יום המשפחה

[hirshfe]

יום המשפחה

חגגתם? (לא) אם כן איך? בכלל צריך יום כזה? - לא מאמין בימים כאלב, אני משפחה 24/7 365 ימים בשבוע ולא צריך יום מיוחד להזכיר ת זה

 

[schlomitsmile]

תראה, לפי ההגיון הזה עדיף לבטל את כל ימי החג והמועד. הרי זה מלאכותי להזכר בנופלים רק יום אחד בשנה כי כתוב בלוח. ואנחנו עם חופשי בארצנו כל השנה, אז מה הסיפור של יום העצמאות? אני שמחה שילדיי נולדו כל יום ויום, למה לחגוג יומולדת? וכו' וכו'. אני חושבת, שיש משמעות לימי מועד. ראשית, כי השיגרה מלאה בכ"כ הרבה ריצות ועניינים, ואנחנו לא נעצרים כדי להתעמק בכל הדברים החשובים, זה בלתי אפשרי. אז יום כזה מזכיר לנו לעצור, ולתת מקום לדברים האלה. חוץ מזה, כשמדובר על ימים כלליים (כלומר לא אישיים כגון יומולדת, יום נישואין , להבדיל- אזכרה וכד'), יש כח מיוחד בכך שכל הציבור עוסק בעניין. האויר מלא בו. מובן שלא כולם חייבים לעסוק בו באותה דרך. למשל ביום השואה, יש מי שיעמוד בצפירה ותו-לא, אחר יקשיב לסיפוריה של סבתו, שלישי יצפה בכל תכניות הטלויזיה. אבל העובדה שהנושא באויר, וכולם מפנים לו איזשהו מקום, יש בה כח וחשיבות, כך נראה לי. ומכאן אני מגיעה לשאלתך- מצחיק קצת, אבל יום המשפחה קיבל דפוס לא משפחתי. הוא מתמקד בעיקר במסיבות במסגרות החינוכיות. אולי יש משפחות שלקחו יוזמה ועיצבו להן מסורת משפחתית ליום זה. יופי להן ../images/Emo13.gif היום אלך עם הפשוש למסיבת יום המשפחה בגן, ובזה יתמצה היום הזה מבחינתי (כמובן שכבר קיבלנו "תוצרים" מהגן ומביה"ס).

 

[wild sands]

היינו אתמול בקישקוש בגן

היה מביך ומיותר. אבל אז יצאנו החוצה, וראינו נחשול של ילדים והורים הולכים למדשאה. עד רדת החשיכה שיחקנו וניהנינו בחברותה. זה לא קורה בדרך כלל. לרוב זה בקושי שניים שלושה ילדים עם הוריהם נפגשים באקראי לחצי שעה גג, עד שההורים אומרים שנמאס להם להיות בחוץ והם משדלים את הילדים לבוא איתם לקנות ממתקים במכולת וללכת לטלויזיה בבית. לראות הרבה ילדים ממגוון גילאים מבלים בחוץ וביחד מעל שעה זה כמעט לא נתפס כאן. ביישוב שגרנו בו קודם הייתי בדרך כלל לבדי ברחובות על הילדה. לא חשוב מתי. בבוקר, בצהריים, אחר הצהריים. המתקנים בגני המשחקים היו שוממים והמדשאות ריקות. מדי פעם רואים "חבורה" עושה משהו לחמש דקות ונעלמת. היה לנו אחלה יום משפחה.

 

[MrCheff]

מסכים עם עופר

יום מיותר. ממש כמו חג האהבה. אני אוהב את אשתי ובתי בכל יום. לא צריך יום מיוחד כדי לחגוג את זה... בניגוד לימים ממלכתיים, שלהם כן יש משמעות.

 

[schlomitsmile]

הן באמת התאמצו, הגננות...../images/Emo4.gif כאמור, היינו אתמול במסיבת יום המשפחה בגן. שירים, ריקודים- כמו שרובכם מכירים. אפילו שזירת פרחים משפחתית. באמת מושקע. אבל המסרים- הישירים ובין השורות- על המהות האבהית והאימהית... מקוה שיהיה לי זמן וכח לכתוב היום מייל לגננת. ממש לא לעניין... מתחיל מזה, שאמא היא המנשקת, מחבקת, אוהבת, וכד'- ותו לא; ואבא הוא המלמד, העושה, היכול- ותו לא. אין נשיקות מאבא, אין מיומנות מאמא. בנוסף, היו קטעי קריאה הומוריסטיים למבוגרים, אלא שאני מניחה שהילדים קלטו אותם כלשונם- על המולטי-טסקינג של אמא, לעומת אבא שהוא עוד ילד של אמא (כן, כך ממש...) אבל בגלל שהוא חמוד נרשה לו להתחתן עם אמא שלנו. ומסתבר שגברים לא לומדים כלום עם השנים, כי בשיר על הארוחה המשפחתית, אמא הכינה קציצה, סבתא כמובן בישלה דייסה, אבא קילף ביצה וסבא פרס פרוסה. הרי לבשל ממש הם לא מסוגלים... בדרך הביתה דיברתי עם הפשוש, והסכמנו שזה היה מטופש. אבל אני לא בטוחה שכל ההורים דיברו עם ילדיהם, וגם אם כן- עצם החשיפה למסרים כאלה משדרת ציפייה חברתית לתפקוד מסויים מבנים ומבנות. אוף...

