יום השואה

[Yaniv-DC]

יום השואה

לפני ארבע שנים בניתי תוכנית לימוד ליום השואה אותה אני מעביר לתלמידים שלי בכיתות ד'. אני יודע שיש פה כמה שמלמדים בבתי ספר, אז אני מצרף את זה כאן לשימושם, וגם סתם לספר לכם על זה. סיפרתי לתלמידים שבשנים קודמות (השנה לא היה לי כח) הייתי מגיע מוקדם לכיתה, וממלא את הלוח בנקודות קטנות. מדובר בלוח שמלא ב-200 אלף נקודות בערך. ואז אני שואל אם הם יודעים כמה יהודים נרצחו בשואה. וכמה ילדים. אחרי שאני מקבל מהם את התשובות, אני אומר להם דמיינו כמה לוחות הייתי צריך למלא כאן רק בשביל שש מיליון נקודות קטנות. לאט לאט הם משתתקים (זה די מדהים לראות את זה). אני מזמין אותם בשלב הזה לשבת על הרצפה, אני יושב לפניהם עם האלבום שלי מהביקור בפולין אי שם בכיתה י"א (אלוהים אדירים, לפני 11 שנים...) אני מראה להם את התמונות מאושוויץ, בירקנאו ומיידאנק. פתאום אין יותר בדיחות וציחקוקים, רק שאלות כל כך חכמות. כישראלי שגדל עם סבא ניצול (אני הראשון במשפחה שסבא סיפר לו ה-כ-ל) עם מספר על היד, קשה לי עם זה שאת תמונות הילדים שהם רק עור ועצמות מגדירים באמריקה כ"תמונות קשות מדי", ולמרות שהמנהלת בשנים קודמות ביקשה ממני לשקול לדלג על התמונות האלה, אני מראה אותם בכל זאת. כשאני מראה את בלוק 26 באושוויץ, איפה ששמו לסבא ולכולם מספר על הילד, אני כמעט נחנק. אחרי שעוברים על התמונות (ולמי שאין אלבום מפולין - לא חסר מאיפה להשיג תמונות וסיפורים שידברו לגיל הזה) אני נותן להם לשאול מה שהם רוצים, ועונה על מה שאני יודע לענות. אני מספר להם על צימצום הגטו בורשה, ומנסה לתת להם תחושה של איך זה.. השאלה שהכי מדברת אליהם זה - לכמה מכם יש חדר שינה משלכם? כמעט כולם מרימים יד. תוך כדי הסיפורים, התמונות, השאלות והשיחה, אני שואל אותם אם הם מסוגלים להבין. הם אומרים שלא, ואני משתף אותם בזה שגם אני לא. אני מספר להם שלא היתה אז מדינת ישראל, ומתפתחת שיחה האם שואה יכולה לקרות שוב, והאם זה היה קורה אם היתה מדינת ישראל. אחרי השיחה, אני נותן להם דפי נייר ומבקש מהם לכתוב מכתב לילד במחנה ריכוז, ילד בגילם. אני מבקש מהם לספר לאותו ילד איך זה להיות יהודי ב-2005. "האם אתם נרדפים בגלל שאתם יהודים? אתם יכולים לספר לכולם שאתם יהודים? האם פעם הקניטו אתכם בגלל הדת?" אני גם מזכיר להם שאותו ילד או ילדה לא יודעים שיש מדינת ישראל. כל מכתב כזה אני מדביק לבריסטול שחור שבצידו השני מגן דוד צהוב עם האות J, ואת זה אני תולה מהתקרה כלפי מטה, כך שאפשר לעבור בכיתה ולקרוא את המכתבים. השנה המכתבים היו כל כך מרגשים ומרשימים, שבעוד כשבועיים, אחרי שנוריד את זה, אני אשלח את זה למוזיאון השואה. עד לרגע זה קיבלתי חמישה אימיילים מהורים שאומרים שהילדים לא הפסיקו לדבר על השיעור היום. לפני כתיבת ההודעה קיבלתי אימייל מהמנהלת שהיא קיבלה שני טלפונים מהורים אחרים שהתקשרו להגיד שהילדים מאוד התרגשו מהשיעור. אני מצרף תמונה להתרשם. כשנשארו 18 יום עד לעזיבה, אני אשחיל חלל עמוק 9 קטנטן - אני מאוד אתגעגע ללמד. מאוד.

