יום כיפור בקיבוצים: בסימן חזרה-
למסורת- יותר ויותר חברי קיבוץ מאמצים את מנהגי יום הכיפורים, אם בהיצמדות למסורת האורתודוכסית ואם ביציקת תכנים חדשים בערב יום הכיפורים אופניו של טל אלמליח יישארו במקומם, ולא יזכו למסע דומה לזה שערך ביום הכיפורים של השנה שעברה. גם צליית בשר על שפת הכנרת, כפי שעשה עם חבריו בשנות הנעורים, לא באה בחשבון. אלמליח, חבר קיבוץ שניר, עסוק כעת בחיפוש אחר שלושה אנשים שישלימו מניין לתפילות יום הכיפורים בבית הכנסת המאולתר שייפתח במועדון החברים בקיבוץ. לדברי אלמליח, עיתונאי ומורה ששוקד על דוקטורט בהיסטוריה, "ההחלטה לעשות השנה את יום הכיפורים בצורה מסורתית נעשתה אצלי מזמן. לשמחתי נוצרה הזדמנות כשתושבי השכונה הקהילתית פנו לתושבים בבקשה שישלימו עבורם מניין, וכך קרה שאנחנו נהנים השנה מהעובדה שהפכנו לאוכלוסייה הטרוגנית - לא עוד רק תכולי עיניים ואדומי עורף. עכשיו הצטרפו אלינו תושבים ממוצא ורקע אחר". אנשי ההרחבה הקהילתית, תושבים שמתגוררים בקיבוצים אך לא נחשבים חברים, פנו למעוניינים להשלים להם מניין, ואלמליח אומר: "הפנייה נתנה לי הרגשה מדהימה". אלמליח הוא לא הקיבוצניק היחיד שיוצק תוכן חדש ליום הכיפורים. מתברר שיותר ויותר קיבוצניקים מאמצים את מנהגי החג: חלקם נצמדים למרכיביו האורתודוקסיים, אחרים יוצקים תכנים חדשים למסגרות המסורתיות, ויש שיוצרים טקסים קיבוציים חדשים. ממדגם שערכו אנשי מכון החגים הקיבוצי "שיטים" שבבית השיטה עולים נתונים המעידים על השינוי שחל בקיבוצים ביום הכיפורים. אנשי המכון שאלו חברים בכ-40 קיבוצים על מנהגי החג שלהם, ומהתשובות עולה כי יותר ויותר חברים מגלים פתיחות בנוגע למנהגים ולמסורת היהודית. מדובר בסקר טלפוני בין 40 נציגים של 40 קיבוצים שונים, שהעריכו את מספר הצמים על פי הרשמות לארוחה המפסקת. במספר קיבוצים אחוז הצמים נע סביב ה-50%. כך באפיקים יצומו כ-60%, ביטבתה כ-50%, בגניגר כ-60% ובקטורה כ-80%. לדברי דובר התנועה הקיבוצית אביב לשם ניתן להסביר את הנתונים בעניין הגובר במסורת, בפתיחות רבה יותר שקיימת כיום בקיבוצים, באוכלוסייה שנעשתה מגוונת יותר ובפלורליזם. התרחקות מ'דת העבודה' וחזרה למסורת נקודת המפנה - מלחמת יום כיפור (רויטרס)מנכ"ל מכון "שיטים" אבי זעירא מזהה מגמה של "טשטוש ההבדלים בין הדפוסים התרבותיים בקיבוץ לבין החברה הכללית החילונית". לטענתו, "אם ברוב החגים יש עדיין חלופה תרבותית (בקיבוצים - א"א), הרי שביום הכיפורים יש אימוץ של הדפוסים של מרבית החברה הישראלית". אם בעבר הרחוק נהגו בקיבוצים רבים לצאת לעבודה ביום הכיפורים, הרי שהיום זהו יום שבתון בכל הקיבוצים. גם ההבדלים בין התנועות השונות - איחוד