יום ה

[מעיןבר]

יום ה

ספרו לנו איך הכרתם/נפגשתם/התאהבתם...

 

[cookie1]

מה אני ראשונה ? ../images/Emo12.gif

הכרנו בבליינד דייט דרך חברה : עבדתי איתה בחברת כ"א, וראיתי את קורות החיים של אהוד שמאד עשו עלי רושם

. באתי לאסוף אותו מהבית של ההורים שלו בחיפושית השובבה שלי ויצאנו לבית קפה . מיד היה קליק. אחרי חמישה חדשים עברנו לגור יחד, אחרי שנתיים וחצי התחתנו, והנה אנחנו כבר שש שנים יחד (

נשמע לי המון זמן)

 

[אמברון]

באוניברסיטה ../images/Emo22.gif

וביום שישי חגגנו שש שנות נישואין (רק שהוא היה בחו"ל וחגיגות הן לא הצד החזק שלנו

).

 

[rona25]

כנ"ל, באוניברסיטה

 

[מעיןבר]

גם אנחנו באוןניברסיטה

ביום הראשון ללימודים לתואר ראשון. איחרתי לשעור הראשון וחיכיתי מחוץ לכיתה. גם הוא אירח והסתובב בקרבתינו וכבר אז שמתי אליו

. כשנכנסנו יחד בהפסקה הבנתי שאנחנו שייכים לאותה כיתה. בהפסקה הבאה ישבנו חבורה על הדשא וגילינו שימי ההולדת שלנו ממש קרובים. אח"כ גיליתי שיש לו אוטו והתקרצצתי לטרמפ למרות שזה ממש לא היה בכיוון שלו והוא הסכים

ככה הוא המשיך לקחת אותי והשאר כבר היסטוריה... יחד כבר יותר מ-9 שנים,מתוכן קרוב ל-5 נשואים.

 

[אמא של א וגם של ר]

מעין, את מתואמת עם הגן של א' שלי?

בדיוק השבוע קבלנו מהגננת של א' משימה: כתבו כיצד נפגשתם... אז ככה: לפני 7 שנים וקצת הכרנו בblind date, שארגנו זוג חברים של ד' (להלן: צד החתן) וחברה שלי (להלן: צד הכלה). למען הסדר הטוב - כשד' התקשר בפעם הראשונה אבא שלי היה בבי"ח ולא היה לי ראש לעניינים כאלה. ביקשתי שיתקשר בעוד שבועיים, והפלא ופלא - הוא התקשר (הייתי בטוחה שיחשוב שאני מנפנפת אותו

). די מהר כל אחד מאיתנו הרגיש את הקליק. אחרי שבוע כבר גרנו יחד, אחרי 5 חודשים נסענו לפריס ושם גם קיבלתי הצעה שלא ניתן לסרב לה (איפה הרומנטיקה של פעם, איפה?!). עברו עוד חודשיים והתחתנו.... וכפי שכבר כתבו קודמותיי - השאר היסטוריה.

 

[דמעות של מלאכים]

הכרנו במקום העבודה

לא עבדנו באותו מקום עבודה אבל באותו בניין. הוא מצא חן בעיני מאוד אבל מה, הבחור ביישן

. המזכירה במקום העבודה של האיש היתה חברה טובה שלי. ביקשתי ממנה לתת לו את מס' הטלפון שלי. אחרי שבועיים הוא התקשר והתנצל - עקב עומס עבודה לא התאפשר לו להתקשר קודם. ביוני הקרוב נהיה נשואים 8 שנים.

 

[אפעופ]

../images/Emo9.gifבתיכון

אנחנו ביחד מכיתה יא' בתיכון. כלומר ביחד בכיתה מכיתה יא' וביחד ביחד - בערך מתחילת יב'. מזמן מזמן מזמן. באוקטובר חגגנו 15 שנות ביחדנס.

 

[yaelia]

גם אנחנו מכירים מהתיכון

אבל אז לא היינו זוג. סתם מכרים. נפגשנו אחרי כמה שנים והתאהבנו. סך הכל אנחנו 9 שנים ביחד ביוני נהיה נשואים 7 שנים.

