מציג דרמת יחסים מרתקת ונוגעת ללב אבל גם משמשת אותו לשאילת שאלות מרתקות על מהות האמנות והיצירה בתוך תנאים קשים מנשוא. (הפקת "בית צבי" 2010) יהי זכרם ברוך! סימון