הקיבוצים, הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי - נעלמו. זעירא אומר, כי "בקיבוצים נוצר סוג של צומת, או הזדמנות, או ואקום, שצריך להתמלא. התחושה היא, שהכלי קיים והוא מחכה להתמלא בתוכן". הוא מזהה פתיחות לכניסה של המסורת, ולדבריו "יש קיבוצים עם בתי כנסת ומובילי תפילה אורתודוקסיים, המקיימים שיעורים והרצאות". כך, לדוגמה, לקיבוץ גלגל יגיעו השנה תלמידי הישיבה של מעלה אדומים, וגם לקיבוץ גונן יבואו רב ותלמידי ישיבה שינהלו את התפילות. טל אלמליח מספר שבעבר לא היתה ליום הכיפורים משמעות מיוחדת בקיבוצים. "המועדים המשמעותיים היו אלה שנלוו להם קונוטציות חקלאיות משמעותיות", הסביר, "אבל היום הקיבוץ הולך ומתרוקן מהתכנים הרוחניים של 'דת העבודה'. אירועי החגים מתקיימים יותר בגלל הצורך לשמוח ולהיות ביחד, ופחות בגלל התוכן הרוחני שלהם. במקביל יש התקרבות והתעניינות מחודשת ביהדות בצורת בתי מדרש חילוניים וחברותות לומדות, בדומה להתעוררות בכל הארץ. יום הכיפורים משקף את התהליך". זעירא ואלמליח מזהים את מלחמת יום הכיפורים ב-73' כמרכזית בתהליך השינוי ביחס הקיבוצים ליום הזה. לדברי זעירא, עד המלחמה היתה "התעלמות כמעט מוחלטת" מיום הכיפורים, ואילו אחריה "היה מפגש מרתק בין הזהות הישראלית לזהות היהודית: פתאום אזכור נשמות הפך גם לאזכור של הרוגי המלחמה, החל להיכנס המושג של 'חשבון נפש', ועוד". אלמליח מסביר: "מלחמת יום הכיפורים יצרה מסורת קיבוצית, ואנשים החלו לזהות באופן אינטואטיווי את קדושת היום. נוצר היגיון שחיבר בין השניים". היום, הוא אומר, לאחר השינויים המפליגים שהתרחשו בקיבוצים, "יש חלל. קיבוץ זו צורת חיים שהתרוקנה מהנקודה הפנימית, ובאופן טבעי מחפשים ויונקים מחדש ומישן". מדיטציה מונחית תוך הסתכלות פנימה תשליך. מיזוג סמלים והתאמתם למציאות חברתית קיבוצית (רויטרס)הוואקום שמזהים זעירא ואלמליח, שהחברים מנסים למלאו על ידי חזרה למסורת או יציקת תכנים חדשים, יוצר גם שילוב בו זעירא רואה "בשורה גדולה": "הקהילה לוקחת מושגים עתיקים ויוצרת אותם מחדש, לוקחים מנהגים מהמסורת ומטעינים אותם בתכנים חדשים". כך, בקיבוץ עין השופט יצאו היום לפנות בוקר עשרות חברים לטיול לכיוון מאגר מים בסביבת הקיבוץ - "טיול 'תשליך'", כפי שקוראת לו חברת הקיבוץ, הד"ר שגית מור: "נעמוד שם ונחשוב ממה אנחנו רוצים להיפרד ולהשאיר מאחורינו מהשנה החולפת. עם הזריחה נעשה מדיטציה מונחית תוך הסתכלות פנימה, מתוך המושג היהודי של 'השלכת עוונות'". זו כבר השנה השלישית שמור, מנחה במדרשה באורנים (מרכז חינוכי להתחדשות החיים היהודיים בישראל), מובילה את טקסי יום הכיפורים הייחודיים לעין השופט, כמו גם קבלות שבת ותיקון ליל שבועות הנערכים בקיבוץ, אותם