 

[משוש30]

אנחנו שידוך של חברים

שניסו להפגיש ביננו במשך חצי שנה. אני הייתי אחרי מערכת יחסים קצרה אך אינטנסיבית שהותירה אותי פגועת אגו ומאוהבת כמו חתולה, הוא היה פרפר חסר רצינות. במשך חצי שנה לא הייתי פנויה רגשית והתחמקתי מפגישה איתו (וטוב שכך אחרת אולי לא היינו היום ביחד). ואז יום אחד אחרי שעבדתי משמרת שלמה כמלצרית ואחרי ערב ריקודי סמבה בירושלים באו החברים ולקחו אותי ליסעור למסיבה ברזילאית. (איך היה לי כוח בכלל??) ואז נזכרתי שהוא גר בחיפה ואמרתי יאללה בואו ניפגש איתו. נפגשנו רקדנו יצאנו בצורה הכי לא מחייבת שאפשר בערך חודש ואז פתאום הבנו שבלי להתכוון בכלל ובלי לתכנן התאהבנו... ואסיים במשפט מחץ (כולם ביחד...) והשאר-היסטוריה 7 שנים יחד נשואים שנה וחצי.

 

[אמא של עופרי וטל]

../images/Emo99.gif

אצלניו: נסעתי עם חברה טובה לחתונה של חברה שלה - שבה היו אמורים לשדח לה מישהו. שידכו לה את יוד - איך שהביאו אותו שולחן שלנו הלב שלי דפק בטירוף והרגשתי שזה הבחור שלי. חברה שלי גם התלהבה ממנו וכל הדרך חזרה הבייתה היא לא הפסיקה לדבר עליו - ואני לא יכולתי להגיד לה כלום. מכיוון שהכרתי את אחת הדמויות הפועלות, כל יום התקשרתי לשמוע מה הולך- ואז אחרי כשבוע היא אמרה שזה לא לעניין ואני אמרתי לה "יופי תני לי את הטלפון" היא ננתה - התקשרתי הזמנתי אותו לראות משחק כדורגל (מאוד אוהבת כדורגל וכדרסל) ישבנו כל הערב ודיברנו עד נרוא מאוחר ואז הוא הלך הבייתה - למחרת הוא בא אלי ויותר לא הלך.... עברנו לגור ביחד יום אחרי שהכרנו. חמש שנים וחצי ביחד - עוד לא התחתנו.

 

[galiaS]

במסיבה

 

[מעיןבר]

פרטי קצת יא קמצנית

 

[galiaS]

טוב, אז ככה

נפגשנו במסיבה (חשבתי שהוא מדהים, חשבתי שהוא לא רואה אותי, בסוף הוא ניגש אלי ודיברנו...אתן יודעות). למחרת בערב יצאנו ואיך שנכנסתי לאוטו והוא חייך אלי ידעתי שאני מאוהבת.

 

[אדר שלי]

ההיכרות הספורטיבית שלנו../images/Emo99.gif

בתחרות טריאתלון, בחוף קיסריה. התחרות הי ע"ש בן כיתה שלי שנהרג ותמיד אנחנו מתנדבים לעזור בארגון התחרות. אני רשמתי את הספורטאים בחמש בבוקר, עייפה ומרוטה ואז הוא הגיע - אלוף הארץ 4 פעמים ברציפות, ה"סלב" של ענף הטריאתלון וגם אחד שכולם חשבו שהוא "סנוב". מבחינתי לא היה שום דבר (כאמור, הייתי עייפה ומרוטה...), אבל הוא דווקא שם לב, התביית על המטרה ושלח לי את הטלפון שלו עם חברה, אחרי התחרות. הייתי אחרי פרידה מאוד כואבת מחבר שאהבתי, אבל נתתי לזה צ'אנס. הוא בא אליי ודיברנו כמה שעות ואחרי כמה ימים וכמה "דייטים" כבר היינו ביחד. אחרי שלוש שנים בדיוק(!) התחתנו, ושנה וחצי אחר כך נולד אדר. אנחנו כמעט חמש וחצי שנים ביחד, זה הקשר הארוך ביותר שהיה לי ואני מאוהבת מעל הראש, ברמה של דפיקות לב כשהוא נכנס בדלת (איזה כיף לי!) יום אהבה שמח לכולן!

