יום השואה
כמה נורא! כילדה התעניינתי רבות בנושא, משפחתי היתה שם בגטאות, תמיד שמעתי סיפורים תמיד היו לחשושים. תמיד סיקרן אותי הנושא, רציתי לדעת ולשמוע עוד ועוד. אבל, מיום שנולד בני בכורי, איני יכולה לראות ולשמוע את אותם סיפורים. הדעת אינה מבינה כיצד מתמודדת אם עם מות בנה או אף עם ה``פחות נורא`` עם סבל, קור ורעב. הרי אנו רצות כל יום כל היום אחרי ילדינו שלא ילכו בלי מעיל, שישבו לאכול כמו שצריך ואם חלילה הם לא אוכלים, מיד דוחפים להם ויטמינים. ושם... שם אמהות נלחמו על חיי ילדיהן, בתנאים לא תנאים, הפחד שלהן היה פחד אחר לגמרי מהפחד שלנו כיום. בלי שום קשר, פתחתי במקרה את העיתון לפני כמה ימים ונחו עיניי על מודעות אבל שהנוסח שלהן היה: אזכרה במלואת 25 שנה למות בננו, בן 22 במותו, בעת מילוי תפקידו. וחשבתי על זה, חשבתי על זה שההורים הולכים כבר 25 שנה לאותו קבר, לאותו מקום נורא. הם הרי אמורים כבר היו להיות סבא וסבתא ובמקום זה, בנם נשאר אותו ילד... ילד בן 22 שנה. אז שאלו כאן המון היום היכן היה אלוהים בתקופת השואה ואני שאלתי לפני כמה ימים היכן היה אלוהים לפני 25 שנה, כשלקח להורים את בנם היפה בן ה- 22 והיום קראתי תגובה של ידידי ``הצופה`` בפורום נשואים נשואות, תגובה לשאלה היכן הוא אלוהים וזו היתה תשובתו: בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו ובכל דור ודור נשאלת השאלה הזו על ידי אנשים ואני רואה רק את המילה בכל דור ודור ומבין שזאת התשובה לאיפה אלוהים.
כמה נורא! כילדה התעניינתי רבות בנושא, משפחתי היתה שם בגטאות, תמיד שמעתי סיפורים תמיד היו לחשושים. תמיד סיקרן אותי הנושא, רציתי לדעת ולשמוע עוד ועוד. אבל, מיום שנולד בני בכורי, איני יכולה לראות ולשמוע את אותם סיפורים. הדעת אינה מבינה כיצד מתמודדת אם עם מות בנה או אף עם ה``פחות נורא`` עם סבל, קור ורעב. הרי אנו רצות כל יום כל היום אחרי ילדינו שלא ילכו בלי מעיל, שישבו לאכול כמו שצריך ואם חלילה הם לא אוכלים, מיד דוחפים להם ויטמינים. ושם... שם אמהות נלחמו על חיי ילדיהן, בתנאים לא תנאים, הפחד שלהן היה פחד אחר לגמרי מהפחד שלנו כיום. בלי שום קשר, פתחתי במקרה את העיתון לפני כמה ימים ונחו עיניי על מודעות אבל שהנוסח שלהן היה: אזכרה במלואת 25 שנה למות בננו, בן 22 במותו, בעת מילוי תפקידו. וחשבתי על זה, חשבתי על זה שההורים הולכים כבר 25 שנה לאותו קבר, לאותו מקום נורא. הם הרי אמורים כבר היו להיות סבא וסבתא ובמקום זה, בנם נשאר אותו ילד... ילד בן 22 שנה. אז שאלו כאן המון היום היכן היה אלוהים בתקופת השואה ואני שאלתי לפני כמה ימים היכן היה אלוהים לפני 25 שנה, כשלקח להורים את בנם היפה בן ה- 22 והיום קראתי תגובה של ידידי ``הצופה`` בפורום נשואים נשואות, תגובה לשאלה היכן הוא אלוהים וזו היתה תשובתו: בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו ובכל דור ודור נשאלת השאלה הזו על ידי אנשים ואני רואה רק את המילה בכל דור ודור ומבין שזאת התשובה לאיפה אלוהים.