היא מכנה "מיזוג של סמלים מתוך המורשת היהודית והתאמה שלה למציאות חברתית קיבוצית". בערב יום הכיפורים השנה יתכנסו החברים בעין השופט ל"ערב שירה חדשה - שירת הציבור ומבעי הנפש של היחיד". לדברי מור, "הרעיון בא מכך שאדם הוא חלק מקהילתו, ואם בבוקר התחלנו תהליך הסתכלות אל עצמי, הרי שבערב מתחברים לציבור". פרסומתלפני כן עורכים טקס אזכרת נשמות לחברים שמתו במהלך שנה ולאחריו שירה משותפת. החברים יישבו במעגל והמעוניינים ישתפו את הציבור בחוויה מהשנה החולפת, שאליה יחובר שיר ישראלי אותו ישיר הציבור. מור מגדירה את השירה בצוותא כ"תפילה של הציבור בשביל היחיד. עבורנו השירה היא הכי קרובה לתפילה". למחרת בבוקר ייערך "לימוד משותף" בו ישולבו סיפורים תלמודיים וחסידיים עם התנסות חווייתית, למשל יוגה. מדובר בסיפורים סביב תהליך של תשובה ולקיחת אחריות על עצמי ועל החברה. בערב ייערך "טקס נעילה" ושבירת הצום על המדשאה, ואז גם יתקעו בשופר. לדברי מור, "המטרה היא לעשות יום כיפורים עם לבוש טקסי שמתאים לקיבוץ חילוני של 'השומר הצעיר': מוטיבים של בין אדם לחברו, חשבון נפש אישי, קהילתי ושל המדינה. אנחנו עושים זאת דרך שירה, לימוד, חוויה רגשית וחשבון נפש - בצורה משותפת. הדגש הוא על כך שהאדם הוא חלק מהקהילה, והקהילה אולי תזכה לראות ביום הזה את האדם באור אחר, שלא רואים אותו ביום-יום".
למסורת- יותר ויותר חברי קיבוץ מאמצים את מנהגי יום הכיפורים, אם בהיצמדות למסורת האורתודוכסית ואם ביציקת תכנים חדשים בערב יום הכיפורים אופניו של טל אלמליח יישארו במקומם, ולא יזכו למסע דומה לזה שערך ביום הכיפורים של השנה שעברה. גם צליית בשר על שפת הכנרת, כפי שעשה עם חבריו בשנות הנעורים, לא באה בחשבון. אלמליח, חבר קיבוץ שניר, עסוק כעת בחיפוש אחר שלושה אנשים שישלימו מניין לתפילות יום הכיפורים בבית הכנסת המאולתר שייפתח במועדון החברים בקיבוץ. לדברי אלמליח, עיתונאי ומורה ששוקד על דוקטורט בהיסטוריה, "ההחלטה לעשות השנה את יום הכיפורים בצורה מסורתית נעשתה אצלי מזמן. לשמחתי נוצרה הזדמנות כשתושבי השכונה הקהילתית פנו לתושבים בבקשה שישלימו עבורם מניין, וכך קרה שאנחנו נהנים השנה מהעובדה שהפכנו לאוכלוסייה הטרוגנית - לא עוד רק תכולי עיניים ואדומי עורף. עכשיו הצטרפו אלינו תושבים ממוצא ורקע אחר". אנשי ההרחבה הקהילתית, תושבים שמתגוררים בקיבוצים אך לא נחשבים חברים, פנו למעוניינים להשלים להם מניין, ואלמליח אומר: "הפנייה נתנה לי הרגשה מדהימה". אלמליח הוא לא הקיבוצניק היחיד שיוצק תוכן חדש ליום הכיפורים. מתברר שיותר ויותר קיבוצניקים מאמצים את מנהגי החג: חלקם נצמדים למרכיביו האורתודוקסיים, אחרים יוצקים תכנים חדשים למסגרות המסורתיות, ויש