 

[היידי אור]

במאפיה תחת ביתי

אי שם בסיום י"ב, חזרתי לגור בחולון. באותם ימים הייתי רוקיסטית (מתלהבת...) עם חולצות שחורות של רובים ושושנים ואודם שחור בהתאם... (רואים את המעיל התואם בתמונה מלשכת גיוס....) מתחת לבית הייתה המאפיה של אמיר, שבאופן קבוע הביא חתיכים לעבוד שם.... יום בהיר אחד, בעודי תולה כביסה, צדו עיניי ישבן עסיסי לתפארת עטוף בג'ינס משופשף... מסביב לישבן היה בחור עם שיער ארוך, בלי חולצה, וגב שזוף וחלק... החתיך התורן הרים ארגזים של פיתות למאפיה, ואני ניגבתי את הריר וירדתי למטה "לקנות בגט".... במאפייה מצאתי בחור מקסים עם בייבי פייס- החלפנו כמה מילים, והחלטתי שכנראה הוא לא בשבילי, ועליתי הביתה. הבחור במאפיה (שאוטוטו תגלו ששמו עמית חמוד...) דווקא התרשם ממני מאוד, ולא שכח אותי. אבל הדברים זרמו, לי עוד היה חבר, ועמית עזב את המאפייה והיה נראה שזה פשוט לא נועד להיות. חודש אחר כך הבחור עשה תאונה עם הרכב ונאלץ למצוא עבודה כדי לשלם עבור הנזק. ובמקרה גם אני נפרדתי מהחבר הקודם. אז ישבתי ובכיתי כמה ימים, עד שחברה שלי החליטה שמה שהכי ישפר את מצב רוחי הוא זיון ללילה... (לא להיפגע... זה ציטוט ישיר ממנה...) היא ירדה למאפיה ודיברה עם עמית, והופתעה לדעת שהוא רצה וחיפש את שמי ואת הטלפון שלי בכל מקרה. בערב הוא טלפן אליי-מצא אותי בהתקפת בכי היסטרית... וקבענו להיפגש מאוחר יותר. וכך קרה שבשעה 21:00 קבענו בככר וייצמן שבחולון, והלכנו אליו הביתה. ישבנו על הרצפה ודיברנו, ושמענו רוק כבד... וכל כך נהנינו שבלי לשים לב היה כבר לילה.... אז עלינו למיטה ונרדמנו... באישון לילה עמית נזכר במטרה המקורית שלשמה ניפגשנו בכלל והשתרללנו לנו קצת... ובבוקר מוקדם קמנו (אוי... הפדיחות... שאמא שלו הכינה לי נס קפה...) והוא ליווה אותי עד דלת ביתי. בערב הוא טלפן אליי ואמר משפט פשוט "אני כבר שעה מנסה לישון ולא יכול להפסיק לחשוב עלייך". יום למחרת עברנו לגור יחד. זאת האהבה שלנו. אהבה (כמעט) ממבט ראשון.

 

[ו שתי]

יצאתי איתו לבליינד דייט

וכשחזרתי הודעתי חגיגית שאני עם דייטים גמרתי. עד כדי כך היה גרוע. זה היה ביום שישי. בשבת נסעתי עם חברים לצפון, ובדרך חזרה התקשר איזה בחור, אחד כזה שהיינו במשך שנתיים און-אנד-אוף ביחד.ראיתי, ולא עניתי. החברים שהיו באוטו טענו בתוקף שזה סימן מהשמיים לצאת עם נ' לדייט שני וכן לתת לו צ'אנס. אז נפגשנו שוב. וככה, די מכח האינרציה, יצאנו שוב (לא הצלחתי להתחמק) ושוב (אולי לא רציתי להתחמק?),ואחרי 5 חודשים ביחד נסענו לפריז (רק כי הוא הציע ולא היה לי נעים לסרב), רבנו כל השבוע ובמטוס חזרה הוא הציע לי לי לעבור לגור אצלו. ומאז גרנו ביחד. אלה נולדה שנתיים וחודש אחרי אותו דייט ראשון, שאם לא אותו אקס, היה גם האחרון.