 

[hirshfe]

זה מה שממרגיז אותי

שברור לי שהגננות עושות את זה בחוסר מודע. רובן, לא יישמיו לב עד שנראה להן עד היום גיסתי, לא מבינה למה פעם התרגתי עלייה שהיא אמרה לי שאני אעשה בייביסייטר לנדב

 

[ronnm]

זה מזכיר לי משהו שגיליתי לאחרונה

בשיר הידוע אל אבא (לאבא שלי יש סולם, מגיע הוא עד השמים...) הסוף ממש העציב אותי כל השיר מספר על איזה אבא כיף, ואיך הוא הכי נחמד בעולם, עוזר משקיע ואש בסוף הילד שואל - אז למה אתמול כששרתי לו שיר הוא עצם עיניים ונרדם (לא ציטוט מדוייק) וזה ממש העציב אותי משתי בחינות הראשונה היא שהאבא נשמע ממש משקיע כל השיר, ופעם אחת שהוא "פישל" ונרדם, הילד שוכח את כל הדברים הטובים השניה היא שבכלל כתבו את הקטע הזה, הרי בשום שיר על אמא לא היו כותבים דבר כזה, "רק אבות מסוגלים" לחוסר אכפתיות כזאת אני ממש מקווה שהילדים שלי יגלדו ויראו מודל הורות אחר מזה המתואר בכל השירים האלה ועוד משהו קטן, מפרפר נחמד - אפליה לצד השני יש קטע בפרפר נחמד שהם מספרים על השכונה שלהם, ועל הסוגים השונים של ההורים והמשפחות והשורה שהקפיצה אותי אומרת - "יש אמהות שעובדות בבית ויש כאלה שעובדות גם בחוץ

 

[schlomitsmile]

למה השורה הזאת הקפיצה אותך? המציאות הרווחת היא, שאימהות עובדות בבית, וחלקן עובדות גם בחוץ. גם אם בעינינו זה לקוי, עדיין ברוב המשפחות המטלות של טיפול בבית ובילדים נחשבות למטלות של האם -גם אם היא עובדת בחוץ לא פחות מהאב, והאב במקרה הטוב, עוזר בהן. לכן כל האימהות עובדות בבית, וחלקן גם בחוץ. לגבי השיר "לאבא שלי יש סולם" גם אני לא מחבבת אותו, אבל לאו דוקא בגלל שהוא נרדם בסוף (שוב- גם זה חלק מהמציאות הרווחת: אבות שעובדים קשה בחוץ, ומגיעים הביתה עייפים). מה שלי מפריע, הוא שאבא קונה/יש לו/ הוא אלוף. אין אף מילה על אבא מחבק, אבא מקשיב לי, אבא מנגב דימעותיי. בניגוד גמור לשירים על אמא- היא רק רכה ומכילה, ולא ניחנה ביכולות מרשימות, אין לה מכונית מהירה או סולם, והיא לא קונה מתנות נפלאות.

 

[ronnm]

פרוייקט חדש לפורום

אולי אנחנו כאן נכתוב את השירים החדשים, שיגדירו מחדש את מערכות היחסים בבית

 

[schlomitsmile]

../images/Emo45.gif../images/Emo13.gif

 

[hirshfe]

מה נחמד באבא הזה?

כל מה שמספרים בשיר זה שאבא שמן ואבא שלי כה רעב אוכל ארוחה פעמיים שיש לו שעון ומכונית. לאבא'לה יש מכונית כמו אווירון בשמיים לאבא שלי יש שעון אינו מתקלקל גם במים ואבא שלי, הוא יודע המון אנגלית, צרפתית, ואפילו חשבון ושאבא מביא מתונות (והמון) רק שורה אחת מזכירה שאבא משחק. אני מאוד לא אוהב את השיר הזה

 

[hag70]

באמת מרגיז../images/Emo4.gif

אבל לפי דעתי רב הקגגנות ממש לא עושות את זה במכוון. אלה מן כאלה מסרים סטנדרטיים שנמצאים בכל מקום ולא ממש חושבים על מהותם (לא שזה בסדר, אבל עדיין). אצלנו בגן, דווקא לא היתה בעיה בגזרת האבות/אמהות, אבל פתאום במסיבת סיום של גן חובה תקעו איזה מוזר על חיילים וצבא וכל הכבוד לצהל. נו באמת...

 

[Master Stav]

חגגתי עם הפיצי ( בתמונה )

אחגוג בשישי עם הבת ,ובראשון עם הבן ... הכול במוסדות החינוך

דווקא נחמד ....סיבה למסיבה ...לא רואה סיבה לעשות מזה עניין

 

[Master Stav]

אופס ...