שיוצרים טקסים קיבוציים חדשים. ממדגם שערכו אנשי מכון החגים הקיבוצי "שיטים" שבבית השיטה עולים נתונים המעידים על השינוי שחל בקיבוצים ביום הכיפורים. אנשי המכון שאלו חברים בכ-40 קיבוצים על מנהגי החג שלהם, ומהתשובות עולה כי יותר ויותר חברים מגלים פתיחות בנוגע למנהגים ולמסורת היהודית. מדובר בסקר טלפוני בין 40 נציגים של 40 קיבוצים שונים, שהעריכו את מספר הצמים על פי הרשמות לארוחה המפסקת. במספר קיבוצים אחוז הצמים נע סביב ה-50%. כך באפיקים יצומו כ-60%, ביטבתה כ-50%, בגניגר כ-60% ובקטורה כ-80%. לדברי דובר התנועה הקיבוצית אביב לשם ניתן להסביר את הנתונים בעניין הגובר במסורת, בפתיחות רבה יותר שקיימת כיום בקיבוצים, באוכלוסייה שנעשתה מגוונת יותר ובפלורליזם. התרחקות מ'דת העבודה' וחזרה למסורת נקודת המפנה - מלחמת יום כיפור (רויטרס)מנכ"ל מכון "שיטים" אבי זעירא מזהה מגמה של "טשטוש ההבדלים בין הדפוסים התרבותיים בקיבוץ לבין החברה הכללית החילונית". לטענתו, "אם ברוב החגים יש עדיין חלופה תרבותית (בקיבוצים - א"א), הרי שביום הכיפורים יש אימוץ של הדפוסים של מרבית החברה הישראלית". אם בעבר הרחוק נהגו בקיבוצים רבים לצאת לעבודה ביום הכיפורים, הרי שהיום זהו יום שבתון בכל הקיבוצים. גם ההבדלים בין התנועות השונות - איחוד הקיבוצים, הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי - נעלמו. זעירא אומר, כי "בקיבוצים נוצר סוג של צומת, או הזדמנות, או ואקום, שצריך להתמלא. התחושה היא, שהכלי קיים והוא מחכה להתמלא בתוכן". הוא מזהה פתיחות לכניסה של המסורת, ולדבריו "יש קיבוצים עם בתי כנסת ומובילי תפילה אורתודוקסיים, המקיימים שיעורים והרצאות". כך, לדוגמה, לקיבוץ גלגל יגיעו השנה תלמידי הישיבה של מעלה אדומים, וגם לקיבוץ גונן יבואו רב ותלמידי ישיבה שינהלו את התפילות. טל אלמליח מספר שבעבר לא היתה ליום הכיפורים משמעות מיוחדת בקיבוצים. "המועדים המשמעותיים היו אלה שנלוו להם קונוטציות חקלאיות משמעותיות", הסביר, "אבל היום הקיבוץ הולך ומתרוקן מהתכנים הרוחניים של 'דת העבודה'. אירועי החגים מתקיימים יותר בגלל הצורך לשמוח ולהיות ביחד, ופחות בגלל התוכן הרוחני שלהם. במקביל יש התקרבות והתעניינות מחודשת ביהדות בצורת בתי מדרש חילוניים וחברותות לומדות, בדומה להתעוררות בכל הארץ. יום הכיפורים משקף את התהליך". זעירא ואלמליח מזהים את מלחמת יום הכיפורים ב-73' כמרכזית בתהליך השינוי ביחס הקיבוצים ליום הזה. לדברי זעירא, עד המלחמה היתה "התעלמות כמעט מוחלטת" מיום הכיפורים, ואילו אחריה "היה מפגש מרתק בין הזהות הישראלית לזהות היהודית: פתאום אזכור נשמות הפך גם לאזכור של הרוגי המלחמה, החל להיכנס המושג של 'חשבון