 

[קובולט]

אז ככה:../images/Emo9.gif

הייתי סטודנטית ועבדתי במסעדה, יום אחד הגיע זוג והזמינו קפה ועוגה. עוד לר הספקתי להניח את הקפה והעוגה והם כבר קמו ללכת צחקתי עם הבחור שהם ממהרים לסרט ולא שמו לב לזמן והוא אמר לי שיש לו כלב מורעל במרפאה והוא חיב לרוץ...כל המלצריות היו בהלם בעיקר אלה שגידלו כלבים ורצו גם וטרינר כזה שיעזוב הכל ויבוא לטפל בכלב שלהם. שבוע אחרי הוא חזר האחראית משמרת שלנו נתנה לו את הקפה והעוגה שהוא שילם אליה בתמורה לזה שיגלה לנו איפה הוא עובד, שמענו ידענו. יופי הכלבה שלי לא צריכה כלום חוץ מחיסון. עברה כמעט חצי שנה זמן חיסון משושה הגיע הגעתי למרפאה הוא לא היה שם די התאכזבתי, שבועיים אח"כ שביתה באוניברסיטה בוקר אפשר ללכת לחסן את הכלבה הלכתי עם השותפה שלי סיפרתי לה עליו כבר מזמן הוןא לא היה אבל הגיע אחרי כמה דקות השותפה שלי אמרה הנה הוא: ומייד אומרת לו שאמא שלי אומרת שהכלבה לא נושמת כמו שצריך והוא צריך לבוא לבדוק אותה אצלינו בבית כי במרפאה היא מתרגשת. טסנו הבייתה סידרנו הכל והוא הגיע, ישבנו ודיברנו שעות, בערב הוא הצטרף למסיבת סטודנטים שהייתה ואח"כ התקשר להזמין אותי לארוחת צהרים. שלושה שבועות אח"כ חיפשתי מתנה ליום ההולדת שלו והוא ביקש טבעת, למחרת הינו ברבנות ושלושה חודשים לאחר מכן התחתנו.... (מסתבר שהוא חיפש אותי באותה מסעדה חצי שנה רק לא חשב שאני עובדת רק בערב כי אני סטודנטית). בסוף החודש אנחנו חוגגים 3 שנים של נישואים מאושרים בעיקר בגלל שהשנה יש לנו תוספת חדשה לחגיגה... שנה שעברה ממש לא רציתי ללדת בתאריך החתונה והגוזל שלי ממש התחשב ויצא 17 יום לאחרי מכן

 

[תומרלי]

דרך חבר משותף

שטען בלהט שאין מצב שהוא מכיר בינינו כי אנחנו שונים מאד(אני הייתי יותר טמפרמנטית והוא מופנם) אבל רצה הגורל והמפגשים בדירתם של השניים הצמיחו אהבה. לימים טען החבר שאני חייבת לו (על מה?) והכרתי לו את חברתי הטובה ביותר. יחד קיבלנו הצעות נישואים בבודפשט ובהפרש קטן זה מזה נישאו ועד היום אנחנו גם שכנים וגם חברים מאד טובים וגם מגדלים את ילדינו ביחד. יום אהבה שמח לכולם. לעוד הרבה שנות אהבה.

 

[מאיה ורוני]

בליינד דייט

האמת, עשיתי טובה לחברה שנסתה לשכנע אותי, הפרטים לא כל כך נראו לי אבל יאללה, מה יש לי להפסיד? שיתפתי את פורום בליינד דייט בתפוז על הפגישה המתוכננת והם ישבו וחיכו לי. (4 שעות) . כשחזרתי, הגבתי בהודעה המצורפת מטה. המשכנו לצאת עוד כמה פעמים, עשינו הפסקה גדולה בגלל פגישה אחת מאד לא מוצלחת אבל אחרי חודשיים חזרנו בגדול. ואז הגיעה ההצעה בגדול והיה ברור לי שאסכים. ואיך שכחתי, את ההודעה שלמטה הוא מצא כבר אחרי הפעם השניה וידע טוב מאד מה אני חושבת עליו. מאוחר יותר הוא נכנס לתפוז תחת הניק "גומת חן" והגיב על דברים שאמרתי. יחד שנתיים וחצי וההמשך עוד ארוך.