רגע של ידע
חג שבועות, המכונה גם "חג הקציר" ו-"חג/יום הביכורים", הוא השני משלושת הרגלים המיוחדים הנחגגים בקרב היהודים. החג חל יום לאחר סיום ספירת העומר- ו' בסיוון.
 
עוד על שמות החג:
שָבוּעוֹת: על שם שבעת השבועות שסופרים מתחילת העומר עד חג זה. שם זה מופיע בתורה מספר פעמים.
חג הקציר: משום שבתקופה הסמוכה לחג זה היה מתבצע קציר החיטים שהיה מובא ל-ה' בתור מנחה. שם זה מופיע בשמות, כ"ג, ט"ז: "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה".
יום הביכורים: בחג זה היו מביאים בזמן המקדש את קרבן מנחת הביכורים, המכונה גם שתי הלחם, מהחיטה שמבכירה בתקופה זו של השנה.
 
מנהגי החג:
1. הקרבת קורבן שתי לחם-מנהג שהיה נהוג בזמן קיום בית המקדש- היו מפרישים את שתי הלחם של החיטה החדשה.
 
2.קישוט הבית ובית הכנסת בצמחייה-כסמל לביכורים וחיטים ולהרמוניה עם הטבע.
 
3.תיקון ליל שבועות-בליל החג נוהגים להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה.על פי המסורת, בני ישראל האריכו בשינה ולא התעוררו בזמן למתן תורה ומשה היה צריך לעבור ולעוררם.
 
4. קריאת מגילת רות.
 
5. אכילת מאכלי חלב ודבש.
 
6. טכסי ביכורים-חגיגת סוף הקציר.
 
7.התזת מים ומשחקים במים-יש המשערים כי המנהג הושפע מחגיגת מלחמות מים דומה בשם "אנסארה", שהייתה נפוצה בסביבה הנוכרית באזור צפון אפריקה.