איך מזייפים היסטוריה ?
דרך של צבי בן דור מהקשת המזרחית למרוח את הפרהוד ואת האילוצים שהביאו את עולי בבל להגיע לארץ קוכולין אבקש שתעשה סדר שוב, הפרהוד ראוי שייזכר, השאלה היא כיצד. לא אתווכח עם מר תמוז על הפרטים (ויש כמה אי דיוקים מזעריים: מספר הנטבחים לא עמד על 180, ויש חשד יותר מסביר שהצבא הבריטי שחנה מחוץ לבגדאד לא מנע את הטבח אף שיכל וכנראה שאף עודד אותו, הטבח התחולל עם נפילת משטרו של ראשיד עלי). אבל צריך להתוכח על המשמעות שתמוז מיחס לטבח. תמוז טוען שתי טענות. האחת היא טענה עובדתית שקל להפריכה, לאמור: התנועה הציונית "פרחה" אחרי הפרהוד. ובכן, לא ולא. נכון הוא שמספר הציונים (או יותר נכון, מצטרפים לתנועה הציונית) עלה אחרי הפרהוד (מכמה מאות לאולי אלפיים) אך הוא החל יורד בהתמדה ככל שעבר הזמן מן המאורע עצמו. בשנת 1944-45 נמנו רק 1500 חברים בשתי הזרועות של התנועה הציונית—כלומר בסביבות 1.3% מכלל יהודי עיראק, לא משהו הייתי אומר. אח"כ ירד המספר עוד. אני יודע שכולם בקדמה יודעים שהתנועה הציונית לא היתה סיפור הצלחה כזה גדול, לכן אתמקד דווקא במשמעות העובדה שמספר החברים עלה אחרי הפרהוד ואח"כ החל יורד בהתמדה. משמעות הדבר היא שהתנועה הציונית לא הצליחה לחנך אפילו את אותם אלו שהצטרפו אליה אחרי ארוע בעל "פוטנציאל ציוני" מובהק כמו הפרהוד. הכשלון היה כפול, לא זו בלבד הציונות לא הוכיחה, אפילו לאחר הפרהוד, שעיראק אינה ביתם של היהודים, היא לא הצליחה לשכנע אותם שהישוב בפלסטין הוא הבית הלאומי של היהודים. לא נוצר "מצב ציוני" בעיראק אחרי הפרהוד. ככל שעבר הזמן יהודי עיראק החלו לראות בפרהוד אירוע יחידאי. אולי טעו, אבל היו להם סיבות טובות להאמין בכך. אירוע כזה לא נשנה, גם לאחר הנכבה בפלסטין, וגם לאחר שחיילים עיראקים שנלחמו בפלסטין שבו לעיראק בארונות מתים. האוכלוסיה העיראקית, לא צאן קדושים, לא נקמה ביהודים על תבוסת הערבים, גם כאשר פליטים פלסטינים החלו להתרכז במחנות בפאתי מוסול ובגדאד. (ואיני מצדיק נקמה שכזו לו התרחשה). לא היה טוב ליהודים בעיראק לאחר המלחמה-שפיק עדס הוצא להורג בבצרה. אבל לא היה פרהוד ולא דמוי פרהוד. נקודה. הטענה כאילו הפרהוד הוא נקודת התחלה של ההיסטוריה ציונית בעיראק, היא מוטעית רדודה ומכשילה. הטענה השנייה שטוען תמוז מקוממת ביותר. לכאורה הוא צודק: בתוך תשעה חודשים בין 1950 ל1951 עזבו למעלה מ120000 יהודים עיראקים את "הגיהנום העיראקי" והיגרו לישראל. נותרו רק כ13000. עד כאן הכל נכון אלא שמכאן, במחילה, הכל שקר וכזב וציניות מכוערת. לא התנועה הציונית ולא הציונות ולא הרעיון הציוני העלו את יהודי עיראק אלא שתי ממשלות: ממשלת ישראל וממשלת עיראק. הם עשו את זה בהסכם: רכוש תמורת יהודים. הסכם זה נעשה למעל לראשי היהודים ונגד עמדתם של ראשי הקהילה. למעשה, ההצלחה היחידה של התנועה הציונית היתה מיטוט מוסדות הקהילה בסדרה של הפגנות שכוונו נגד ראשיה שהפכו חסרי אונים. מי ששאל את עצמו מדוע נמנעו ראשי הקהילה (כמו הרב ששון ח'דורי וכמו מאיר בצרי ואחרים) מלהגר לישראל צריך לחפש את הסיבות בהתנהגות הפושעים שליחי ממשלת ישראל מרדכי בן-פורת ושלמה הלל. לשני אלה היה אינטרס שהנהגת הקהילה תתמוטט, כדי להגביר את התוהו ובוהו ולהפחיד את היהודים. אני גם חושד שהיה נוח הן לציונים "המקומיים" (בן-פורת והלל היו אמנם ילידי עיראק, אבל נשלחו מישראל) וגם לממשלת ישראל שהנהגת הקהילה לא תהגר ארצה. כך יהיה יותר קל לשלוט במסה הגדולה ביותר של יהודים לא אירופים (לא אגיד ערבים, כי אינני רוצה לקנטר את תמוז) שהיגיעה לארץ מאז קום המדינה. רוחו של ההסכם ריחפה מעל עיראק עוד מלפני 1948, ספרו של יוסף שכטמן, (הוגה דיעות רביזיוניסט שפעל בניו יורק) שהציע טרנספר של יהודי עיראק