יום השואה

[debby12]

יום השואה

ראוי לשרשור משל עצמו

אתמול, ערב יום השואה, ראיתי עם נערות הבית כמה סרטים ביוטיוב -על השגריר היפאני סוגיהרה שהציל 6000 איש על ידי ויזות שבכלל לא היה לו אישור לתת. אלמנתו התראיינה, והעדות שלה ממקור ראשון היתה מאוד מעניינת.

ואחר כך, בעברית, ראינו עדות "זכרון בסלון" של הלינה בירנאום מ-2019.

ואז סתם העברתי את רוב היום עם ענן כבד על הראש וקושי להירדם בלילה

.

ככל שאני מתבגרת, ככל שיותר כבד ובלתי נתפס היום הזה עבורי. ובימים אלה, כשהסדר האזרחי/יומיומי מתערער וכולם נעולים בבבית - זה גורם לי לחשוב עד כמה דקה שכבת הבטחון החברתי. אני לא משווה חלילה. אבל זה עדיין גורם להרהורים נוגים (שגורמים לי לרצות להעמיס את האוטו ולמלא אותו בדלק שיהיה מוכן לנסיעת בריחה לקוטב הצפוני או משהו....)

 

[CANADA101010]

את אמא שלי הצילה משפחה שסיכנה את חייה

מתחבר מאד כתיבתך
צ'יאונה סוגיהארה היה חסיד עולם אחד מאלו שסיכנו את חייהם ויותר חשוב את בני משפחתם! כל קורא יחשוב האם ברגע האמת הוא היה עושה מעשה אצילי כזה.
כשחזר צ'יאונה סוגיהארה ליפן הוא נאלץ לעבוד בעבודות כפיים שונות, במשך תקופה לא קצרה, ואף עבד בחנותו של אחד מראשי הארגונים היהודיים.
מעשה מקומם שנעשה לו בישראל:
בראשית 2019 התברר, כי החורשה שניטעה לזכרו בבית שמש על קרקע
של קק"ל, ובתרומות יפנים, נעקרה ובמקומה הוקמה שכונת המגורים "קנה הבושם"
https://he.wikipedia.org/wiki/צ'יאונה_סוגיהארה
כשהייתי צעיר סרבתי להאמין שמעשים נפשעים כגון אלו יכולים לחזור שוב.
ממרום גילי היום ובצער רב אני מאמין היום שזה יכול לקרות שוב בלי הבדל של דת גזע או מין.
לשיפור מצב הרוח ביום הנורא הזה ממליץ בחום לקרוא את הספר
Conscience and Courage
שם מוסבר מה היה חוט השני המחבר בין אנשים נפלאים שסיכנו את חייהם ומשפחתם למען ערכים
ערכים שמתמסמסים כיום במדינות בות על הגלובוס

 

[CANADA101010]

שכחתי קישור לספר

Conscience and Courage: Rescuers of Jews During the Holocaust
https://www.amazon.com/Conscience-Courage-Rescuers-During-Holocaust/dp/0385420285

 

[xbuffalomen]

ממליץ לקרוא "אייכמן בירושלים , דו"ח על הבנאליות של הרשע"

ספר לא קל אבל , אולי , מתווה סדק לתקווה

 

[CANADA101010]

thoughtlessness - צריך תמיד להיות ער למה שקורה

אכן ספר מדהים - ציטוט מהארץ
הדבר השני שארנדט זיהתה אצל אייכמן היה היעדר מחשבה ("thoughtlessness"), תכונה שפירשה כ"חוסר יכולת כמעט מוחלט לראות דברים מנקודת מבטו של הזולת". אבל בכך היא לא פטרה אותו מאחריות למעשיו. לדעתה, הלקח שניתן ללמוד ממשפט אייכמן היה שחוסר מחשבה כזה, שאינו זהה כלל לטיפשות, יכול לגרום "ליותר חורבן מאשר כל האינסטינקטים המרושעים שאולי קיימים באדם". טענתה המרכזית היתה שבאווירה של גרמניה הנאצית אייכמן לא יכול היה להבחין בין טוב לרע. ארנדט הגדירה אותו כ"טיפוס חדש של פושע", המבצע את פשעיו "בנסיבות המונעות ממנו כמעט כל אפשרות לדעת או להרגיש שהוא עושה עוול". מה שכל כך קשה לקבל בטענה של ארנדט לגבי ה"בנאליות של הרוע" — והרעיון שיצר את ההתנגדות לספר בארץ — הוא שמדובר כאן בסוג חדש של מצפון. בניגוד למה שקבע פסק הדין במשפט, ארנדט לא האמינה שאייכמן אטם את אוזניו לקול המצפון או שלא היה לו מצפון, אלא שקול המצפון של החברה הגרמנית לא אמר לו שעליו להרגיש אשמה על מעשיו. כפי שבמדינות נאורות החוק מניח שקול המצפון אומר לכל אחד "לא תרצח", כך החוק במדינתו של היטלר דרש שקול המצפון יאמר לכל אחד: "תרצח". אכן, אחת מטענותיו של אייכמן במשפט היתה "שלא עלו קולות מבחוץ לעודד את מצפונו".
thoughtlessness - צריך תמיד להיות ער למה שקורה

 

[debby12]

תודה על המלצות הספרים