אני../images/Emo29.gif../images/Emo42.gif
משכימה כל בוקר בשעות חמש - חמש וחצי בבקר תלוי בשעון חורף קיץ. אני מתעוררת לפי השעון הפנימי שלי - שונאת להתעורר עם שעון מעורר. מאד אוהבת את ההשכמה לתוך הבוקר והזריחה. יושבת המרפסת המטבח (מרפסת שרות) בין מכונת הכביסה למייבש... יש לי שם שרפרף - פותחת החלון של המרספסת, מביטה בשמיים, ובנוף, נושמת אוויר צח, מחכה למים שירתחו בקומקום - מנקה קצת את הראש ממחשבות לא טובות אם נשארו כאלה מיום אתמול, נזכרת בחלומות אם היו כאלה, מכינה קפה ולוגמת תוך כדי כך מכניסה לראשי מחשבות חיוביות ליום חדש. אז גם הכלב מתעורר ומגיע - דורש שאלטף אותו ואני מלטפת ומדברת אתו - מכבדת לו עוגיה טבולה בקפה. מברכת את עצמי ואת בני ליום חדש ונפלא - אור יום מגיח במלוא הדרו ואני רצה להנות ממקלחת נעימה - שומעת מוסיקה ואז מעירה את בני ליום חדש. אם הוא לא ממש מתעורר אני מבקשת מהכלב שיעיר אותו - וזה הולך למיטתו ומעיר אותו בליקוקים....... רק כאשר איני חשה בטוב או חולה וזה גם הסימן - השעון הפנימי שלי מזייף ואני מתעוררת מאוחר - אחרי הזריחה. אני מאד אוהבת את השקט והשלווה המיוחדים של בוקר חדש.(גם בשבת). למותר לציין שאני הולכת לישון מאד מוקדם בחורף אני לא מחזיקה מעמד אחרי שמונה שלושים בערב.... בקיץ שעה מאוחר יותר.