יום הזכרון לחללי מערכות ישראל...
הנה הוא מגיע, יום הזכרון, היום ארד, מעל בימת התיאטרון, ולא אפחד שלא תרצו בי עוד. היום אלבש שמלת שכולה, היום אפשר, לא אהיה שונה. שחור תלבש מחצית המדינה. היום לבבכם יהיה רק איתי, אקח מכולכם, ומאלה שלידי. אגמא בצמא, את כל המנה, ואשמור שיהיה לי לכל השנה. אאסוף את הכל ואקשור לצרור גדול, ואשמרנו בחדרי לבי לשאר ימי השכול. באין האור, בימים של בדידות, בתהום הכאב, אוציאנו בזהירות. אאחוז בידכם ולא אעזוב, ראשי על כתפכם, אני נושמת עמוק. אקח מכם הכל, לא אותיר למחר, כי אולי המחר לא יהיה לי כבר. וכל השנה אקח מידי בוקר כפית קטנה, של ידכם החמה, האוהבת, האיתנה, של חיבוק אמיץ ושתיקה ארוכה. וכמו ידכם בידי אוחזת ואני הולכת והולכת ורוחי איתנה ואני חדשה. כבר סופרת ומצפה לאותה אהבה שתשוב אלי חזור בשנה הבאה. ועם כל זאת ועם אלפי הנרות יודעת שזה יספיק - עד הבוקר הבא. לכל משפחות השכול, נפגעי פעולות האיבה, החברים, המשפחות לכולכם, מי ייתן וישוב האור לשכון בלבבכם. מעריצי ריטה מרכינים ראש, מזדהים ומצהירים - אנחנו אתכם! יהורם אור.