מבחינתי, היום הוא היום הגדול!!!
היום בערב, לי ולספיידי יש פגישה! תנו לי לספר לכם קצת על קריירת הקומיקס שלי. החוברת הראשונה שקניתי לעצמי באנגלית (מה שקניתי בעברית לא נחשב מבחינתי, חוץ, אולי, מאורי-און שהיה מקורי לפחות) היתה סופרמן 60. אח"כ ובאופן לא סדיר, המשכתי לקנות כל מיני חוברות שמצאתי בשיטוט ברחובות וחנויות רמת גן ואם חשבתם שהמצב היום הוא רע, אין לכם מושג מה היה אז. הייתי מוצא כל מיני חוברות קומיקס שאף אחד בארץ לא הכיר חוץ ממי שמכר אותם לחנויות הספרים המשומשים, למשל Namor, גיבור שמיד אהבתי, אבל לא היה ניתן להשיג בארץ (ככה גיליתי מאיפה אורי פינק שאב את רוב סדרת העליתיסטים שלו במעריב לנוער, השאר מועתק מקומיקסים אחרים. אין שם טיפת מקוריות). לאט לאט מצאתי עוד ועוד חוברות במצב טוב, ואז התחילה נדידת הישראלים הגדולה לחו"ל (שפעם היתה דבר נדיר... תתפלאו...) והתחלתי לבקש ממי שנוסע לארה"ב שיביא לי סופרמן או באטמן... היום אני מתבייש בזה... בשלב מסויים התחיל ייבוא חלקי לארץ של סופרמן ובאטמן ע"י סטימצקי. הייבוא היה ממש מטופש, כי ייבאו רק שלושה טייטלים של סופרמן מתוך ארבעה, כך שאי אפשר היה לקרוא סיפור שלם אף פעם בגלל מדיניות ההמשכיות הכללית של DC (בניגוד למארבל למשל) שלא לדבר על קרוסאוברים שבכלל היו סיוט (לך תשיג JLA בישראל של שנות השמונים...) הסיוט המשיך עד לפרוץ האינטרנט המסחרי. עד אז לא היו אתרים ממש, אלא רק BBSים כמו שקראו להם אז. אך אז, פרץ האקספלורר ושות´ ומוכרי הקומיקס הרציניים העלו גם אתרי מכירה ברשת, והשאר היסטוריה... חשוב לציין שעוד בתקופה שלפני האינטרנט הבנתי שDC ואני לא יכולים להסתדר ומארבל ואני התחלנו ברומן שלנו...