נפש', ועוד". אלמליח מסביר: "מלחמת יום הכיפורים יצרה מסורת קיבוצית, ואנשים החלו לזהות באופן אינטואטיווי את קדושת היום. נוצר היגיון שחיבר בין השניים". היום, הוא אומר, לאחר השינויים המפליגים שהתרחשו בקיבוצים, "יש חלל. קיבוץ זו צורת חיים שהתרוקנה מהנקודה הפנימית, ובאופן טבעי מחפשים ויונקים מחדש ומישן". מדיטציה מונחית תוך הסתכלות פנימה תשליך. מיזוג סמלים והתאמתם למציאות חברתית קיבוצית (רויטרס)הוואקום שמזהים זעירא ואלמליח, שהחברים מנסים למלאו על ידי חזרה למסורת או יציקת תכנים חדשים, יוצר גם שילוב בו זעירא רואה "בשורה גדולה": "הקהילה לוקחת מושגים עתיקים ויוצרת אותם מחדש, לוקחים מנהגים מהמסורת ומטעינים אותם בתכנים חדשים". כך, בקיבוץ עין השופט יצאו היום לפנות בוקר עשרות חברים לטיול לכיוון מאגר מים בסביבת הקיבוץ - "טיול 'תשליך'", כפי שקוראת לו חברת הקיבוץ, הד"ר שגית מור: "נעמוד שם ונחשוב ממה אנחנו רוצים להיפרד ולהשאיר מאחורינו מהשנה החולפת. עם הזריחה נעשה מדיטציה מונחית תוך הסתכלות פנימה, מתוך המושג היהודי של 'השלכת עוונות'". זו כבר השנה השלישית שמור, מנחה במדרשה באורנים (מרכז חינוכי להתחדשות החיים היהודיים בישראל), מובילה את טקסי יום הכיפורים הייחודיים לעין השופט, כמו גם קבלות שבת ותיקון ליל שבועות הנערכים בקיבוץ, אותם היא מכנה "מיזוג של סמלים מתוך המורשת היהודית והתאמה שלה למציאות חברתית קיבוצית". בערב יום הכיפורים השנה יתכנסו החברים בעין השופט ל"ערב שירה חדשה - שירת הציבור ומבעי הנפש של היחיד". לדברי מור, "הרעיון בא מכך שאדם הוא חלק מקהילתו, ואם בבוקר התחלנו תהליך הסתכלות אל עצמי, הרי שבערב מתחברים לציבור". פרסומתלפני כן עורכים טקס אזכרת נשמות לחברים שמתו במהלך שנה ולאחריו שירה משותפת. החברים יישבו במעגל והמעוניינים ישתפו את הציבור בחוויה מהשנה החולפת, שאליה יחובר שיר ישראלי אותו ישיר הציבור. מור מגדירה את השירה בצוותא כ"תפילה של הציבור בשביל היחיד. עבורנו השירה היא הכי קרובה לתפילה". למחרת בבוקר ייערך "לימוד משותף" בו ישולבו סיפורים תלמודיים וחסידיים עם התנסות חווייתית, למשל יוגה. מדובר בסיפורים סביב תהליך של תשובה ולקיחת אחריות על עצמי ועל החברה. בערב ייערך "טקס נעילה" ושבירת הצום על המדשאה, ואז גם יתקעו בשופר. לדברי מור, "המטרה היא לעשות יום כיפורים עם לבוש טקסי שמתאים לקיבוץ חילוני של 'השומר הצעיר': מוטיבים של בין אדם לחברו, חשבון נפש אישי, קהילתי ושל המדינה. אנחנו עושים זאת דרך שירה, לימוד, חוויה רגשית וחשבון נפש - בצורה משותפת. הדגש הוא על כך שהאדם הוא חלק מהקהילה, והקהילה אולי תזכה לראות ביום הזה את האדם באור אחר, שלא רואים אותו ביום-יום".