יום הזכרון.

[teenagers support]

יום הזכרון.

אני אישית נורא נורא מתחברת לימי הזיכרון וימי השואה. השנה התחברתי במיוחד. אני לא יודעת למה, אבל תמיד שמגיעים לימים האלו אני מרותקת לטלויזיה, לכל הסרטים שיש ביום השואה ולכל הסיפורים האישים שיש לאנשים לספר. אני מחכה בקוצר רוח לשנה הבאה- מסע לפולין- תיעוד השואה. למישהו יש סיפורים אישיים בנוגע ליום הזיכון\ יום השואה?

 

[שימפנזה מגניבה]

מזדהה ^

יש לי הרבה סיפורים במשפחה ,אבל הם לא סיפורי גבורה . תמיד יש לי בראש איזה סיפור אחד מהשואה שהיה ילד אחד שהובילו אותו לידבור (כדי לירות בו) ואז כשהוא התסובב כדי "כביכול" לא להתנגד ולא לדעת מתי יורים בו הוא ראה שיורים בכולם אז הוא נפל בכוונה ,ועשה את עצמו מת ,והיה מתחת לאיזה 7 מטרים של גופות במשך שבועות ושפכו עליו המון סיד וזה שרף לו ולא היה לא אוכל ,והיה ריח נוראי -אבל הוא הצליח לטפס מעל כולם ולברוח. זה כל כך נגע לי ללב ,אני לא יודעת ממש למה . יש גם את הספר "איצ'קו וברנד" שאני כל כך אוהבת ,הוא ארוך והוא כל כך קשה כי מתארים בו את כל הפרטים וזה. מאוד מומלץ מבין כל ספרי השואה שקראתי ,יש בו משפטים וארועים כל כך חזקים.עוד מומלץ ,הסרט "הפסנתרן" והסרט "הזייפנים" שהם יחסית קשים ,אבל הם טובים. זה הכל היה בקשר ליום השואה . בקשר ליום הזיכרון ,אני לא יודעת למה ,שמעתי שהרבה בוכים וזה ,אבל בחיים עוד לא בכיתי -אני לא יכולה.אני לא יכולה לראות את הסרטי תיעוד ,וגם קשה לי עם המעבר הכל כך חד הזה מיום הזיכרון לחללים ישירות ליום העצמאות.

 

[teenagers support]

הסיפור הזה ממש מוכר לי...

הביאו לנו השנה ניצולת שואה שגם הייתה בפעם מורה בבצפר שלנו. (בצפר עתיק ברמות, השנה 70 שנה! יותר מבוגר מהמדינה D: ) בקיצור היא סיפרה לנו סיפור בדיוק כמו שאת סיפרת וזה ממש זיעזע אותי, כל הסיפורים האלה על כל מה שקרה וכל מה שהם עברו גורם לי כל פעם מחדש לצמרמורות. בקשר לסרטים, ראיתי את שניהם- את הפסנתרן 4 פעמים, והזיפניים 3 פעמים סרטים ממש מומלצים !!! בקשר ליום הזיכון- בדר"כ גם אני לא הכי הייתי רואה את כל הסרטי תיעוד וכל אלה, אבל השנה ראיתי המון וזה ממש עצוב. המעבר מיום הזיכון ליום העצמאות באמת קשה, אבל מה לעשות ככה זה יצא. =\ היית במסע לפולין כבר??

 

[שימפנזה מגניבה]

אני לא בגיל למסע.

גם עם כל הסקרנות ,אני לא חושבת שהייתי יכולה להיות במשלחת לפולין . אני בן אדם כל כך רגיש ,ואני מעדיפה שתהיה איזשהיא מחיצה ביני לבין העבר ,אבל שיהיה חלון ,שאני אוכל להציץ . בפסנתרן יש קטע ,שגורם לי לבכות כל פעם מחדש ,שהוא בין כמעט הסצנות האחרונות ,עם הקצין הנאצי והפסנתר הזה שהוא ניגן עליו להראות לו שהוא פסנתרן.. ראיתי השנה רק סרט תיעוד אחד ,על 3 בנות שמתו בפיגוע בדיזינגוף ,זה היה ממש עצוב . יותר מזה לא רציתי לראות . . ראיתי עוד סרט אחד ,אני כמעט בטוחה שקוראים לו 'אמן' שהוא מדבר דווקא מהצד האחר ,של איזה קצין נאצי שמגלים לו תוך כדי הסרט מה עושים עם ההזמנות הענקיות של הציקלוןB ,ואיך הוא מנסה לגלות לאנשים ואף אחד לא מאמין לו. ראית במקרה?

 

[teenagers support]

מממ נשמע לי מוכר אבל אני לא בטוחה, ובקשר לסרט

הפסנתרן אז גם אני ממש ממש ממש אהבתי את הקטע הזה !!!! בהתחלה זה כ"כ הלחיץ אותי כי חשבתי שהוא הולך לעשות לו משהו, אבל לא :]

 

[tahar12]

יש לי איזה סיפור קטן ששמעתי בקשר ל....

יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי האייבה. זה איזה איש אחש שכשהיה ילד הוא ניפגע. מחבל ריסס אותו בכדורים. חשבו שהו מת. כשדוד שלו בא לזהות את הגופה שלו הוא הרגיש שהגוף שלו מיתחמם והבין שהוא חי. הוא קרא לרופאים וישר הטיסו את האיש הזה לטיפול נימרץ. הוא היה 4 שנים בקומה עוד 17 שנים בשיקום ואחר כך 25 שנים הוא לא דיבר. אחרי 25 שנים הוא אמר"למה" שאלו אותו מה למה והוא אמר "למה זה קרא לי"? היום יש לו משפחה וילדים. יש לו יד לא אמיתית והוא כולו צינורות. אם אני לא טועה יש לו אוכל מיוחד. הוא ראה את כל הניתוחים. הוא סיפר למנתחים מה היה בניתוחים אחד על אחד. הוא אומר שהנשמה שלו ראתה הכל. כאילו היא ריחפה מעליו וראתה את כל הניתוחים. היום, הוא קורא לעצמו :רובוט עם נשמה

 

[teenagers support]

ואו ! :O

הרוח שלו ריחפה? מפחיד. איפה שמעת על זה ?

 

[tahar12]

לא באמת ריחפה....

כאילו הוא ראה הכל. אמא שלי היתה באיזה הרצאה ביום הזיכרון... הוא היה שם וסיפר הכל! זה ממש נס!

 

[tahar12]

ממליצה לך ליקרוא

ספרים של אורי אורלב. ניצול שואה. אמממממ יש לו את הספר האי ברחוב הציפורים שאני אישית ממש אהבתי. אבל אם את לא קראת אותו ורוצה ליקרוא אותו תיקראי קודם ואז את יכולה לראות את הסרט. אני גם קראתי וגם ראיתי ואני ממליצה לקרוא ליפני שאת רואה...

 

[teenagers support]

קראתי, וראיתי את הסרט

 

[tahar12]

טוב,כניראה את באמת חזק בקטע... אני לא קוראת

ספרים כאלה... היתה לנו עבודה בבצפר על הספר הזה... את יכולה ליקרוא את רוץ ילד רוץ, גם זה של אורי אורלב... חברה שלי אמרה לי שהוא טוב...

 

[שימפנזה מגניבה]

עם כל הכבוד לספרים שלו ,

אחרי שקראתי ספר שנראה כביכול "חביב" ,והיה בזמנו 'יומן קריאה' אז בחרתי אותו לפני שקראתי אותו -גיליתי שהוא פשוט היה וואחד ביוגרפיה על אורי אורלב וזה בהחלט הספיק לי . אני יותר מתחברת לספרים הכי קשים ,אבל אם יאמרו לי נגיד לטוס לפולין או לחוות משהו ממשי ,אני בקושי יעמוד בזה. אני עכשיו ,כאילו השנה ,נכנסתי לקטע הזה שתוך כמה שנים כל הניצולים יעלמו ,והפחד הוא בעצם שזה ישכח בהיסטוריה.. לפחות יש הרבה סרטי תיעוד על זה ,וגם סרטים אחרים.. איזה שרשור דכאוני

 

[teenagers support]

אני גם תמיד חושבת על זה שעוד כמה שנים

לא ישארו אנשים שיוכלו לתעד את זה, וזה ממש עצוב. בגלל זה אני מנסה עד כמה שאני יכולה לדעת כל דבר אפשרי וללמוד כמה שיותר על זה. אני לא רוצה שיהיו שבעתיד יהיו הרבה יותר אנשים שמתכחשים לשואה כמו עכשיו, שזה דבר שאני בכלל לא מבינה איך אפשר.\=

 

[teenagers support]

חחחחחח גם את הפר הזאת קראתי D:

קראתי כמעט כל ספר אפשרי בנושא השואה.

 

[tahar12]

ניגמרו לי הרעיונות=] גם אני כזאת שקוראת

הרבה... אני נחשבת לחנג'ית של הכיתה בנוגע לספרים... גם בבית שלי אני קוראת הכי הרבה... אפילו את אחותי אני כבר עוברת(שזה שיא כי היא קוראת ספרים של 1000 עמודים ביום...) אני אשאל את חברה שלי. גם היא חזק בקטע של השואה והיום הזיכרון....

 

[teenagers support]

חחחחח אני לא תולעת ספרים או משו כזה, אני פשוט

אוהבת לקרוא מתי שיש לי זמן, ואפשר להגיד שאין לי זמן פנוי בזמן האחרון, בכלל בכלל \=

 

[tahar12]

אצלי זה התחיל מזה שהייתי חולה ולא עשיתי כלום

יום שלם חוץ מלקרוא..... אפשר להגיד שהיתאהבתי בקריאה....

 

[morosh1234]

../images/Emo175.gif../images/Emo176.gifמזדהה, אבל עדיין מחכה לפולין

 

[teenagers support]

גם אני מחכה שנה הבאה אני טסה עם משלחת

מהבצפר.