יום הזכרון, 2007

יום הזכרון, 2007

"כשהיינו ילדים אמרתם, הבטחות צריך לקיים..." יום הזיכרון עבורי, הוא היום הקדוש בשנה. היום בו הכל נעצר, נעצב, כל הווית היום השוחקת נדומה, והכל מתגמד לזכרם של אלו שלחמו ונפלו על הגנת המולדת, כדי לאפשר לנו את לחיות כאן, כמובן מאליו. יום בו כולנו אחד, בו כל חילוקי הדעות המדיניים, המגדריים, הכלכליים והעדתיים נזנחים בצד, לזכרם. השיר "הילדים של חורף 73" תמיד מחזיר אותי לילדות, לגיל בו באמת האמינו הורי שלא אצטרך להתגייס לצבא, שנטעו בי אמונה שזה אמיתי, שלא אצטרך להלחם, שיגיע שלום, שמדינת ישראל היא עובדה קיימת ומוגמרת, לתמימות הזו, שהינה זה קורה. מאז כבר הייתי שותף למלחמות, הפכתי לאיש בוגר, בעל כורחי, מחוץ לכנף האימהית המגוננת, לחמתי, כאבתי, התפכחתי, איבדתי. היום, ערב ליום העצמאות ה-59 למדינה, אני אבא לילד בן 5, גם אני רוצה להאמין שלא יצטרך גם הוא להלחם על המולדת, להאמין שאיבדנו מספיק, לחמנו מספיק, כאבנו מספיק. לצערי אני יודע שלא, שנצטרך להמשיך וללחום ולהגן על ילדינו, הורינו, אהובינו אהובותינו, כי אין לנו ברירה, אין לנו ארץ אחרת. תודה לכם, אתם שלחמתם והקרבתם את חייכם, ובמותכם ציויתם לנו את החיים. באהבה והערכה עצומה, יהי זיכרכם ברוך.
 

gilad269

New member
נזכור אותם

<img border=0 src=https://timg.co.il/f/Emo16.gif><img border=0 src=https://timg.co.il/f/Emo104.gif>
 
למעלה