 

[Yaniv-DC]

עוד אחת

 

[Mrs Roz]

כל הכבוד! ../images/Emo45.gif

בתור חברה למקצוע אני יכולה לומר לך שזה יהיה הפסד גדול אם תפסיק ללמד,לך ולילדים! רק מקריאת הדברים שלך אפשר להבין כמה אתה מלמד מהלב. יש ה מ ו ן מסגרות בארץ שצריכות אנשים כמוך.

 

[airdene]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif באמת כל הכבוד, יניב.

על הלהט והאמונה והאיכפתיות.

 

[Bassman]

תודה רבה! שיעור מדהים!

ואני אפילו חושב שאני אשתמש בחלקים ממנו... בעיקר במכתב תודה רבה!

 

[Yaniv-DC]

תודה ../images/Emo13.gif

אפשר את המכתב כמובן להתאים לכל גיל..

 

[Bassman]

אחחח יניב הילדים הדהימו אותי!

התחלתי באמת עם הנק'. לתת להם סדר גודל

אחר כך הראיתי להם תמונות מפולין (הייתי שם פעמיים ואני שמח שלא השארתי את האלבום בבית "כי הוא כבד") ואחר כך המכתב... אוי יניב אני מקווה שאתה לא פורש מהוראה זה היה פשוט מעולה

תודה ממני ומהקבוצה! ארבל.

 

[ניתושית]

מדהים../images/Emo24.gif

 

[ronylew]

יניב כל הכבוד לך

אין שגריר טוב ממך, העברת בי צמרמורת כ"כ גדולה.

 

[א ת י 10]

קראתי והתרגשתי מאד

גישה מאד מקורית להעביר בצורה חווייתית נושא כל כך קשה לילדים בני עשר. כל הכבוד על ההשקעה ועל היוזמה.

 

[Mירב]

יפה מאוד, יניב../images/Emo70.gif

וכמו שאמרו לך פה, ללמד אפשר גם בישראל... ואגב יום השואה, נזכרתי בקטע משנה שעברה: נכחתי בהרצאה-עם-שקופיות בקהילה רפורמית. הבחור, אמריקאי בסביבות גיל הארבעים, סיפר על המסע האישי שלו לחקר סיפור-השואה של אימו, (שגם היא נכחה באולם). להפתעתי הרבה הוא פתח את הרצאתו בהצהרה: "לפני כחודשיים פניתי אל הרב וביקשתי להציג את סיפורי לפני הקהילה, והוא ביקש ממני לחכות ולהציג אותו כתכנית ליום השואה - עד היום לא ידעתי שקיים יום כזה".... אז טוב שמלמדים את זה ולמרות שהשנה אני מלמדת כיתה א' וזה לא מתאים, תמיד טוב לקבל רעיונות רעננים. תודה ששיתפת.

 

[ננסנס]

מאוד מרשים

הלוואי וכל המורים יעיברו את המסר כמוך. ובאותו נושא, אחד הסרטים הבודדים שבכיתי בהם בחיי היה החיים היפים של בניני ומאז אנו משתדלים לראות אותו בכל יום שואה.

 

[Yaniv-DC]

סרט מצויין.

אני ממליץ אגב גם על סרט קצת יותר כבד, "אירופה, אירופה", שכתלמיד כיתה י' נגע בי מאוד מאוד.