בתמורה לטרנספר של ערביי פלסטין, היה מוכר היטב בעיראק ואפילו נידון בעתונות העיראקית ב1949. אפשר להמשיך ולדון בכך לנצח, אבל בזכרונותיהםי מתגאים כל פושעי 1950-51 בכך שהם השיגו את ההסכם מעל ראשי היהודים. הדבר היחיד שאינם מסכימים עליו הוא חלקו של מי יותר גדול ב"הישג" זה. עיקרי ההסכם היו: ביטול האזרחות העיראקית של היהודים בראשית 1950 ואח"כ הקפאת רכושם (כלומר הפיכתם לפיליטים בארץ מולדתם). צריך לזכור שזו היתה הפרקטיקה הבין-לאומית אחרי מלחמת העולם השניה: אם אחרי מלח"הע הראשונה הזיזו גבולות כדי לרצות מאויים לאומיים, אחרי השניה הזיזו אנשים כדי לרצות מאויים דומים. עוד דבר, ענין הפצצות, כיוון שאני בטוח שזה יעלה. כידוע ישנה האשמה עקשנית בקרב יהודי עיראק הטוענת שאנשי התנועה הציונית השליכו פצצות על אתרים יהודים בבדאד כדי לעודד את העליה. כמה פצצות אכן הוטלו וגרמו להרוגים, ומשטרת עיראק עצרה שני פעילים ציונים והוציאה אותם להורג. אך קבוצה גדולה של יהודי עיראק בארץ טוענת היה מודבר בציונים. הנושא הוכחש כל השנים ואף היתה ועדת חקירה שמינה בן-גוריון שפסלה את הטענות. טענות המעורבים היו תמיד שמדובר בפורעים מוסלמים כך טענו פושעי ה"מחתרת" הציונית מייד לאחר הפצצות כשהפחידו את היהודים. בשנת 1980 אף תבע מרדכי בן-פורת את העיתונאי יוצא לח"י ברוך נאדל תביעת דיבה על העלאת ההאשמות הללו ברדיו (בית המשפט נמנמע מלהכריע בסוגיה ושלח את המתדיינים להתפשר מחוץ לכתליו). לגופו של ענין, אלו העובדות: רוב מכריע של מאה ועשרים אלף היהודים שעזבו את עיראק עזבו אחרי הטלת הפצצות. בשלושת החודשים הראשונים שחלפו מאז ביטול האזרחות היתה תנועת הנרשמים ל"לעליה" דלילה ביותר. כלומר, לא היתה תכנית של הקהילה לעזוב ומי שהטיל את הפצצות אכן ביקש והצליח ולגרום לפחד ובהלה. לפני כשנה פרסם תום שגב בהארץ עדות ראשונה מסוגה של סוכן המוסד של יהודה תג'ר שישב שנים בכלא העיראקי אחרי העלאתם של יהודי עיראק. תג'ר טען שהפצצה האחרונה בסדרת הפצצות הוטלה ע"י סוכן ציוני. לעומת ההכחשות הנמרצות וועדות החקירה שלא מצאו כלום, העדות של תג'ר היא בעלת משמעות אדירה, גם תום שגב, היסטוריון קריר שנוטה לסלחנות כלפי הציונים, התלהב מעדותו של תג'ר. לפני יותר עשור העלה אהוד עין-גיל ב"ספרים" את הסברה שהתנועה הציונית היא שהטילה את הפצצות אבל לא כדי לעודד את היהודים "לעלות" כפי שטוענים המאשימים מקרב יהודי עיראק. עין-גיל מצא סמיכות חשודה בין העובדה שכחודש לפני הטלת הפצצות ביקשה ממשלת ישראל לעצור את העליה מעיראק. זה היה בגלל שממשלת רומניה אישרה במפתיע ליהודיה לצאת. בתגובה החלטה הרומנית, החליטה ממשלת ישראל לעצור את ההגירה מעיראק (להזכירכם, אחרי שהביאה לביטול אזרחותם והקפאת רכושם), ולהפנות את המשאבים לקליטת יהודי רומניה. עלפי ההגיון הזה, הפצצות הוטלו על יהודי בגדאד כדי להפעיל לחץ על ממשלת ישראל לחדש את ההגירה מעיראק. על דרך האנאלוגיה, אפשר לטעון בבגדאד נוצר מצב של הפלשמורה באדיס אבבה כיום—יהודים חסרי רכוש ואזרחות מרוכזים בשטחי כינוס ליציאה מארצם וממשלת ישראלית שממאנת לקלוט אותם. אני נוטה להסכים עם ההצעה של עין-גיל ונראה לי שזו אכן היתה היתה יוזמה "מקומית" של הפושעים שנשלחו מן הארץ שפעלו על דעתם. אבל מאידך אני חושב שאין לפסול את האפשרות שהיתה הצטלבות של שני האינטרסים: היה אינטרס ציוני כללי להפחיד את היהודים ולגרום לבריחתם. והיה אינטרס ציוני מקומי להפעיל לחץ על ממשלת ישראל לסגת בה מן המדיניות שאימצה בעקבות פתיחת שערי רומניה. (שיהיה ברור, אני משוכנע שמי שהטיל את הפצצות היה יהודי ציוני ולא פורע מוסלמי, בן-פורת נא תבע אותי). אני מבקש את סליחת כל הקוראים על פוסט הארוך הזה. התחלתי לכתוב ולא יכולתי להפסיק. צבי
