כעוצמת זיבולי השכל על "האחדות" ששבה לה לפתע, כך מלחמות השטנה בכל מקום. ימין נגד סמול, לאומיות גאה כנגד בגידה, נקמה ודם מול חשיבה רציונלית, ועל הכל מפקחת ושמחה התעמולה הממשלתית המסוכנת כלכך.
אבל לעשות מזה חגיגה מכוערת כזו מרחיק אותי לגמרי מהצער הציבורי. כבר ידענו אסונות גדולים בהרבה שלא גררו היסטריות של האספסוף וכמה ממנהיגיו. לא ראיתי את החשוכים האלה בוכים כל כך מרה כשנהרגו אנשים באוטובוס בת''א.
אלה לא חיילים שהמדינה שלחה למקום הזה ולכן חייבת להם הכל.
הטוב היחיד שאולי יצמח מכל זה הוא שנחשף הפרצוף של המשטרה ושל השר הממונה עליה, שקרנים וחדלי אישים.