 

[iris mom of two]

יניב, מדהים

והסרט אירופה אירופה ממש נגע גם בי. יותר מהחיים היפים שבו הדמות הראשית (שכחתי איך קראו לו) עיצבנה אותי עד שיצא הגדולה שבו (ואולי זו הפואנטה).

 

[doram44]

יניב.

מאוד מרגשת העבודה שלך. כמי שההוראה היא חלק מרכזי בעבודתי אם לא הכי מרכזי אני קולטת את המורה הטיבעי שנמצא בתוכך והלב הזה שניחנת בו. לפני כמה שנים כשרק פתחו את מוזיאון השואה בוושינגטון הלכתי בבוקר השכם עם בחור שפגשתי ערב קודם באכסניית הנוער שבה הייתי למוזיאון לפני 0900. כי עד השעה הזו אפשר להכנס בלי לשלם. התכוונתי להיות במוזיאון קצר כזה אבל בגלל הבחור מצאתי את עצמי "מבלה " בפנים 7 שעות... הכי התרשמתי מהקבוצות שבאו מאורגנות מבתי הספר והעבודה שנעשתה אתם. במוזיאון העבודה היא מאורגנת ומסודרת והיפה בעבודה שלך היא הפשטות . גם אדם בודד יכול להביא לשוני. ישר כוח.

 

[Yaniv-DC]

עכשיו גם ראיתי את זה

בפורום שואה - דור שני ושלישי.אם יש לכם מחשב ומקרן, זה נראה לי גם מתאים לכל גיל. אגב, באמת תודה על התגובות. זה באמת מחמם את הלב.

 

[Mירב]

לא נראה לי שמתאים לכיתה א'

ובכלל, עשיתי חיפוש קצר ומצאתי כל מיני אתרי-מורים עם המון רעיונות, דפי עבודה ומערכי-שיעור. (לדוגמא:http://www.history.ucsb.edu/projects/holocaust/Research/Leah026a.htm מצאתי גם ראיון מאוד מעניין עם מורה מה-United States Holocaust Memorial Museum in Washington, D.C. שים לב להמלצתו בקשר ללימוד נושא השואה לכיתות ביה"ס היסודי!:

EW: Many educators worry about exposing students to the horror -- particularly the graphic images of horror -- that a study of the Holocaust involves. At what grade level do you think students should begin learning about the Holocaust? Marcus: There are a range of opinions about what is age-appropriate and what is not regarding the study of the Holocaust. Some states mandate K-12 Holocaust education, but we would hope that in the primary grades, this is not Holocaust education per se, but a consideration of the importance of respect for differences and fighting prejudice. Educators at the Holocaust Memorial Museum do not support Holocaust education in the primary grades. The history of the Holocaust is incredibly complex, and many -- or most -- students are not ready developmentally to consider those ambiguities and gray areas before sixth grade. Younger students can't help but simplify, generalize, and stereotype when confronted with the behavior of individuals and groups in this history. In addition, as Dr Joan Ringelheim, the Museum's Director of Oral History points out, the study of the Holocaust can lead younger students to the conclusion that adults were either unwilling to protect the innocent and the helpless or incapable of doing so. I personally wonder if we need to be in a hurry to teach this unintended "lesson" of the Holocaust to our younger students. And, of course, some of the testimony and visuals are particularly shocking and graphic. As a result, teachers who present this topic to younger students may distort the history by emphasizing -- or only presenting -- stories of rescue and heroism, which were infrequent and rare. As an example, my daughter read Number the Stars, by Lois Lowry, as part of the local fourth grade curriculum. Few of the students were able to understand the larger historical context of the Danish rescue of 1943 within the scope of the Holocaust.​

 

[נ ו ע ם]

פשוט מקסים!

אתה אכן מחנך בנשמה.

מדהים מה שעשית...

 

[Yaniv-DC]

וואו ../images/Emo13.gif

הגיע לעמוד הראשי

 

[Mירב]

Respec../images/Emo70.gif