החזרה למוטב
New member
יום הזכרון
היום יום הדמעות והעצב,
נזכור את אותם 23,085., שבזכותם אנחנו כאן, צוחקים וחיים נושמים וגדלים,
חללי צה"ל שנתנו לנו את החיים.
מצד אחד חשוב לזכור שבזכותם אנחנו כאן (ולא בזכות תלמידי הישיבות!!!)
מצד שני צריך לקוות שזה החלל האחרון,
ושמסתכלים על המספר האיום הזה שמסמל כל כך הרבה משפחות הרוסות,
ילדים יתומים ואלמנות בוכות,
זה רק אומר לנו, שמתוך קברם הם זועקים, שאנחנו חייבים חייבים להמשיך להיות הישראלים האומה הנעלה ששואפת לחיים, וחייבים אולי יותר מכל שכינינו, ולמרות כל האוייבים שלנו, להאבק בכל הכוח להשגת שלום, לוותר כמה שצריך להתגמש כמה שצריך, כי דמם של החללים הללו, זועק , לא עוד!! חייבים להגיע לשלום
בשביל שזה יהיה החלל האחרון,
יהיה זכרם ברוך.
ראי, אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאוד!
בחיקך, מלון-ברכה,מעון סתר, זרע טמנו...לא עוד
פניני זגוגיות של כוסמת, זרע חטה כבדה,
גרגר שעורה חתול כתם, שבלת-שועל חרדה.
ראי, אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאוד:
פרחי פרחים בך טמנו רעננים ובהוד,
אשר נשקתם השמש מנשיקתה ראשונה,
מצניע חן עם יפה קלח, קטרת כוסו נכונה.
ועד שידעו צהריים בעצם התם,
ובטרם רוו טל של בוקר בחלומות-אור נבטם.
הא לך הטובים בבנינו, נער טהר-חלומות,
ברי לב, נקיי כפים, טרם חלאת אדמות,
וארג יומם עודו שתי,ארג תקווה יום יבוא,
אין לנו טובים מכל אלה. את הראית? ואיפה?
ואת תכסי על כל אלה. יעל הצמח בעתו!
מאה שערים הוד וכח, קדש לעם מכורתו!
ברוך קרבנם בסוד מות, כפר חיינו בהוד...
ראי,אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאוד
היום יום הדמעות והעצב,
נזכור את אותם 23,085., שבזכותם אנחנו כאן, צוחקים וחיים נושמים וגדלים,
חללי צה"ל שנתנו לנו את החיים.
מצד אחד חשוב לזכור שבזכותם אנחנו כאן (ולא בזכות תלמידי הישיבות!!!)
מצד שני צריך לקוות שזה החלל האחרון,
ושמסתכלים על המספר האיום הזה שמסמל כל כך הרבה משפחות הרוסות,
ילדים יתומים ואלמנות בוכות,
זה רק אומר לנו, שמתוך קברם הם זועקים, שאנחנו חייבים חייבים להמשיך להיות הישראלים האומה הנעלה ששואפת לחיים, וחייבים אולי יותר מכל שכינינו, ולמרות כל האוייבים שלנו, להאבק בכל הכוח להשגת שלום, לוותר כמה שצריך להתגמש כמה שצריך, כי דמם של החללים הללו, זועק , לא עוד!! חייבים להגיע לשלום
בשביל שזה יהיה החלל האחרון,
יהיה זכרם ברוך.
ראי, אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאוד!
בחיקך, מלון-ברכה,מעון סתר, זרע טמנו...לא עוד
פניני זגוגיות של כוסמת, זרע חטה כבדה,
גרגר שעורה חתול כתם, שבלת-שועל חרדה.
ראי, אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאוד:
פרחי פרחים בך טמנו רעננים ובהוד,
אשר נשקתם השמש מנשיקתה ראשונה,
מצניע חן עם יפה קלח, קטרת כוסו נכונה.
ועד שידעו צהריים בעצם התם,
ובטרם רוו טל של בוקר בחלומות-אור נבטם.
הא לך הטובים בבנינו, נער טהר-חלומות,
ברי לב, נקיי כפים, טרם חלאת אדמות,
וארג יומם עודו שתי,ארג תקווה יום יבוא,
אין לנו טובים מכל אלה. את הראית? ואיפה?
ואת תכסי על כל אלה. יעל הצמח בעתו!
מאה שערים הוד וכח, קדש לעם מכורתו!
ברוך קרבנם בסוד מות, כפר חיינו בהוד...
ראי,אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאוד