יום כיף וצביטה בלב
אתמול לקחתי את הילדה עם האחיינית ליום כיף.
בתי התייחסה אליה כאילו הייתה אחותה הקטנה, עזרה לה לחגור את עצמה בכיסא הבטיחות, ולשחרר כשהגענו.
נתנה לה יד כל פעם שהלכנו, עזרה לה לנעול נעליים כיבדה אותה בחטיף. כשפחדה במהלך ההצגה חיבקה אותה.
התרגשתי ונצבט לי הלב לראות איזה אחות גדולה יכלה להיות, לו אחיה היה עדיין בחיים.
אם אחיה הקטן היה עדיין בחיים היה היום בגילה של האחיינית כמעט, האחיינית נולדה רק חודש וחצי לפניו.
לא הוגן שנמנע ממנה להיות אחות גדולה.
אתמול לקחתי את הילדה עם האחיינית ליום כיף.
בתי התייחסה אליה כאילו הייתה אחותה הקטנה, עזרה לה לחגור את עצמה בכיסא הבטיחות, ולשחרר כשהגענו.
נתנה לה יד כל פעם שהלכנו, עזרה לה לנעול נעליים כיבדה אותה בחטיף. כשפחדה במהלך ההצגה חיבקה אותה.
התרגשתי ונצבט לי הלב לראות איזה אחות גדולה יכלה להיות, לו אחיה היה עדיין בחיים.
אם אחיה הקטן היה עדיין בחיים היה היום בגילה של האחיינית כמעט, האחיינית נולדה רק חודש וחצי לפניו.
לא הוגן שנמנע ממנה להיות אחות גדולה.